הפרסום הרשמי של משרד הבריאות המצרי על אודות היקף התחלואה מנגיף הקורונה נמוך יחסית, ומעלה אפוא את החשש, כי המספרים האמיתיים של החולים במצרים גבוהים במאות אחוזים. הנתונים הרשמיים נתפסים בדעת הקהל - ועל-ידי מומחים - כנתונים מגמתיים, שמטרתם לשרת את מדיניות הפנים של המשטר ולמנוע נזק חמור לכלכלה, שנמצאת גם כך במשבר מתמשך.

מצרים סובלת מבעיות יסוד קשות של צפיפות אוכלוסין (מעל 100 מיליון אזרחים שחיים על 5% משטח המדינה), מחסור באנרגיה, שיעור בערות גבוה, טרור מבית, איום על משק המים (סכר התחייה באתיופיה) ותשתית בריאות לקויה. המגיפה פוגשת את מערכת הבריאות המצרית כאשר זאת מבוזרת בין כמה משרדי ממשלה וקורסת תחת עומס החולים בשגרה. המערכת אינה ערוכה להתמודד עם היקף החולים, וגם אינה ערוכה למגן את צוותי הרפואה שנותנים שירות בבתי החולים הציבוריים.

מחקר שנערך באוניברסיטת אונטריו בקנדה וזכה לתהודה רבה, בחן את שיעור הנדבקים במחלה על-פי ניתוח תוצאות בדיקות של טיסות ותיירים ששבו ממצרים, בהצלבה עם שיעור ההדבקה המוערך. המחקר העריך בחודש שעבר, כי ההתפרצות במצרים כוללת 19,000 חולי קורונה - מספר שודאי גדל מאז במידה ניכרת. כתבת העיתון גארדיאן, שפרסמה את המחקר של אוניברסיטת אונטריו, נאלצה לעזוב את מצרים מחשש למעצר על-ידי השלטונות, לאחר שתעודת העיתונאי שלה בוטלה והיא נקראה לבירור במשרד הממשלתי לשירותי מידע.

המשטר המצרי, בהובלת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, פועל במסגרת החוק לשעת חירום שמקנה לו סמכות נרחבת ויכולת אכיפה ודיכוי יעילה. הצבא מוביל את המאבק בהתפשטות המגיפה ומסנכרן את פעולת כל הגורמים הממשלתיים והאזרחיים. גורמי הביטחון אינם מגלים סובלנות לפרסומים הסותרים את הגרסה הרשמית ואת הטענה של משרד הבריאות לפיה המשבר נמצא בשליטה. המשטר עוצר אנשים שלתפיסתו מערערים את היציבות הפוליטית והכלכלית באמצעות "פרסומים לא אחראיים". עם זאת, מצרים איננה קוריאה הצפונית, ואם יחמיר המצב - הנתונים ייוודעו ועלולים להציב סימני שאלה על הלגיטימיות של המשטר.

לאחרונה הגבירה הממשלה המצרית את מאמציה לבלום את התפשטות המגיפה. במסגרת זאת הוטל על עוצר מלא החל ב-19:00 ועד 06:00 בבוקר למשך שבועיים (החל ב-25 במרץ); סגירת הקניונים והחנויות במהלך סופי השבוע ושעות העוצר; איסור על התקהלויות וסגירת מוסדות תרבות ופנאי. מסגדים וכנסיות, שדות התעופה, בתי הספר והאוניברסיטאות יישארו סגורים עד להערכת מצב מחודשת שתתבצע במהלך אפריל. כמו-כן הוחלט, כי משרדי הממשלה ימשיכו לעבוד, אך במתכונת מצומצמת ועל-פי הוראות הסגר, להוציא משרד הבריאות ושירותי הביטחון (משטרה וצבא) שימשיכו לעבוד כדי להתמודד בצורה מיטבית עם המגיפה.

עם זאת, הסגר הלילי אינו משנה את חוסר היכולת לאכוף במהלך היום את הגבלות המרחק במרכזי הערים, בתחנות הרכבת התחתית והאוטובוס ובשווקים הצפופים. המשטר מעריך, כי המחירים הכלכליים של מעבר לסגר מלא הם עצומים, ולכן בשלב זה המדיניות המצרית היא להפעיל חיטוי רחב היקף במרכזי הערים בלילות. יעילות החיטוי מוטלת בספק. אולי יש בו תועלת בהיבט המורלי.

ההערכה היא, כי המשבר יגדיל את שיעורי האבטלה, יפגע בצמיחת התוצר המקומי הגולמי לנפש ובמיוחד בהיקף הייצוא ובהכנסות במטבע קשה. החזרת העובדים המצרים מהמפרץ בעקבות התפרצות המחלה צפויה לפגוע קשה בהכנסות המדינה (24 מיליארד דולר בשנה), ולהעלות את שיעור האבטלה במצרים. כך גם הפגיעה הגורפת הצפויה בסקטור התיירות במצרים אשר מהווה 12% מהתמ"ג ו-10% משוק העבודה, עם הכנסות שנתיות המוערכות ב-13 מיליארד דולר (4% מהתמ"ג). עם זאת, מצב יתרות מטבע החוץ (כ-45 מיליארד דולר) והרפורמות הכלכליות שהממשלה המצרית הובילה בשנתיים האחרונות, יסייעו במיתון ההשלכות הכלכליות. ראש הממשלה, ד"ר מצטפא מדבולי, הנחה את שריו לגבש תוכנית להתמודדות עם ההשפעות הכלכליות השליליות של המגיפה.

הממשלה החליטה על שורת צעדים נוספים על-מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי הצפוי: העברת 20 מיליארד לירות מצריות מהבנק המרכזי לסיוע לבורסה, העברת 3.8 מיליארד לירות מצריות למשרד הבריאות לשם הגדלת היקף הבדיקות (אין נתון מה היקף הבדיקות שמתבצע), רכישת ציוד רפואי ומיגון לצוותי הרפואה, תמיכה כלכלית בסקטור התיירות (פריסת הלוואות, אשראי), הורדת ריבית הבסיס ב-3%, ואישור תוספות לקצבת הפנסיה בסך 35 מיליארד לירות מצריות.

המספרים שמשרד הבריאות מציג נמוכים יחסית, ומעלים כאמור את החשד שאינם נכונים. המשטר עצר, השתיק וצנזר קולות ביקורתיים אשר מחו על אופן ניהול המשבר, או שאתגרו את המספרים שהציג משרד הבריאות. סוגיית היקף הבדיקות הנמוך אינה עולה לשיח הציבורי שנשלט על-ידי המשטר. עם זאת, הנתונים הדמוגרפיים במצרים מעלה תחזית אופטימית מסוימת: שיעור הצעירים (עד גיל 29) גבוה יחסית ועומד על כ-55%, בעוד שאחוז המבוגרים מעל גיל 65 עומד על 3.9% בלבד, כך ששיעור האוכלוסייה שנמצא בסיכון חמור מהקורונה נמוך יחסית.

המשטר ממשיך במאמצי הסתרה והטעיה כדי לבלום את ההשלכות הכלכליות הקשות על המשק המצרי (השקעות חיצוניות ותיירות), ולמנוע בהלה ציבורית שיכולה לערער את אמון האזרחים במשטר וביכולתו לתת מענה למשבר. בהקשר זה, המשטר מזהה את הפעולה המערערת של גורמי אופוזיציה (בעיקר אלו אשר משתייכים לתנועת האחים המוסלמים), ושל רשתות תקשורת ערביות המקבלות תמיכה ממדינות יריבות (קטר וטורקיה), ומפיצות ידיעות שפוגעות בדימוי המשטר בזירת הפנים ובזירה הבינלאומית.

תרחיש מסוכן של התממשות משבר בריאותי רחב היקף, ללא מענה יעיל של המדינה, עלול להמחיש את תרבות השקר של המשטר. אם כך יקרה, הדבר יאתגר משמעותית את מנהיגותו של סיסי ואת יציבות המשטר המצרי ביום שאחרי, גם אם בשלב זה הנסיבות המשבריות מקנות לו יכולת שליטה בתגובות הציבור.