הנוהג הקיים במשרד השיכון להשכיר דירות ממאגר הדיור הציבורי לגופים ציבוריים שאינם זכאים לכך, מנוגד לחוק הדיור הציבורי. כך עולה מחוות דעתו של המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ. חוות דעת זו מספקת בסיס לפינוי גופים ציבוריים מדירות הדיור הציבורי.
חוות דעתו של קמיניץ, שנכתבה כבר לפני שנתיים, דנה בכ-1,400 דירות הדיור הציבורי במרחב הכפרי. לטענתו, דירות שנבנו לזכאי משרד השיכון שייכות למאגר הדיור הציבורי והשכרתן לגופים ציבוריים שאינם זכאים לדיור ציבורי מנוגדת לחוק. עמדת קמיניץ התקבלה בוועדה הציבורית לבחינת משבר הדיור. היא משמשת בסיס לדרישה לפינוי גופים ציבוריים מדירות הדיור הציבורי.
מבקר המדינה בדוח האחרון מביע תמיכה עקרונית בדירה להשבת דירות שהושכרו לגופים ציבוריים למאגר הדיור ציבורי.
פקידי משרד השיכון לא פקחו
בחוות הדעת דן קמיניץ באופן בו מנהל משרד השיכון מאגר של 1,394 דירות שנבנו לקליטת עולים וחסרי דיור ביישובי יו"ש, הנגב והגליל בראשית שנות התשעים. מתברר, 234 דירות מהמאגר הושכרו לגופים ציבוריים ביניהם סניפי קופות חולים, משרדי מזכירות, מוסדות לימוד ועוד. יתרת הדירות שמספרן מגיע ליותר מאלף, הושכרו באמצעות רשויות מקומיות או אגודות שיתופיות, לאנשים פרטיים שאינם זכאים לדיור ציבורי במחירים "סוציאליים".
קמיניץ מציג ראיות לכך שההשכרה ללא זכאים נעשתה בידיעת פקידי משרד השיכון שבחרו לא לפעול. מהראיות עולה שבשנים הראשונות הפעילו הפקידים את סמכותם והנחו את הרשויות המקומיות ואת האגודות שיתופיות, להשכיר את הדירות אך ורק למתיישבים שהינם חסרי דיור. אבל במשך השנים בוטלה ההנחיה והיישובים השכירו את הדירות באופן חופשי, לפי ראות עיניהם, גם ללא זכאים. קמיניץ מדגיש כי נוהג זה החל בעיקר ביישובי יו"ש בתקופת האינתיפאדה, בה היה קושי לחברות המאכלסות (עמידר, עמיגור או החטיבה להתיישבות) להגיע לביקורי מעגל ביישובים מסיבות ביטחוניות. בהמשך, נוהג זה הורחב גם לנגב והגליל.
קמיניץ מביא את הנימוק שנתנו פקידי משרד השיכון להתנהלותם בהשכרת הדירות ולפיו מדובר בדירות שנבנו לצרכי התיישבות ולא לצרכי זכאים. אבל הוא סותר טענה זו עם שפע של הוכחות שדירות הדיור הציבורי במרחב הכפרי יועדו מראשית הקמתן לקליטת עולים וחסרי דיור. ולכן, מסירתן לשוכרים שאינם זכאים פסולה ויש להשיבן למאגר הדיור הציבורי.
פרשת דירות הקיבוצים העירוניים בירושלים
עמדתם של פקידי משרד השיכון הרואה בחיוב השכרת דירות לגופים ציבוריים באה לידי ביטוי בהקצאת 110 דירות הדיור הציבורי לשני הקיבוצים עירוניים בירושלים, ראשית ובית ישראל. למרות חוות דעת חד-משמעית של מבקר המדינה, שקבעה כי יש להשיב את הדירות למאגר הדיור הציבורי, פקידי משרד השיכון משתהים. במקום לפתוח בהליכי פינוי, הוקמו שתי ועדות היגוי בהשתתפות חברים משני הקיבוצים, ושתיהן מצאו שלקיבוצים יש תרומה משמעותית לשכונות בהן נמצאות דירותיהם ועל כן, על-אף מצוקת הדיור הקשה בירושלים, תהליך השבת הדירות לזכאים צריך להיעשות בהדרגתיות. ככל הידוע, מאז דוח מבקר המדינה ב-2014 הושבו רק 6 מתוך 110 דירות הדיור הציבורי שהוקצו על-ידי משרד השיכון לשני קיבוצים אלה.
השר לשעבר,
אורי אריאל, קידם מכירת דירות לגופים ציבוריים שאינם זכאים לדיור ציבורי.
אחת הדוגמאות שמביא קמיניץ, להתנהלות הלא תקנית בנושא השכרת דירות הדיור הציבורי לגופים ציבוריים, היא מכתבו של השר לשעבר אורי אריאל לגופים ציבוריים שישבו בדירות הדיור הציבורי שבו הוא מבשר להם שהם יכולים להפוך בעלי הדירות. במכתב ששיגר אריאל נכתב: "לאחר הפסקה של מספר שנים, חידש משרד הבינוי והשיכון את מכירת הדירות לדיירי הדיור הציבורי, וזאת מבלי שתאלצו להמתין להשלמת הליכי תיקון חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה). היום, הנכם יכולים לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית ולהפוך בעלי דירה בישראל. אני יודע כמה חיכיתם להזדמנות הזו ושמח כי הייתה לי הזכות כשר הבינוי והשיכון לקדם אותה למענכם..."
בין הגופים הציבוריים שהשר לשעבר קידם עבורם מכירת דירות:
- רב המרכז הרוחני בדימונה, 14 יחידות דיור ב-2,523,155 ש"ח;
- רב מוסד נווה חנה בקריית גת 7 דירות ב-5,054014 ש"ח;
- רב הקרייה החינוכית במצפה רמון 47 דירות ב-3,403,790 ש"ח;
- מנהל ישיבת קריית שמונה 7 יח"ד ב-1,591,524 ש"ח;
- ישיבת ההסדר בירוחם 39 יח"ד ב-5,054,014 ש"ח;
- התנועה להפצת תורה בירוחם 3 יח"ד ב-506,665 ש"ח;
- מכללת תל חי בקריית שמונה 74 יח"ד ב-13,487,986 ש"ח;
- עמותת נוער הגליל בקריית שמונה 16 יח"ד ב-625,714 ש"ח;
- אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע 53 יח"ד ב-3,520,741 ש"ח.
מבקר המדינה: להשיב את הדירות לזכאים
בדוח מבקר המדינה האחרון - 70ב - דן מבקר המדינה בנוהל של משרד השיכון לאפשר השכרה של דירות ציבוריות לגופים ציבוריים, כמו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועמותות, לטובת יעדים ציבוריים, כמו מוסדות חינוך, רווחה, מגורי סטודנטים וגרעינים התיישבותיים. המבקר הדגיש כי בנוהל עצמו נקבע כי ניתן לייעד דירות לצרכים הללו בתנאי שהדירות לא נדרשות עבור זכאים.
על-פי הנוהל, את ההחלטות על ההקצאות לצורכי ציבור מקבלת ועדה משרדית. בתום תקופת השכירות והיא מחליטה על הארכת תקופת השכירות או לחלופין פינוי הדירה והחזרתה למאגר הדיור הציבורי לטובת אכלוס הזכאים.
על-פי נתוני משרד הבינוי, מאז פורסם דוח מבקר המדינה בנושא בשנת 2013 הועברו כ-480 דירות שהושכרו לגופים ציבוריים לטובת מגורי הזכאים או נמכרו ותמורתן. כיום, נכון למאי 2019 הושכרו כ-1,800 דירות לגופים ציבוריים.
המבקר מציין: "יש לראות בחיוב את ההתקדמות בטיפול בהמלצות דוח מבקר המדינה משנת 2013. על המשרד להמשיך בתהליך שהחל בו להעברת הדירות הציבוריות לשימוש זכאי הדיור הציבורי ולהקפיד לקיים מעקב צמוד אחר העברת הדירות מהגופים הציבוריים לטובת זכאי הדיור הציבורי, על-פי ההסדרים שנקבעו.
תגובת משרד השיכון:
"משרד הבינוי והשיכון מנהל כ-1,400 נכסים במגזר הכפרי. חוות הדעת האמורה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ניתנה במסגרת עתירה שהוגשה כנגד המשרד, בדרישה להחיל את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) על הדיירים במגזר הכפרי. בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי ערערה המדינה על פסק הדין לבית המשפט העליון, שטרם החל את דיוניו בנושא. במסגרת ההליכים המשפטיים, הוצגה תמונת המצב ביחס למצב התכנוני והקנייני למשרד המשפטים, אשר ביקש לבחון את המשמעויות, הן ביחס לנכסים עצמם והן בהקשר של ההליכים המשפטיים המתנהלים. בחינה זו טרם הסתיימה והמשרד, בתיאום עם משרד המשפטים, פועלים להשלמת בחינה זו.
הדירות במגזר הכפרי אוכלסו בעבר ברובן הגדול על-פי כללים שהיו נהוגים במשרד ביחס למגזר הכפרי, שאינם תואמים את כללי הזכאות הרגילים לדיור הציבורי כיום. לאור ההליך המשפטי המתנהל ביחס למעמדם המשפטי של הדיירים כיום, וכן לאור המורכבות הקיימת ביחס למצבם התכנוני והקנייני של חלק ניכר מהנכסים, לא ניתן לפעול למיצוי המלאי במגזר הכפרי לטובת זכאי הדיור הציבורי, עד להשלמת ההליכים המשפטיים והבדיקות האמורות לעיל".
