מתוך תובנות רבות העולות מתוצאות הבחירות אתייחס למספר קטן של תובנות עיקריות שתעזורנה לצאת מהבוץ אליו נקלעו המערכת הפוליטית והמדינה.
1. התחייבותו של גנץ לא לשבת עם נתניהו ולא להסתמך על הרשימה המשותפת בהקמת
ממשלה.
2. רוב קטן של הציבור לא תומך בנתניהו אך רוב מוחלט של הציבור היהודי אמר כן לנתניהו.
3. כחול לבן היא ערב רב אידיאולוגי שהדבק היחיד בו הוא "רק לא ביבי".
4. ליברמן מוכיח שוב שמטרתו היחידה היא להרוס את המדינה.
5. תמיכה בכחול לבן חיזקה את ליברמן ואת הרשימה המשותפת.
6. יש פתרון קל וקצר למצב - גנץ צריך לשבת עם נתניהו ולהקים ממשלת אחדות בלי ליברמן ובלי הרשימה המשותפת.
התחייבותו של גנץ והקוקפיט לא לשבת עם נתניהו ולא להסתמך על הרשימה המשותפת בהקמת ממשלה -
בני גנץ נתפס עד עכשיו כאדם ישר והגון. נכון שבפוליטיקה אין לו נסיון רב ולכן הוא מוצא עצמו, שלא מטבעו, בסיטואציה מוזרה המעמידה אותו בבעיה ערכית קשה - הפרת התחייבות מוסרית לבוחריו. כחול לבן הציגו שני "לאווים" סותרים והם נאלצים עכשיו להפר אחד מהם או לגרום לסבב בחירות רביעי. גנץ, ביחד עם הקוקפיט, התחייב לא להסתמך בהרכבת הממשלה על הרשימה המשותפת. כמו-כן התחייב לא לשבת עם נתניהו. והנה תוצאות הבחירות גורמות לו לסטות מהתחייבותו ביחס למשותפת, התחייבות שללא ספק הובילה אליו קולות רבים של מבקרי נתניהו ושוללי המשותפת.
והנה - טרם החלו המהלכים להרכבת הממשלה - גנץ מפר בהצהרה תקיפה את מחויבותו לרבים מבוחריו שלא להסתמך על המשותפת ונשאר "נאמן" רק להתחייבותו ביחס לנתניהו. עוד לא יבשה הדיו מעל פרטיכל התוצאות וגנץ מפר הבטחה מהותית ועקרונית. נכון וטוב פועלים צביקה האוזר ו
יועז הנדל המתנגדים למהלך המסוכן והלא ראוי של גנץ. מפליא שחיליק טרופר,
עומר ינקלביץ ונוספים לא הצטרפו מיד להאוזר והנדל. האם יאזבק עדיפה על נתניהו? האם חברי
בל"ד עדיפים על יהודים דתיים? האם אין גבול לאומי לציניות הפוליטית. הערב התברר כי המנצחת הגדולה היא אורלי לוי שהכריזה על התנגדותה למהלך ההתרפסות של גנץ והקוקפיט.
זה הזמן בו על חברי כחול לבן ואחרים להצטרף להאוזר והנדל ולכפות על גנץ חבירה לנתניהו ולליכוד - להקמת ממשלה רחבה בהשתתפות כל המפלגות למעט ליברמן והמשותפת.
יש לזכור, כי את המשפט המוסרי - נתניהו עבר מול הציבור היהודי. לגבי המשפט "המשפטי" (הפלילי) יעבור ויתמודד מול בית המשפט. רוב קטן של כלל בעלי זכות ההצבעה לא תומך בנתניהו אך רוב מוחלט של הציבור היהודי אמר כן לנתניהו.
גנץ אמר כי רוב העם אמר לא לנתניהו. זה לא נכון. רוב "בעלי זכות ההצבעה" אמרו "לא". אך רוב העם (היהודי) אמר "כן" ובגדול. 62 אמרו "לא" ו 58 אמרו "כן". מאחר שעם כל הכבוד לכל אזרחי המדינה, זו המדינה היהודית היחידה בעולם, מן הראוי לבחון את ההצבעה בקרב האוכלוסייה היהודית. כאן התוצאה היא 58 בעד נתניהו ו 40 שאמרו לו מראש "לא" (ליברמן לא אמר מראש) רוב מוחלט של הציבור היהודי אמר כן לנתניהו. את זה על כחול לבן (ששמה כצבעי הדגל שלנו ולא כצבעי הדגל הפלשתיני) לקבל ולהפנים. במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית יש זכות דעה שווה וזכות להיבחר לכל אזרח. אך אם חפצי קיום אנחנו - ניהול המדינה וענייניה יהיה בידי הרוב היהודי תוך הקפדה על שוויון וזכויות האזרח של כולם.
כחול לבן היא ערב רב אידיאולוגי שהדבק היחיד בו הוא "רק לא ביבי"
נאמר רבות במערכת הבחירות ונכתב גם על-ידי הח"מ. שינאה איננה בסיס אידיאולוגי ראוי. כחול לבן חברה לה יחדיו על-רקע "אנטי ביבי". שום בסיס אידיאולוגי נוסף לא חיבר בין חבריה. לא הוצג מצע אלטרנטיבי לזה של הליכוד. ההפך, בכחול לבן היללו ותמכו ב"תוכנית המאה". ניסנקורן הסוציאליסט מההסתדרות לא מתאים בדעותיו הכלכליות ל
יאיר לפיד. בוגי יעלון הביטחוניסט לא מתאים ל
יעל גרמן שבאה ממרצ. ינקלביץ החרדית לא מתאימה ליאיר לפיד שונא החרדים. וכך אפשר למצא זיווגים לא הגיוניים שהרקע המאחד אותם איננו בר קיום. זה הזמן להזיז הצידה את ה"רק לא ביבי" ולצעוד קדימה לטובת מדינת ישראל.
ליברמן מוכיח שוב שמטרתו היחידה היא להרוס את המדינה
ליברמן עשרות שנים בפוליטיקה. אינני יודע אם יש מישהו, כולל ליברמן עצמו, שיכול להצביע על עשייה חיובית אפילו קטנה, כלשהי. תמיד מביא את הסיסמאות הפופולריות בנקודת הזמן הקריטית, מקושש קולות מתמימי דרך ומוליך שולל באופן קבוע. יכולת ביטוי מעולה, הופעה כמו של מחשב מתוכנת, לעולם לא מתרגז, אף פעם לא מתלהם - אבל תמיד יוצא נגד עצמו. מחברות אמיצה עם דרעי - הפך ליריב החרדים. מה קרה? מה השתנה אצל החרדים? מפסילה מוחלטת של הרשימה המשותפת הפך לתומך במהלך ההתבססות עליה להקמת ממשלת "רק לא ביבי". מה השתנה אצל הערבים? לא החרדים ולא הערבים שינו דעתם. ליברמן כן. מקצה לקצה. השאלה היא למה. התשובה היחידה האפשרית, ליברמן, בשליחות עצמו או בשליחות מישהו אחר - פעל ופועל ליצירת כאוס במדינת ישראל. מערכת הבחירות נתנה לו תמיכה קטנה אך פוזיציה פוליטית מכריעה. חייבים להעמידו במקומו ובגודלו הטבעי ולא לתת בידיו את הכח שהציבור לא נתן לו. את ליברמן יש להדיר מכל קואליציה שתקום.
תמיכה בכחול לבן חיזקה את ליברמן ואת הרשימה המשותפת
הבהרתי בכל הזדמנות, ולצערי כשלתי. מודה ועוזב ירוחם. אמרתי כי תמיכה בכחול לבן מחזקת את ליברמן ואת הערבים ומחלישה את מדינת ישראל. הפסילה האישית של נתניהו מחזקת את ליברמן ואת המשותפת שביחד קיבלו רק 22 מנדטים אך אם גנץ ייתן להם את העצמה להכריע, בניגוד לרוב היהודי המובהק - נהפוך לדיקטטורה של המיעוט שפועל נגד המדינה במטרה להרוס אותה ומשתף פעולה עם אויביה. אין ספק כי נסיון החבירה עם המשותפת הוא מהלך בתמיכת (ואולי ביוזמת) ליברמן כי בלעדיו המהלך חסר תוחלת וסיכוי. ליברמן מונע מיצר נקמה אישית בנתניהו ופועל בחוסר אחריות לאומית. המשותפת פועלת בהשראת הרשות הפלשתינית ואויבי ישראל והדבר היחידי המשותף בין חבריה הוא שנאת ישראל.
יש פתרון קל וקצר למצב - גנץ צריך לשבת עם נתניהו ולהקים ממשלת אחדות בלי ליברמן ובלי הרשימה המשותפת. תוצאות הבחירות מובילות לפתרון רצוי אחד, קל פשוט ומהיר לביצוע. על גנץ לבטל את הפסילה האישית, "לא נשב עם נתניהו", לחבור עם רשימתו לממשלת אחדות בראשות הליכוד- בלי ליברמן והמשותפת. זו תהיה ממשלה חזקה, יציבה המבטאת את רצון מרבית הציבור היהודי בארץ שתביא את הכוחות הכי טובים והכי מנוסים מסביב לשולחן הממשלה, לטובת ולתפארת מדינת ישראל.
פתרון נוסף, קצת יותר מורכב, הוא תמיכה של חכי"ם לאומיים מכחול לבן, מרשימת ליברמן (בלי ליברמן עצמו) ומהעבודה גשר לממשלה בראשות הליכוד, והכרה של הכנסת בתומכים כסיעות. ואם זה לא יקרה - נתחיל לספור את הזמן לסיבוב רביעי.
