בתקופה זו נחקקו תקנות שונות המגבילות את התנועה, ואף מצמצמות את פעילות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים המוסמכים לדון בנושאים אלו. המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ריכזה תשובות לשאלות נפוצות בעניינים הנוגעים להתנהלות הורים גרושים או פרודים ביחס לילדיהם, התנהלות בסכסוכים משפטיים בין בני משפחה, צורך בסיוע נפשי, ומקרי אלימות במשפחה.
שאלות נפוצות
- כאשר ישנן הוראות כלליות בדבר הגבלת תנועה - האם ניתן להעביר ילדים להורים גרושים או פרודים בין בתים?
מותר להעביר ילד, שהוריו חיים בנפרד, על-ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני גם במרחק העולה על 100 מטרים או על המרחק שנקבע בהוראות הכלליות. כמו-כן ניתן להעביר באותו רכב מספר ילדים בני אותה משפחה מביתו של הורה אחד לביתו של הורה שני.
במקרה שאחד מהורי הילד מתגורר באזור שהוכרז כאזור מוגבל, ניתן לצאת מהאזור המוגבל לצורך העברת ילדים אל ההורה המתגורר מחוץ לאזור המוגבל, ובלבד שאותו הורה הוא ההורה המשמורן או מצוי במשמורת משותפת.
הפרת הגבלת התנועה כרוכה בהטלת קנסות, וכדי למנוע תשאול עודף של שוטר או פקח, ויכוחים מיותרים ותשלום קנסות לריק, אנו ממליצים להורים להצטייד בהחלטה תקפה ורלוונטית לעניין זמני השהות וסדרי הראייה ובתעודת זהות.
- האם לאור המצב יש הנחיות מיוחדות לעניין זמני השהות?
החלטות ופסקי דין של בתי משפט ובתי הדין כמו גם הסכמי הורות נשארים בתוקפם גם בתקופת הקורונה. עם זאת, להלן כמה המלצות של משרד הרווחה שגובשו לאחר שיח עם משרד הבריאות, הנוגעים ליישום בנושא זמני השהות של ילדים אצל כל אחד מהוריהם:
- ככל הניתן, ומבלי לפגוע בתוקפם של ההסדרים שנקבעו בפסק הדין או ההסכם, רצוי שההורים יגיעו להסכמה על הצמדת ימי שהות באופן שיקטין את מספר המעברים שעל הילד לעבור בשבוע אחד, במיוחד באזורים ובזמנים שבהם יש הגבלות מיוחדות.
- אם אחד ההורים נדרש להימצא בבידוד, על-מנת להגן על הילד מפני חשש הידבקות, על הילד לשהות, עד תום תקופת הבידוד אצל ההורה השני. במצב מעין זה, על ההורים להשתדל לקיים קשר עם ההורה שבבידוד בשיחת וידאו במקום קיומם של ימי שהות, תוך יצירת תנאים אשר יאפשרו לילד לשוחח בפרטיות ככל הניתן עם הורהו. כאשר הדבר לא ניתן, יש לפחות לאפשר קשר טלפוני ביניהם.
- במקרים בהם בבית אחד לשני בני הזוג יש ילדים מקשרים זוגיים קודמים, על-מנת לצמצם את הסיכון להדבקת הילדים והמשפחות עקב המעברים, יש לשאוף לקיים את הסדרי הקשר לילדים של כל אחד מבני הזוג הם הורהו האחר בימים נפרדים.
אנו ממליצים להורים לנסות במיוחד בתקופה זו לפעול בשיתוף פעולה ובמידת הצורך להיעזר באנשי מקצוע על-מנת לשמור על יציבותם ורווחתם של הילדים, ולמנוע את הצורך בפנייה לבית המשפט או בית הדין.
לעת עתה הוכרז על מצב חירום מיוחד במערכת המשפט, עד לתאריך 10 במאי 2020, ולכן הפעילות מצומצמת לעניינים דחופים. עם זאת, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים פתוחים לקבלת קהל וניתן להגיש בהם באופן פיזי כל הליך, רגיל או דחוף, ובכלל זה בקשות חדשות ליישוב סכסוך אך כפי שיפורט להלן, הדיונים יתקיימו בימים אלה בהליכים דחופים בלבד ומה שאינו דחוף - יידחה להמשך.
בבתי המשפט לענייני משפחה - עורכי דין שיש להם הרשאה יכולים להגיש כתבי טענות בתיקים קיימים באמצעות מערכת "נט המשפט", ובימים הקרובים תתאפשר לעורכי הדין גם פתיחת הליכים חדשים באמצעות מערכת "נט הנשפט". על-מנת להקל על הציבור בתקופה זו ולנוכח דחיית האגרה כפי שיפורט מטה, בתי המשפט מקבלים בפקס בקשות שהיקפן אינו עולה על 5 עמודים בתקופת המצב החירום המיוחד.
בבתי הדין הדתיים (בתי דין הרבניים,
בתי הדין השרעיים וב
בתי הדין הדתיים הדרוזיים)- כל מזכירויות בתי הדין ערוכות לתת מענה לכלל הציבור הפונה בצורה מקוונת- דואר אלקטרוני ופקס אשר מפורסמים באתרי בתי הדין השונים - הן ביחס לתיקים קיימים הן ביחס לפתיחת הליכים חדשים בכפוף לווידוא ואימות פתיחת ההליך על-ידי בעל הדין. כמו-כן, מזכירויות בתי הדין פתוחות בכוח אדם מצומצם לצורך מתן מענה לבעלי דין שאינם יכולים לעשות שימוש באמצעים אלקטרוניים, וניתן להגיש הליך, רגיל או דחוף, באופן פיזי לבתי הדין השונים.
- איך ניתן להמציא את כתבי הטענות לצד השני בתקופה זו שבה תנועה מוגבלת?
בבית המשפט לענייני משפחה, עורך דין או בעל דין רשאי להמציא את כתבי הטענות לצד השני או בא-כוחו לכתובת דואר אלקטרוני ויראו בהמצאה זו כמסירה אישית לאחר שהנמען אישר את קבלת המסמך ונערכה תרשומת על כך. אם מדובר בכתב טענות ראשון, המצאה באופן זה מותנת בהסכמת הנמען בכתב.
בבתי הדין הדרוזיים נקבעו כללים דומים כיצד ניתן להמציא לצד השני או לבא כוח באמצעות דואר אלקטרוני בתקופת החירום.
ב
בתי הדין הרבניים ובבתי הדין השרעיים - ההמצאה בין הצדדים ובאי-כוחם תיעשה על-פי הנהוג בהליכים אלו בשגרה, ללא שינויים מיוחדים.
- האם מתקיימים דיונים בסכסוכים משפחתיים בתקופה זו?
על אף שניתן לפתוח כל הליך בתקופה זו, מתקיימים דיונים בהליכים דחופים בלבד. רשימת הנושאים הדחופים המלאה מופיעה ביחס לכל ערכאה, מופיעה באתרי האינטרנט של הערכאות השונות:
-רשימת הנושאים בבתי המשפט לענייני משפחה.
-רשימת הנושאים בבתי הדין הרבניים.
-רשימת הנושאים בבתי הדין השרעיים.
-רשימת הנושאים בבתי הדין הדתיים הדרוזיים.
בהליך רגיל שאינו דחוף, דיונים שנקבעו עד ליום ה-10 במאי 2020, או מועד אחר שייקבע, יידחו באופן אוטומטי ויקבעו מחדש לאחר תום תקופת החירום שהוכרזה. עם זאת, נשיא בית המשפט או שופט שקבע לכך, או ראש בית הדין הדתי רשאי לקבוע, מטעמים שיירשמו, שהליך אשר לא הוגדר כדחוף, יידון, או להחליט שלא לדון בנושא שהוגדר כדחוף.
- האם, בהליכים בבתי המשפט ובבתי הדין ניתנת דחייה אוטומטית כשיש חובה לבצע פעולות שבסדרי דין (המצאות, הגשת תשובות לבקשות וכו') תוך תקופת זמן קבועה?
כן.
כל עוד קיימת הודעה בדבר מצב חירום מיוחד בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים, נקבעה הארכת מועדים אוטומטית של פעולות שאדם נדרש לעשות לפי תקנות סדרי הדין או לפי הוראת בית המשפט (לדוגמה להשיב לבקשה בתוך 10 ימים) עד לתום תוקפה של ההודעה. פירוש הדבר הוא שתקופת מצב החירום המיוחד לא באה במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בהוראת בית המשפט, הקבועים לפי דין, או בהתאם לקביעה של ערכאה שיפוטית. לדוגמה - אם ניתנה החלטה או פסק דין בתקופת תוקפה של ההודעה על מצב החירום המיוחד, מניין הימים להגשת ערעור, יחול מתום התקופה האמורה; אם הוגשה תובענה חדשה בתקופה זו, המשיב יהא רשאי להגיש את כתב הגנתו תוך 30 ימים מתום התקופה האמורה.
- האם יש להתייצב פיזית בבית המשפט או בבית הדין הדתי אם נקבע דיון בעניין דחוף כאמור?
גם בתקופת מצב החירום המיוחד, בנושאים בהם ממשיכים להתקיים דיונים, חלים הכללים הרגילים המחייבים התייצבות בעלי הדין או באי-כוחם וכפי שנקבע בתקנות החירום יציאה לצורך הליך משפטי מותרת.
ניתן כמובן להגיש בקשה לדחיית מועד דיון או קיומו בדרך אחרת האפשרית לפי חוק, אם אין אפשרות להתייצב בבית המשפט או בבית הדין הדתי ולפעול בהתאם להחלטת בית המשפט בעניין זה.
- האם נדרש לשלם אגרה עבור הליך בתקופת מצב החירום המיוחד?
תשלום אגרה עבור הליך בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים - השרעיים והדרוזיים - נדחה באופן אוטומטי עד לתום תקופת ההודעה על מצב חירום המיוחד (עד ליום ה-10 במאי 2020 או מועד אחר שייקבע). בבתי הדין הרבניים, אגרה שיש לשלמה לפני תחילת הליך, יידחה תשלומה עד תום תקופת החירום, אם הוגשה יחד עם פתיחת ההליך בקשה לכך.
בכל הערכאות, במועד התשלום לאחר תקופת החירום, עדיין ניתן יהיה להגיש בקשות לפטור מאגרה כאמור בתקנות האגרות השונות ביחס לכל ערכאה שיפוטית.
- האם יחידות הסיוע שליד ביהמ"ש מקיימות פגישות מהו"ת בסכסוכי משפחה?
הליכים בסכסוכים בין בני זוג ובין הורים לילדים נפתחים לפי החוק בבקשה ליישוב סכסוך תוך הפניית בני הזוג/ההורים ליחידות הסיוע לשם קיום פגישות מהו"ת. בשלב זה, יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין עובדות במתכונת מצומצמת נוכח תקנות החירום. פגישות המהו"ת אשר נקבעו במהלך תקופת החירום מתקיימות באמצעים טלפוניים ובמקרים המתאימים ימשך התהליך בפגישות בסוף תקופת החירום. בפגישות הטלפוניות ניתן סיוע על-ידי עובדים סוציאליים בכירים להרגעת הקונפליקט, ניהול זמני השהות במצב החירום, תמיכה להורים המתמודדים עם המצב בתנאי סכסוך במשפחה, וניתן מידע ויעוץ בכל נושא הרלוונטי לסכסוך המשפחתי. במקרים המתאימים מתנהל התהליך תוך מעורבות של עורכי דין ביחידות הסיוע. בנוסף, מתנהל טיפול באמצעות הטלפון במקרים דחופים המופנים מהערכאה השיפוטית.
יצוין כי כמו ביחס לסדרי הדין האחרים, תקופת החירום לא תבוא במניין ימי עיכוב ההליכים בהתאם לחוק להסדר התדיינויות (הוראת שעה), תשע"ה-2014, ולא ניתן להגיש תובענות עד חלוף תקופת עיכוב ההליכים.
- האם מי שזכאי לסיוע משפטי לפי החוק יוכל לקבל סיוע משפטי לצורך ניהול ההליך?
סיוע משפטי באמצעות הלשכות של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מוענק גם בתקופת החירום, בהתאם לחוק הסיוע המשפטי ולתקנות הסיוע המשפטי לבירור ניתן לפנות לטלפון מס' 6405- . כן ניתן למצוא דרכי התקשרות נוספות באתר הסיוע המשפטי.
- במקרים של צורך בסיוע נפשי או במקרים של אלימות - למי פונים?
ניתן לפנות לקו החירום 118 (או במספר 077-9208560) המופעל על-ידי משרד הרווחה 24 שעות ולקבל מענה ראשוני טלפוני. אם אין אפשרות לפנות בשיחת טלפון, ניתן לפנות באמצעות מסרון למספר 055-7000128. כן ניתן לפנות לקבל מענים הניתנים ברשויות המקומיות באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, לרבות באמצעות פניה למוקד 106 בעניין זה, וכן למענים הניתנים על-ידי החברה האזרחית בנושאים אלו.
ניתן כמובן לפנות למוקד 100 הטלפוני של המשטרה במקרי חירום, או לפנות באמצעות אפליקציה 100 חירום המאפשרת למשטרה להגיע למקום גם במצבי קיצון בהם לא ניתן לקיים שיחה טלפונית. כמו-כן, ניתן לפנות לתחנת המשטרה הקרובה להגשת תלונה, וכן להגיש בקשה להגשת תלונה במשטרה
באופן מקוון באמצעות אתר ממשל זמין.
כמו-כן, ניתן להגיש בקשה לבתי המשפט השונים ולבתי הדין הדתיים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. לצורך בחינת אפשרות של ייצוג דחוף של הסיוע המשפטי בתיקי אלימות במשפחה, יש להגיע פיזית לערכאה השיפוטית הרלוונטית למלא טופס בקשה לצו הגנה או צו הרחקה, ולפנות טלפונית מבית המשפט לסיוע המשפטי המפעיל קו חם ייעודי, בטלפון 073-3927747/48/49/50. בשיחת הטלפון תבחן זכאות הפונה לייצוג ואם יש זכאות, ימונה עורך דין אשר יתייצב בבית המשפט בתוך זמן קצר. נוסף על כך, ניתן לפנות לסיוע משפטי בבקשה לבחינת זכאות לייצוג במסלול הרגיל, בקו טלפון 073-3927788 או בהגשת בקשה לפתיחת תיק כאמור לעיל.
במקרים שניתנו צווי הגנה או הרחקה - אין שינוי ביחס למועדים שנקבעו לפקיעתם ולצורך הארכתם בתקופת מצב החירום המיוחד, ובמידת הצורך יש לפנות לערכאה השיפוטית הרלוונטית בהתאם להוראות הדין לצורך בקשות להארכה.
