חרדה

חיסיון על מסמכים ממשלתיים נועד להגן על אינטרסים של המדינה ולא של כל מיני עובדים בשירותה. העיקרון הזה אינו מקודש בארצנו כלל. למשל, בהנהלת בתי-המשפט מתנהלים דיונים על גופם של מועמדים לשפיטה ועל שופטים, המועמדים לקידום; ומוטל עליהם חיסיון, שקודש, כמובן, על-ידי בג"ץ. כלב אינו נושך כלב, לימדוני כשהייתי צעיר מאוד.

בשנות השישים המוקדמות, או קצת לפניהן, השמיד ("בִּע̤ר") השב"כ תיקים רבים, הנוגעים למעקבים אחר ישראלים ולפעולות נגדם בשנות החמישים. ועתה מנסה למנוע את חשיפת תיקי פרשת ד"ר ישראל קסטנר. ויש חשש, סביר מאוד, לדעתי, שכדי למנוע את חשיפת תיקי פרשת קסטנר, יבוערו חלק מהתיקים, או כולם, ונישאר עם סימני השאלה מי חיסל את קסטנר ומדוע.

כמובן, ראוי לציון מיוחד החיסיון המוזר, שמוטל על הקלטות מלשכת הרמטכ"ל בעניין חמור במיוחד, שאין לו שום משמעות ביטחונית, אלא אישית גרידא: פרשת 'מסמך הרפז', שמעורבים בה, בין השאר, ד"ר אביחי מנדלבליט - אז הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) וכיום היועץ המשפטי לממשלה - וגבי אשכנזי - אז הרמטכ"ל וכיום מראשי חונטת הגנרלים כחול-לבן. החיסיון הזה נועד למנוע את חשיפת האמת על תפקוד אשכנזי ומנדלבליט במדים מחד-גיסא ולמנוע את חשיפת מסכת הלחצים, שמנדלבליט נמצא בה כעת, כדי שישרת נאמנה את המנסים להדיח את ראש הממשלה מתפקידו בתירוצים משפטיים מאידך-גיסא.

העיון במעט החומר, שנחשף בימים האלה, מהקלטות שתי שיחות - בין הרמטכ"ל אשכנזי לבין הפצ"ר מנדלבליט ובין מנדלבליט לבין ארז וינר, עוזר הרמטכ"ל - ממלא אותי חרדה. הוא מגביר את אי-אמוני במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובכשירותם של אשכנזי ושל מנדלבליט לשרת בתפקיד ציבורי לנוכח אי-דבקותם באמת ובהגינות. וראוי לציין, כי אשכנזי מעורב בעוד פרשה חמורה, שמשום-מה גם ממנה יצא פטור: ניסיונותיו, כרמטכ"ל, לחתור תחת אהוד ברק, שר הביטחון, הממונה עליו.

משתולל

החלטתו של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, להסיר שלטי חוצות, שאין תוכנם נראה לו, ראויה לכל גינוי; ואני מקווה, שבג"ץ יעמיד את חולדאי במקומו, ויזכיר לו, שהוא ראש עירייה ותו לאו, ואין לו שום סמכות לצנזר את חופש הביטוי - בעיקר, כשהצנזור חולדאי חד-צדדי.

"שלום עושים רק עם אויבים מובסים" - קובעים שלטים, שתלה 'הפרויקט לניצחון ישראל', ובו תמונותיהם של מכחיש השואה אבו מאזן ושל אסמעיל הנייה מושפלים. אולי השלטים אינם מעידים על טוב-טעם של יוצריהם, אך לחולדאי, אני מקווה, אין הסמכות להיות מבקר אמנות, או צאר לטעם טוב. בחרו בו רק כדי שינהל את העיר, ולא כדי שישתולל ברחבי תל אביב.

אקדחים שלופים

המיליארדר חיים סבן ו/או אנשיו לחצו על משרד התקשורת, על מנכ"ל המשרד ועל משרד, שלא לבצע את הרפורמה בחברת בזק, ביטול ההפרדה המבנית. כך גילה אלי ציפורי בידיעה בלעדית, שפרסם באתר החדשות הזה.

ביטול ההפרדה המבנית יכול היה לגרום הפסדים רבים לסבן, שעמד בראש קבוצת פרטנר. הביטול הוצע בשנת 2012 על-ידי ועדת חייק, כדי לאפשר לבזק לשווק חבילות תקשורת ולהוזיל את עלותן לצרכנים, אך ביצועו נדחה משום-מה לשנת 2016.

צחי הנגבי, שר התקשורת דאז, אמר בעדותו בפרשת בזק ("תיק 4000"), שקיבל רמזים מחיים סבן ו/או מאנשיו, שכדאי לדחות את ביטול ההפרדה המבנית עד אחרי הבחירות לנשיאות ארצות-הברית באותה השנה; וָלא ימנעו סבן, המקורב להילרי קלינטון, ואנשיו מבנימין נתניהו, ראש הממשלה, פגישות עם גברת קלינטון. כלומר, כדברי שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, בחקירתו, "הם עמדו מאחורינו עם אקדחים שלופים", וזה היה "בריונות של איומים".

ומסיים ציפורי את דיווחו בשאלה הבלתי-נמנעת: "למה לא נפתחה חקירה פלילית נגד אנשי פרטנר וגם החברה עצמה על איומים נגד ראש ממשלה ונציגיו? אכיפה בררנית אמרנו כבר?!

סבן עשה רווחים עצומים על השקעתו בבזק כתוצאה ממדינוות ממשלתית, שהשתנתה כשמונה נתניהו לשר התקשורת. כתוצאה מהפסדיו הכבדים בחברת פרטנר, נפרד מהשליטה בחברה זו.

מסכות ורעשנים

משטרת ישראל הודיעה, כי תנפיק לשוטרי הסיור בשטח ציוד מיגון ייעודי (מסכות ונשמיות), כדי שהשוטרים יוכלו לבצע את תפקידיהם. הבהלה למסכות הנה חלק מהתבה̤לה (פאניקה), שגורם קובי 19 (לשעבר - הנגיף קורונה). לא צריך לפתח סטארט-אפ, אלא למצוא יצרן (לא סיני), שיוכל לספק את הביקוש הגואה למסכות ברחבי העולם.

מניסיוני בשנים האחרונות בבתי-חולים בארץ ומחוצה לה, אני יודע, שמסכה על הפנים (ובעיקר, פה ואף) הנה מחסום דל מאוד, ויש מומחים לרפואה המזלזלים בו. בהרבה בתי-חולים בעולם משתמשים במגן פנים מפלסטיק - מסורבל ומאוד לא-נוח, אך יעיל - למניעת הידבקות.

ובהקשר לקובי 19 אני מתפלא על משרד הבריאות, שהטיל חובת הסגר לשבועיים על החשודים כנדבקים בנגיף בבתיהם. יכול משרד הבריאות ללמוד מניסיונו של שירות בתי-הסוהר, שיש לו הרבה ניסיון עם מי שהוטלו עליהם מעצרי-בית, ולא צייתו לצו בית המשפט. משרד הבריאות יכול גם ללמוד מארצות-הברית, שהכשירה אגפים במחנות צבא, כדי לבודד את החשודים כנדבקים בנגיף.