|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
דרושה תוכנית מקיפה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90] לנזק הכלכלי יש מחיר בחיי אדם

שישה בשישה / מגיפת הקורונה והשלכותיה

בורחים אל הפתרונות הקלים

הכלב המחמיר ואומר ה"לאו" המתועב - מהדורת קורונה יש צורך במחשבה מחוץ לקופסה בתוכניות לסיוע למגזר העסקי, תוך התמקדות בעסקים הקטנים את הסיוע אין לממן כרגיל על-ידי קיצוץ רוחבי, משום שהוא בלתי צודק האם אנשי המיחשוב פשוט לא רצו לטפל בשעון הקיץ? לתפילה בציבור יש ערך סמלי עצום בנוסף לערכה ההלכתי המשבר יגרום לעלייה באנטישמיות ואולי גם לעלילות נוסח המגיפה השחורה
27/03/2020  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   מגיפת הקורונה   |   תגובות


פוסקים לחומרא
מעשה שאירע ליד ביאליסטוק

איש אינו יודע האם המגבלות הקשות לצורך המאבק בקורונה היו בבחינת חומרא יתרה ואמירת "לא" אוטומטית, או שמא היו באמת נחוצות להצלת חיי אדם. מה שברור הוא, שיש להן מחיר כלכלי כבד מאוד – שגם לו יש משמעות ישירה בחיי אדם. מותר גם לתהות האם מדינה קטנה כמו ישראל, שאזרחיה מתורגלים במצבי חרום, צריכה את אותם צעדים כמו מדינות ענקיות ושאננות

הרב שמואל מוהליבר, רבה של ביאליסטוק וממבשרי הציונות, נפגש פעם עם "רב" מראשוני הרפורמים, ועד מהרה התברר לו שבן-שיחו אינו יודע הלכה וחצי הלכה. כאשר שאל אותו ר' שמואל כיצד הוא פוסק, השיב ה"רב": פשוט מאוד – אני הולך לחומרא ואוסר הכל.

אמר לו הרב מוהליבר: אספר לך מעשה שקרה ליד ביאליסטוק. יהודי התגורר לבדו בכפר קטן, היה שוחט בעצמו עופות וכאשר התעוררה שאלה בכשרותם – היה נאלץ לבזבז יום שלם בנסיעה לבית הדין שבעיר כדי לקבל פסק הלכה. יום אחד התארח אצלו יהודי אחר, שנתן לו עצת ייעול: הרי כתוב בתורה "ובשר בשדה טרפה – לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו". זרוק את העוף לכלב. יאכל – טרף; לא יאכל – כשר. גיבור סיפורנו היה תמים ואימץ בהתלהבות את ההצעה, והתוצאות היו ברורות. כאשר התברר לו שהנזק מן הפוסק הביתי גדול יותר מאשר הוצאות הנסיעה לביאליסטוק, שב ונסע לבית הדין. בהגיעו לשם, נשאל מדוע לא ראו אותו חודשים ארוכים. לשמע הסברו, חייך הדיין ושאל: אם כך, מדוע באת כעת? השיב היהודי: מה אעשה, רבי? הכלב שלי הולך לחומרא ואוסר הכל.

פרופ' נורתקוט פרקינסון נתן ביטוי ניהולי לאותה תופעה: אומר ה"לאו" המתועב. פקידים רבים אומרים "לא", משום שזהו הפתרון הקל ביותר מבחינתם. אם יגידו "כן" – יצטרכו לנמק, אולי תוטל עליהם יותר עבודה וכישלון אפשרי ייזקף לחובתם. לעומת זאת, אמירת "לא" היא דרך בטוחה: לא צריך להסביר, אין תוספת עבודה ומובן שהצעה שלא תיושם גם לא תיכשל. ואם במקרה אחרי ה"לא" מישהו בכיר יותר יגיד "כן", שוב אין לפקיד הסרבן מה להפסיד. אם המהלך ייכשל – הוא יניד בראשו: "אמרתי לכם". ואם היא תצליח – יסביר באורך רוח שהוא דחה הצעה גרועה ובכך חייב להכניס בה שינויים שהובילו להצלחתה.

איש אינו יודע האם המגבלות הקשות לצורך המאבק בקורונה היו בבחינת חומרא יתרה ואמירת "לא" אוטומטית, או שמא היו באמת נחוצות להצלת חיי אדם. מה שברור הוא, שיש להן מחיר כלכלי כבד מאוד – שגם לו יש משמעות ישירה בחיי אדם. מותר גם לתהות האם מדינה קטנה כמו ישראל, שאזרחיה מתורגלים במצבי חרום, צריכה את אותם צעדים כמו מדינות ענקיות ושאננות. אבל כאמור, זה עניין לניתוח בעתיד. בינתיים נראה עוד כמה נושאים הקשורים לקורונה ואשר מצביעים גם הם על חשיבה מאובנת.

הסיוע לכלכלה
לא מספיק לגלגל את ההתחייבויות בכמה חודשים

עוד הצעה: שגופים ציבוריים ישלמו תמורת שירותים שלא קיבלו ושגם לא יקבלו לאחר המשבר. הרמת כוסית לפסח כבר לא תהיה; אבל היא הרי מתוקצבת, אז תשלמו לספק ההסעדה. אתם לא תפסידו, הוא ייצא נשכר (כי לא היו לו הוצאות) וקופת המדינה תקבל את המע"מ ומס ההכנסה. וכך הלאה, בהרבה מאוד פעילויות שהיו תלויות בזמן וששוב לא יבוצעו

אדריאן פילוט היטיב להסביר בכלכליסט (26.3.20) את הפיגור הניכר שבו נמצאת ממשלת ישראל ביחס למדינות אחרות בנוגע לסיוע לכלכלה. משרד האוצר שלנו – המתפקד למעשה ללא שר כבר שנה ואשר היחסים בצמרתו עכורים במיוחד – שקוע בפתרונות של 2008, ואינו מבין שמדובר במשבר אחר לחלוטין מכל בחינה שהיא: טיבו, היקפו והתמשכותו.

לפי המסתמן, פקידי האוצר יילכו לפתרונות הקלים שהם מכירים: עוד הלוואות וערבויות לעסקים קטנים, עוד דמי אבטלה, קצת דחייה בתשלומי מיסים. זה אפילו לא פלסטר, כי כל הצעדים הללו מתעלמים מהעובדה שלחלק ניכר מן המשק אין הכנסות בכלל – אז מה יעזור גלגול ההתחייבויות בכמה חודשים? הפתרונות צריכים להיות הרבה יותר יצירתיים, והנה שתי הצעות.

האחת: לוותר לחלוטין על ארנונה לעסקים לאורך המשבר. כמעט כל העסקים סגורים ואין להם אף אגורה של הכנסה; יהיה זה הוגן אם העיר כולה תסייע. בדקנו מה המשמעות הכספית של צעד כזה ב-13 ערים, על-ידי בחינת הכנסותיהן מארנונה לעסקים (לא כולל תעשיה) בשנת 2018 לעומת כלל הכנסותיהן באותה שנה. התוצאות מובאות בטבלה המצורפת. מתברר, שפטור לחודשיים נע בין 0.7% מההכנסות בנצרת לבין 3.9% מההכנסות בתל אביב. פטור לחצי שנה יהיה כמובן פי שלושה. לא סכומים של מה בכך, אך גם לא כאלו שאי-אפשר לעמוד בהם – במיוחד אם הפטור לא יינתן לעסקים רחבי שטח שלא נסגרו (ובראשם בנקים ומרכולים). לעיריות יש כעת פחות הוצאות, ויש להן כיסים הרבה יותר עמוקים מאשר לחנות השכונתית.

השנייה: שגופים ציבוריים ישלמו תמורת שירותים שלא קיבלו ושגם לא יקבלו לאחר המשבר. הרמת כוסית לפסח כבר לא תהיה; אבל היא הרי מתוקצבת, אז תשלמו לספק ההסעדה. אתם לא תפסידו, הוא ייצא נשכר (כי לא היו לו הוצאות) וקופת המדינה תקבל את המע"מ ומס ההכנסה. וכך הלאה, בהרבה מאוד פעילויות שהיו תלויות בזמן וששוב לא יבוצעו. זה מצריך יותר עבודה ויותר בדיקה, אבל זה נכון מבחינה כלכלית והוגן מבחינה חברתית.

המשמעות של הקלות בארנונה לעסקים (מיליוני שקלים, נתוני 2018)
העיר
ארנונה מעסקים
סה"כ תקבולים
פטור לחודשיים
פטור לחצי שנה
אשדוד
255
1,904
2.2%
6.6%
באר שבע
265
2,231
2%
6%
גבעתיים
72
483
2.5%
7.5%
הרצליה
202
1,332
2.5%
7.5%
חיפה
442
3,554
2.1%
6.3%
ירושלים
589
7,874
1.3%
3.9%
כפר סבא
125
949
2.2%
6.6%
נצרת
21
453
0.7%
2.1%
נתניה
175
1,879
1.6%
4.8%
פתח תקוה
237
2,279
1.7%
5.1%
ראשון לציון
485
2,282
3.5%
10.5%
רמת גן
278
1,710
2.7%
8.1%
תל אביב
1,605
6,809
3.9%
11.7%
מאיפה יבוא הכסף
פתרון בלתי צודק [צילום: יואב דודקביץ, פלאש 90]

עוד אפשרות: להטיל מלווה חובה, כפי שנעשה בכמה מן המלחמות. כל ישראלי יחויב לרכוש אג"ח ממשלתיות לחמש-עשר, נניח ב-1% מהכנסתו השנתית. זוהי גם השקעה טובה ובטוחה כאשר שוק ההון סוער וצולל

חבילות הסיוע בעולם הן בהיקפים עצומים: 10% מהתוצר האמריקני, 12% מהתוצר הבריטי. אם פקידי האוצר יוציאו את הראש מהחול ואם השר החדש ינער אותם כראוי, גם אצלנו יבינו שצריך תוכנית של עשרות מיליארדרים. אבל מאיפה היא תמומן? שנה וחצי של מערכות בחירות וניהול חסר אחריות של משה כחלון, הובילו לכך שאת מצב המשק עם תחילת המשבר ניתן לסכם בשמונה מילים: לריבית אין לאן לרדת ולגרעון אין לאן לעלות.

את הריבית באמת אי-אפשר להוריד יותר (היא 0.25%, לכל היותר תרד לאפס), אבל את הגרעון לא יהיה מנוס מלהעלות – כי אחרת לא תהיה פה כלכלה. אך יש גם צעדים שניתן לעשות כדי לצמצם את החוב העתידי שלנו ושל ילדינו.

בשבוע שעבר הצעתי שהממשלה תקח מהבנקים הלוואות של מיליארדי שקלים מהבנקים בריבית של נניח 0.5%, תתן מענקים לעסקים ולמצויים בחופשה ללא תשלום ותפרע את ההלוואות בעוד חמש-עשר שנים, עם התאוששות המשק. עוד אפשרות: להטיל מלווה חובה, כפי שנעשה בכמה מן המלחמות. כל ישראלי יחויב לרכוש אג"ח ממשלתיות לחמש-עשר, נניח ב-1% מהכנסתו השנתית. זוהי גם השקעה טובה ובטוחה כאשר שוק ההון סוער וצולל.

אבל סביר להניח שהאוצר ילך על הדרך הרגילה שלו: קיצוץ רוחבי. לכאורה – דרך הוגנת: כל המשרדים וכל התחומים תורמים את חלקם בצורה שווה. אולם כפי שציין רק השבוע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, זוהי טעות אופטית. חלק ניכר של התקציב משועבד מראש למשכורות, פנסיות, חוזים ארוכי טווח ופרעון חובות. לכן, הקיצוץ הרוחבי נעשה בפועל רק בחלק החופשי של התקציב – ושיעורו שונה משמעותית בין המשרדים.

לצורך התרגיל, בדקנו את תקציבי הרכש והקניות של 11 מן המשרדים בשנת 2019 (לשנה הנוכחית אין תקציב מאושר), מתוך הנחה שבהם יש גמישות יחסית. לאחר מכן חישבנו מה תהיה המשמעות של קיצוץ רוחבי בסך 5% מתוך כלל תקציב המשרד, בהנחה שכולו יפול על תקציבי הרכש והקניות. התוצאות מוצגות בטבלה המצורפת. כאמור, זהו תרגיל סטטיסטי בלבד, אבל הוא נותן קנה מידה לחוסר הסימטריה בין המשרדים. הגיע הזמן שפקידי האוצר יפשילו שרוולים ויבדקו היכן באמת ניתן לקצץ, ולא יברחו אל הפתרון הקל והמוכר – והבלתי צודק.

שוב קיצוץ רוחבי? (מיליוני שקלים, נתוני 2019)
המשרד
רכש וקניות
שיעור מהתקציב
משמעות קיצוץ 5%
ביטחון (אזרחי)
11,288
19.15%
0.95%
חינוך
2,503
3.88%
0.19%
בריאות
6,001
15.46%
0.77%
אוצר
2,015
49.21%
2.46%
פנים
292
44.06%
2.2%
משפטים
1,430
32.45%
1.62%
כלכלה
1,040
28.49%
1.42%
תרבות וספורט
98
6.23%
0.31%
חקלאות
826
30.87%
1.54%
שיכון ובינוי
222
58.31%
2.92%
בטחון פנים
4,761
23.23%
1.16%
שעון הקיץ
לא צריך שלושה הסברים

כל מיני תרחישי מדע בדיוני מדברים על הרגע בו מחשבים ורובוטים ישתלטו עלינו. התקשיתי להבין את התסריטים הללו: תגשו לרובוט ותוציאו את הסוללה, תגשו למחשב ותנתקו אותו מהחשמל. כעת מתברר, לפחות לפי אנשי המחשבים, שיש מערכות שקשה מאוד או אפילו אי אפשר לגעת בהן. זה כבר לא מצחיק, זה עלול להיות מסוכן

מספרים שנפוליאון הגיע פעם לכפר אחד ושאל את ראש הכפר מדוע לא צלצלו לכבודו בפעמון הכנסייה. השיב ראש הכפר: הוד מלכותך, יש לנו שלושה הסברים; הראשון הוא שהפעמון שבור. אמר נפוליאון: שאר ההסברים מיותרים. לאמר: כאשר יש הסבר אחד טוב, לא צריך נוספים.

נזכרתי בסיפור הזה כאשר ראיתי את רשימת ההסברים של מומחי המיחשוב, מדוע לא ניתן לדחות את הפעלת שעון הקיץ: תאריך השינוי מובנה בכל המערכות, יידרשו המון זמן ועבודה כדי לשנות אותן, עלולות להיווצר תקלות בעת העידכון, קיימת סכנה של השבתת מערכות חיוניות, אין מספיק עובדים בשל הקורונה, יש עומסים רבים על רשתות התקשורת.

אם היה הסבר אחד טוב, היו מסתפקים בו ולא היו צריכים שישה הסברים. מה עוד, שחלקם נשמעים – לאוזן של הדיוט גמור במיחשוב – כתירוצים שמאחוריהם בריחה אל הפתרון הקל: זה כך, אז זה יישאר כך; אין לנו חשק להשקיע עבודה ומאמץ, במיוחד אם בסוף זה עלול להתפקשש. זוכרים את אומר ה"לאו" המתועב? זה נשמע דומה. וזוכרים את באג 2000? הזהירו אותנו מקטסטרופה, ממשלות וחברות השקיעו מיליארדים – ואז לא קרה דבר. ולא בגלל ההכנות; לא קרה כלום גם במקומות שלא עשו דבר. גם זה נשמע דומה.

ועוד הערה. כל מיני תרחישי מדע בדיוני מדברים על הרגע בו מחשבים ורובוטים ישתלטו עלינו. התקשיתי להבין את התסריטים הללו: תגשו לרובוט ותוציאו את הסוללה, תגשו למחשב ותנתקו אותו מהחשמל. כעת מתברר, לפחות לפי אנשי המחשבים, שיש מערכות שקשה מאוד או אפילו אי-אפשר לגעת בהן. זה כבר לא מצחיק, זה עלול להיות מסוכן. ושוב בעיני הדיוט: צריכה להיות דרך חרום להכריח את המחשבים לעשות מה שאנחנו רוצים.

בתי הכנסת
המשכיות של 2,000 שנה [דוד כהן, פלאש 90]

עד השבוע מותר היה להתפלל בבתי כנסת, בתנאי שיש מרחק של יותר משני מטרים ולא יותר מעשרה מתפללים. כיום מותרת תפילה במרחב פתוח, עם אותו מרחק ועד 20 מתפללים. בכל זאת, לא מעט גבאים, רבנים וארגוני רבנים החליטו ואף הורו לסגור את בתי הכנסת. בכך, לעניות דעתי, הם ברחו אל הפתרון הקל ונטול האחריות.

סגירה רוחבית של בתי כנסת היא חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית. כאשר נאלצו אנוסי ספרד להפסיק להתפלל בבתי הכנסת, הם יצרו בתי כנסת מחתרתיים. כאשר החריבו הנאצים 1,000 בתי כנסת בליל הבדולח, התקיימו התפילות בבניינים חילופיים. גם בשואה נעשו מאמצים עילאיים להתפלל בציבור, קטן וחשאי ככל שיהיה. לפיכך, לתפילות במניין יש ערך שעולה על החשיבות ההלכתית שלהן: ערך סמלי של המשכיות המסורת היהודית, של אותו חלק במסורת היהודית שמעולם לא פסק.

הקורונה היא אכן איום מסוג שונה. הבעיה איתה איננה האיסור החיצוני להתכנס, אלא הסכנה הפנימית הנובעת מן ההתכנסות עצמה. אך כל עוד מומחי הבריאות מתירים זאת, גם אם במגבלות – אסור להפסיק את התפילה בציבור. בל תהיה זו דווקא מדינת היהודים, בה יהודים ייאלצו לוותר על מה שהם עושים – לעיתים בחירוף נפש – מזה 2,000 שנה.


האנטישמיות
שוב יאשימו את היהודים

איש עסקים ברלינאי התקשר השבוע לעמיתו הישראלי ושאל במה כדאי להשקיע בימים טרופים אלו, והסביר מדוע הוא שואל דווקא אותו: "אתם הרי קשורים ל-30 המשפחות שמנהלות את העולם". הברלינאי דיבר במלוא הרצינות, ואפילו לא חשב שיש בעיה לומר זאת ליהודי ישראלי. אם אני הייתי במקומו של אותו ישראלי, הייתי עונה: תשקיע באנטישמיות. תקנה הכי הרבה עותקים שאתה יכול של "הפרוטוקולים של זקני ציון" ו"מיין קאמפף"; הם זמינים באמזון. הביקוש להם לעולם אינו יורד, והוא עולה עוד יותר בעתות משבר כמו עכשיו.

אין לי ספק, שנתוני 2020 יצביעו על עלייה ניכרת באנטישמיות. כי ככה זה: רבים בעולם, כולל במדינות המפותחות והמשכילות ביותר, בורחים אל הפתרון הקל ביותר – להאשים את היהודים. זו רק שאלה של זמן, עד שמישהו ישים לב לשיעורי התמותה הנמוכים בישראל (ברוך ה', שרק יישארו כך!) ויחזור על העלילה של המגיפה השחורה: הרבה פחות יהודים מתים, אז סימן שהיהודים אשמים. בתוך כל הבעיות איתן ישראל מתמודדת, היא חייבת להיות ערה גם לגורל היהודים בעולם ולהיות מוכנה לסייע להם. גם בשביל זה אנחנו כאן.

תאריך:  27/03/2020   |   עודכן:  27/03/2020
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בורחים אל הפתרונות הקלים
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בני בנקר
27/03/20 08:56
 
עוד סתם אחד
27/03/20 11:20
2
חחחח
29/03/20 19:42
3
ישראל בר-ניר
3/04/20 01:29
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מגיפת הקורונה
ארצות הברית עקפה את סין במספר בני האדם שאובחנו בה כחולי קורונה. עד היום נדבקו בארצות הברית לפחות 83,329 בני אדם, כ-2,000 בני אדם יותר מאשר בסין שבה עומד מניין הנדבקים הרשמי על 81,340 בני אדם.
27/03/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, מותח ביקורת קשה על מועצת פרדס חנה/כרכור, אשר עתרה לבג"ץ נגד הסבה חלקית של בית חולים גריאטרי ביישוב למתקן אשפוז לחולי קורונה. שטיין דחה (יום ה', 26.3.20) את עתירות המועצה וכמה מהקשישים בבית החולים נגד פינויו לצורך האשפוז.
27/03/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
ועדת הכספים הזמנית דנה (יום ה', 26.3.20) עניין 'סקירת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אביגדור קפלן - סיוע לקשישים, לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים לאור משבר הקורונה'.
27/03/2020  |  מחלקה ראשונה  |   חדשות
"הפנייה שלנו לממשלה להחריג את ענף ה-IT מההנחיות לכלל המשק בעקבות משבר הקורונה היא מהווה אזהרה חמורה שאם לא ייענו לבקשתנו, לא נוכל לתת שירות חיוני לשורה ארוכה של ארגונים במשק, לרבות ארגונים חיוניים, שמערכות המידע והטכנולוגיה שהחברות שלנו מספקות הן חלק מליבת העסקים שלהם", כך אמר עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות.
"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלו ימים של אור, היו אלו ימים אפלים; היה זה חורפו של ייאוש... הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי". כך פתח צ'רלס דיקנס את ספרו "בין שתי ערים". דומני שתאור זה מתאים למצב בו אנו מצויים: אי-ודאות מצמררת והבנות שונות ומנוגדות לחלוטין של המציאות, בעיקר במישור הפוליטי. והכל בתוך מלחמה שלא הכרנו כמותה, שלא התכוננו לקראתה (כמו בכל העולם) שבה האויב אינו נראה, אך ידוע שהוא נמצא בכל מקום, אפילו עליך. ובמסגרת זאת, הרי התובנות שלי לגבי 4 נושאים:
26/03/2020  |  עמוס גלבוע  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il