ב-1991 נלחמו מדינות אלה באלה במפרץ הפרסי במשך חמישים יום, אך גם בשנה זאת היו רובן המוחלט של המלחמות האחרות, מלחמות פנימיות. המלחמה הפנימית, שהעסיקה יותר מכול את דעת-הקהל בעולם בשנים 1994 1991, הייתה בין עמי יוגוסלביה לשעבר. הנשיא טיטו, שהנהיג אחרי מלחמת-העולם השנייה משטר קומוניסטי ביוגוסלביה, הקים צבא גדול, סרבי ברובו, ולו אמצעי לחימה חדישים. הקמתו ואחזקתו של צבא זה מצצה את לשד הארץ. המאפיין העיקרי של הצבא הזה היה נאמנות לטיטו ולמשטר שהקים. כדי להבטיח את נאמנותו של הצבא, קיבלו אנשי הצבא זכויות יתר, ויחד עם אנשי המפלגה הקומוניסטית היו למעמד העליון של יוגוסלביה. לגנרלים של הצבא היה אינטרס שרידותי להנציח את המשטר הטיטואיסטי. עם התפוררות הקומוניזם בכל העולם, וגם ביוגוסלביה, וניסיונותיהם של העמים הלא סרבים ביוגוסלביה לפרוש מן הפדרציה ולהקים מדינות עצמאיות משלהם, יצא הצבא הסרבי להגן על זכויות היתר שלו ושל אדוניו. לגנרלים ולאנשי המנגנון היה אינטרס לשלוח את המובטלים הרבים בסרביה להילחם מחוץ לסרביה, שם יוכלו לבזוז את רכושם של בני עמי יוגוסלביה האחרים, ולא יַפנו את זעמם נגד אדוניהם בסרביה. קורבנותיו של הצבא היוגוסלבי (סרבי) היו בעיקר קרואטים ומוסלמים, והרוגיו באו לו מידיהם. מלחמה זו יצרה את בעיית הפליטים החמורה ביותר באירופה, מאז מלחמת-העולם השנייה, ובוצעו בה פשעי מלחמה, לרבות מעשי טבח במחנות ריכוז ואונס עשרות-אלפי נשים.

בכנס שעסק בנושא "צבא בשירות החברה והדמוקרטיה", שהתקיים בישראל באפריל 1992, האשים הסוציולוג היוגוסלבי (סלובני), המתמחה בחקר צבאות מזרח אירופה, ד"ר אנטון בבלר, את צבא ארצו בהתפוררותה של יוגוסלביה, שכן, לטענתו, הצבא לא היה שייך למדינה, אלא המדינה הייתה שייכת לצבא. הוא תיאר "חברה בשירות צבא אנטי דמוקרטי. הזנב החל לכשכש בכלב והקריב את המדינה".¹ .

באלג'יריה התקיים סכסוך חריף בין "חזית ההצלה האיסלאמית", שהשיגה רוב בבחירות הכלליות, ובין הצבא, שביטל את תוצאות הבחירות ולקח את השלטון לידיו. שיאו של הסכסוך הפנימי הזה, היה רצח נשיא "מועצת המדינה העליונה", מוחמד בודיאף, ב 29 ביוני 1992, כאשר נאם באוזניהם של מאות אנשים בעיר החוף ענאבה. הרצח בוצע יומיים לאחר שנפתח משפטם של מנהיגי "חזית ההצלה האיסלאמית", ביניהם עלי בלחאג' ועבאס מדני, שהואשמו בעבירות נגד ביטחון המדינה, שהעונש עליהן עלול להיות מוות.

גם את הסכסוכים האלימים, שבין העמים והמיעוטים, והמדינות שהיו חלק מברית המועצות, אפשר לראות כמלחמות פנימיות במדינה שהייתה מעצמת על, והתפרקה לא רק לגורמים אלא גם לתת גורמים. מלחמות אלה, שהתפרצו אחרי פירוק האימפריה, היו "מלחמות כלואות" לפני כן, בטרם פירוק.

בעקבות ההבחנה של אפלטון בין האותיות הקטנות (היחיד הצודק) לאותיות הגדולות (המדינה הצודקת), אני מדמה את המחלות וליקויי התפקוד הגופני והנפשי של היחיד, לסכסוכים ומלחמות פנימיות במדינה, ומגיע למסקנה שסכסוכים ומלחמות פנימיות אלה הם האיום (האויב) העיקרי על שרידותה של המדינה. דוגמה: המשבר הממושך במערכת הפוליטית ובממשל בישראל (לפחות מאז מלחמת לבנון הראשונה), ושתי האינתיפאדות (מלחמה פנימית, בין יהודים לערבים, בתחומי שלטונה של מדינת ישראל), החלישו את המדינה וסיכנו את שרידותה יותר מכל איום צבאי חיצוני, וגם יותר מהמלחמה במפרץ הפרסי ב 1991. אדרבה, מלחמת המפרץ שיפרה את תנאי השרידות של ישראל. תבוסתה של מערכת הביטחון הישראלית בשבע וחצי שנות האינתיפאדה הראשונה, גרמה לנכונותה של ממשלת רבין לסגת מיד מרוב רצועת עזה ומיריחו, להעניק לפלשתינים אוטונומיה ולהתחיל תהליך שיביא בהכרח להקמתה של מדינה פלשתינית ממערב לירדן, לנסיגה מרמת הגולן ולעקירת יישובים ישראלים בכל השטחים האלה. עד תחילתה של האינתיפאדה התנגדו רוב הישראלים למהלכים אלה, מכאן שהתבוסה במלחמה הפנימית שינתה לחלוטין את מדינת ישראל.

צבא עירק השתלט על כוויית (בתחילת אוגוסט 1990) בגלל קשיים פנימיים ובגלל רצונו של סדאם חוסיין לשמור על שרידותו. עד אז לא איימה ארצות הברית על סדאם חוסיין; אדרבה, היא סייעה לו במלחמתו נגד אירן, שגם היא נפתחה ביוזמתו של סדאם חוסיין בגלל קשייו בארצו. עד סמוך להשתלטות עירק על כוויית, ניהל הממשל האמריקני מדיניות אוהדת ופייסנית כלפי צדאם חוסיין ומשטרו. מדיניות זו הייתה אחד מגורמי המשבר והמלחמה. בחמשת החודשים הראשונים של המשבר ניסו שני הצדדים (הצד האחד – הקואליציה, בראשות ארצות הברית, והצד השני – עירק) למנוע מלחמה, מפני שסדאם חוסיין וג'ורג' בוש לא איימו זה על שרידותו של זה, ומפני שמלחמה במפרץ הפרסי הייתה איום על שרידותם. המלחמה פרצה רק אחרי חמישה חודשים וחצי, כאשר כל אחד מהם הבין שנסיגה מעמדותיו תסכן את שרידותו הפוליטית.

לב טולסטוי כתב: "הממשלות וכל אישי המעמדות השליטים המשפיעים על הממשלה... זקוקים למכשיר, שבו ישלטו על העם... מכשיר זה הוא הצבא. הגנת הארץ היא אך תירוץ לקיומו. הממשלה הצרפתית עושה כך בנוגע לגרמנים, והממשלה הרוסית מבהילה את עצמה באמצעות הגרמנים והאנגלים. כך נוהגות כל הממשלות... הממשלות מסיתות את העם וממשלות אחרות, על-מנת שיאמינו בהכרח של הכרזת מלחמה למען שלומם והגנתם... במציאות, אין המלחמה אלא התוצאה של קיום צבאות, והצבאות אינם דרושים אלא רק לשם שלטון"²

המניע למלחמות הוא כוונה לארגן מחדש את מקורות אנרגיית השרידות, או רצון לסכל כוונה כזאת של הצד שכנגד. מכאן כל מלחמה, פנימית וחיצונית, היא למען או נגד סדר חדש. דוגמאות: יהושע בן נון נלחם למען סדר חדש בארץ כנען, ותושבי הארץ ניסו (לשווא) לסכל את כוונתו; אלכסנדר מוקדון נלחם למען סדר חדש בעולם העתיק, והאימפריה הפרסית ניסתה (לשווא) לעמוד בפרץ; האמריקנים, שלחמו למען עצמאותם, קבעו סדר חדש ביבשת אמריקה, ובריטניה קיבלה את הדין בעל כורחה; נפוליאון והיטלר יזמו מלחמות למען סדר חדש באירופה (ובעולם), ובריטניה ובעלות בריתה סיכלו את תוכניותיהם; סימון בוליבר, חוסה סן מרטין והפטריוטים מדרום אמריקה, לחמו, בסוף העשור השני ובתחילת העשור השלישי של המאה התשע עשרה, לשחרור אמריקה הדרומית משלטונה המלוכני של ספרד, ולכינון סדר חדש באמריקה הלטינית; ארצות הברית לחמה במקסיקו, במחצית המאה התשע עשרה, על קביעת סדר חדש במרכז אמריקה. בהסכם גואדאלופה אידאלגו משנת 1848, שבא בעקבות המלחמה, ויתרה מקסיקו על כל השטח שמטקסס ועד האוקיאנוס השקט, תמורת חמישה עשר מיליון דולר. שטחה של מקסיקו הצטמצם לכדי מחציתו, וארצות הברית עלתה על דרך ההתפתחות למעצמת על. מדינות הצפון באמריקה לחמו נגד מדינות הדרום למען סדר חדש, וכפו עליהן את ביטול העבדות; הבולשביקים, שניצחו את מתנגדיהם במלחמת האזרחים ברוסיה, קבעו בה סדר חדש; במלחמת ארצות הברית–ספרד ב 1898, רכשה ארצות הברית שליטה על גואם, פורטו ריקו והפיליפינים, וקבעה בים הקאריבי סדר חדש שהתאים לה. במלחמות העולם, הראשונה והשנייה, ניסו הגרמנים לקבוע סדר חדש באירופה ובעולם, והעמים דוברי האנגלית ובעלי בריתם סיכלו את תוכניתם; היהודים והערבים נלחמו ב 1948 למען סדר חדש בארץ ישראל, והצד המנצח קבע את הסדר החדש שבו רצה; המחתרת האירית לוחמת למען סדר חדש בצפון אירלנד; "המלחמה הקרה" הבין גושית, בין המזרח ובין המערב, הייתה מאבק למען (ונגד) סדר חדש בעולם. סטאלין ויורשיו ניסו לערער את ההגמוניה המערבית ואת הדומיננטיות של העמים דוברי האנגלית ונכשלו; צדאם חוסיין יזם את מהלכיו הצבאיים כדי לקבוע סדר חדש במפרץ הפרסי, וארצות הברית ובעלות בריתה הגיבו כדי לקבוע בחבל ארץ זה את הסדר החדש הרצוי להן; כיום מתנהלת מלחמה על קביעת סדר חדש בין ערביי יהודה שומרון ורצועת עזה לבין ישראל, על קביעת סדר חדש בארץ ישראל המערבית; בין אירן החיזבאללה והארגונים השיעיים ובין ישראל מתנהלת כיום מלחמה על קביעת סדר חדש בסוריה.

______________________

בשבוע הבא: מדוע שורר אי-סדר בשדות הקרב; שרידות ואינטליגנציה;; המוח ככלי-נשק; צמצום האנטרופיה; אנשי הצבא אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה; שרידות ותקשורת; תקשורת בין זרע לביצית למן שרידות המין.