|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

תורת הביטחון הכללית (א')

עקרון השרידות במערכות אנוש

המציאות האנושית פועלת על-פי חוקי כליה וחוקי מרד בכליה; שרידות והתאבדות; הפילוסופיה הדאואיסטית הסינית; מרד חסר סיכוי; במלחמות, גם של מדינות "הומניסטיות", נהרגים יותר אנשים שנהרגו בעבר הלא הומניסטי
10/04/2020  |   אורי מילשטיין   |   יומני בלוגרים   |   הפסיכולוגיה של הביטחון   |   תגובות
[צילום: AP]


הטרגדיה של החיים

עקרון השרידות: בני אדם, יחידים ומערכות, שואפים לשרוד 1– להתמיד במצבן בסביבה מאיימת.

כפי שנוסח בפרקים הקודמים שעסקו בעקרונות הפילוסופיים של הביטחון, השאיפה לשרוד היא "מרד" של כל הקיים נגד חוקי כיליונו, שהם גם חוקי קיומו. זה הפרדוקס הפילוסופי היסודי, או הסימטריה הפיסיקלית היסודית, או, הטרגדיה של החיים בתודעת בני האדם. "מרד" זה הוא עצמו בבחינת חוק ולפיכך הוא פועל תמיד. כל דבר שנוצר, טומן בחובו את זרע כיליונו, ומרגע היווצרו נאבק לשרוד.

מכאן שהמציאות פועלת על-פי חוקי כליה וחוקי מרד בכליה. דחיית הכליה כדי לשרוד מהווה פיתוח של המושג "יין-יאנג" בפילוסופיה הסינית. מושג סיני זה של הפילוסופיה הדאואיסטית, הולם את הכוחות המנוגדים, אך המשלימים זה את זה. הדינאמיקה של חוקים אלה יוצרת את המציאות והבנתם מאפשרת לפעול במציאות ולהפעיל את המציאות. השאיפה של בני-אדם לשרוד היא מרד מודע2 בחוקי הטבע הכופים על הנמצאים – יחידים, חבורות וארגונים – הכחדה ואי-יכולת למנוע את ההכחדה בו זמנית. כל זמן שההכחדה לא יצאה מהכוח אל הפועל, הם נדונים להתקדם על ציר הזמן למצבים פחות מסודרים3, פחות בריאים ופחות יעילים, עד ההסתאבות הסופית וההתאיינות מכוח החוקים הפנימיים של היותם, וללא שום התערבות חיצונית. מאמצי השרידה נובעים מן השאיפה הטרגית של אוכלי פרי עץ הדעת לאוטונומיה מלאה, לקבוע לבדם את גורלם. שאיפה זאת אינה בת-הגשמה.

מרד חסר סיכוי

המאמץ לשרוד הוא ניסיון נואש, חסר סיכוי. גם בעלי התודעה העצמית והמודעים לקץ שיבוא וגם אלה שאינם מודעים, מחפשים דרכים להתגבר על הקץ הוודאי או לדחותו. השרידות האנושית היא עקרון פעולה המונע מהפחד מפני הכיליון, ומושקעות בה מוטיבציות אדירות. המוטיבציות האלה דחפו את האדם המשמיד להשתלט על כדור-הארץ, לפתח את הציביליזציה הנוכחית (צ"ן) ולהשמיד בהתמדה ובשיטתיות את החיים בו, בבחינת תמות נפשי עם פלשתים. מכאן שהאינטלקטואליות האנושית היא אחד האמצעים של חוקי הטבע להשמיד את הנמצאים – אנושיים ובלתי-אנושיים – כפי שנחזה בנבואות קדמונית של "החטא הקדמון".

האדם מורד גם נגד מהותו כיצור משמיד ומפתח הומניזם והשקפת-עולם המעלה על נס את השמירה על איכות הסביבה, וגם מרד זה הוא טראגי וחסר סיכוי, לפחות בציביליזציה הנוכחית. ולדוגמה במלחמות במאה העשרים, שבהן לקחו חלק גם חברות "הומניסטיות", נהרגו יותר אנשים מאשר במלחמות במאות הקודמות, בגלל אמצעי מלחמה מתוחכמים שפיתח ויצר האדם כדי לנטרל איומים. וכך, למרות אזהרות המומחים והוועידות הרבות של מקבלי ההחלטות, עולם כמנהגו נוהג, האקלים ממשיך להתחמם, גורם לאסונות אקלימיים ונחזים אסונות חמורים יותר.

המאבק לשרוד הוא המלחמה היסודית ביותר ביקום, על פני כדור-הארץ, בעולם החי ובקרב בני-האדם. המלחמה, הנגזרת מעקרון השרידות, היא אחת מאבני היסוד של ההתנהגות; התעלמות ממנה או אי-הבנת הווייתה, מערערת את התקפוּת של כל טיעון על ההתנהגות. התעלמות מעקרון השרידות או אי-הבנתו, אינם מאפשרים להבין את הוויית המלחמה המתחוללת ללא הרף בכל התחומים ולא רק בשדה הקרב הצבאי אלא גם נגד נגיף הקורונה בעת כתיבת שורות אלה.

מדעי הצללים

מכיוון שמאז היות הציביליזציה הנוכחית ואפילו מאז תחילתו של העידן המדעי, לא הקדישו בני-אדם לנושאים אלה מאמץ אינטלקטואלי ואין הם מבינים אותם, אין הם מבינים את ההתנהגות האנושית. ללא עקרון השרידות ונגזרותיו, משולים מדעי ההתנהגות למדעי הצללים במערה של אפלטון: החוקרים מאמינים שהם חוקרים את המציאות ולמעשה הם חוקרים את פרי דמיונם. המדענים אינם יודעים אומנם שאלה מדעי הצללים, אך לוחמים בחירוף-נפש בכל מי שמעלה את האפשרות הזאת, בכל מי שראה את האור בוקע מחוץ למערה, ובכל מי שראה את המציאות וחזר למערה. הם לוחמים עד כלות נשמתם בכל פרדיגמה חדשה, כאילו אין היא רק אויבתם שלהם, אלא אויב המין האנושי כולו.4 עקרון השרידות מסביר היטב את מניעיה של המלחמה הזאת.

אינטרס השרידות חזק מכל אינטרס אחר, מודע ובלתי-מודע, והוא נוכח בכל האינטרסים האחרים כמרכיב יסודי. אינטרס השרידות מגלם בתוכו את לחימה אין-סופית ושאיפה רומנטית לשלום, שהיא חסרת תכלית. גם הפציפיסט יוצא למלחמה למען שרידותו, שהיא בעיניו מלחמת אין ברירה, שנכפתה עליו. השמאל הישראלי שואף לשלום עם הפלשתינים ולוחם בימין. אין שלום, ולא יכול להיות שלום בין שני בני-אדם, אפילו הם אחים,5 אין שלום ולא יכול להיות שלום בין ארגונים, ובין עמים ומדיניות, כי כולם שואפים לשרוד, זאת אומרת, הם מסרבים להשלים עם חוקי קיומם ועם האילוצים ההכרחיים שלהם. כולם מתאמצים לנטרל איומים פנימיים ואיומים חיצוניים שהם כל זולתם.

על כך כתב הביולוג האבולוציוני הבריטי ריצ'רד דוקינס: "אנחנו מכונות שרידה ותוּ לא – כלים רובוטיים שתוכנתו בעיוורון כדי לשמור את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים... אנו, ועימנו כל בעלי החיים, איננו אלא מכונות שייצרו הגנים שלנו. כמו הגנגסטרים המצליחים של שיקגו, הצליחו הגנים שלנו לשרוד – מיליוני שנים, בכמה מקרים – בעולם תחרותי עד מאוד". ("הגן האנוכי")

והוסיף הביולוג פילוסוף הישראלי יוסף נוימן: "תהליך ההתרבות מגלם את מטרתן הסופית של כל פעילויות האורגניזם. לפי ניסוחו של הביולוג הצרפתי ז'אקוב, 'חלומו' של כל חיידק הוא ליהפך לשני חיידקים. ראיית ההתרבות כ'מטרה' היא ביטוי לעובדה, שאורגניזם שאינו מתרבה נעלם ואינו מותיר אחריו כל המשך. בכל היצורים הרב תאיים נכחד ומת בכל דור הגוף; והחוליה המקשרת אותו עם הדור הבא הם תאי המין, בהם מצויים הגנים... עוד במאה שעברה ביטא את הרעיון הזה בטלר (Butler) באומרו ש'התרנגולת היא האמצעי בעזרתו מייצרת הביצה, ביצה חדשה'".6 ֹ
____________________

בשבוע הבא: מגלומנים שרידותיים: נפוליון, היטלר, סטלין; צבירת נכסים כדי להבטיח שרידות בעת משבר כמו מגפת הקורונה; יתרונה של הדמוקרטיה הביקורתית שבה נחשפים ליקויים וניתן להפיק לקחים ולתקן את המעוות; אלטרואיזם בקרב בעלי חיים; בעימות בין צדק לשרידות, יד השרידות גוברת.

תאריך:  10/04/2020   |   עודכן:  10/04/2020
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עקרון השרידות במערכות אנוש
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
דרור 5
10/04/20 13:49
 
אורי מילשטיין
10/04/20 18:24
2
בת האיכר
10/04/20 14:38
3
קורא ותיק
10/04/20 21:12
 
דרור 5
11/04/20 13:01
 
אורי מילשטיין
11/04/20 21:57
4
מ.
11/04/20 14:32
 
אורי מילשטיין
12/04/20 11:40
 
מ.
17/04/20 13:52
5
מ.
11/04/20 14:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הפסיכולוגיה של הביטחון
הכוח המניע את הקיום נובע מן ההכרח לנטרל איומים דהיינו - להילחם, אבל הפרדוקס הוא שכוח זה מהווה את האיום הגדול ביותר על הקיום עצמו, דהיינו - שהמלחמה בכל תחום פוגעת בכל הלוחמים. משום כך מתנהלת במציאות מלחמת-נצח בכל התחומים ובכל הרבדים. בממד האנושי כולם עוסקים במשימה איך להבטיח את ביטחונם הפיזי, הכלכלי, הלאומי, המדיני, ומה לא, ומאמצי הביטחון האלה גם מאפשרים לשרוד וגם מניעים תהליכי קריסה?!
בני אדם מתבוננים במציאות כדי לאתר איומים ומעבירים זה לזה מסרים על המידע שאבחנו ופיתחו כדי לתכנן את נטרולם. זה מותר האדם. אך המסרים לעולם אינם מדויקים ואמצעי הנטרול מהווים כבומרנג איום על המפתחים; התפיסה היהודית: ניטרול איומים הוא יסוד אלוהי; התפיסה היוונית של אלטון, אריסטו וארכימדס; הלאמת ההתבוננות על-ידי הרומאים; אנטיתזה הומניסטית בעקבות שתי מלחמות העולם במאה העשרים
על-פי מה שמתרחש בעולם היום, נגיף הקורונה מפחיד את בני האדם לא פחות ואף אולי יותר מאשר ארגוני טרור, זיהום הסביבה, פיתוח נשק גרעיני וכו'. כדי להבין את התופעה הזאת יש לחקור את אבני היסוד של האיומים על עצם הקיום. ספרי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" הציב את עקרון השרידות כמורה דרך בהבנת תופעת הביטחון
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
[צילום: AP]
ד"ר רפאל בוכניק-חן
מידת מרכזיותה של הקונספציה במחדל הקולוסלי של ה-7 באוקטובר 2023, הוא מושא לפולמוס דינמי בין מומחים ופרשנים בתקשורת הישראלית. האמנם כך?    מחקר השוואתי בין הכשלים המודיעיניים של אוקטו...
יקיר בן-משה
יקיר בן-משה
כל הספרים שתקו, מה יכולנו לומר? אפילו לסקלי הסמיק, לא ידענו שפוגל גונב, לא ידענו שהוא מחביא פירורים מעוגיות של אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il