ענף חקלאי חדש בעמק יזרעאל: בננות

בשדות העמק, עמק חרוד ועמק יזרעאל, גידלו ומגדלים במשך שנים, חיטה, כותנה, מטעי שקדים, מטעים שונים, בריכות דגים ועוד, אולם מטעי בננות היו במשך עשרות שנים מחוץ לתחום הגידולים בעמק.

ניסיתי לברר עם אנשי עמק יזרעאל ותיקים, אם זכור להם אם נשתל אי-פעם מטע בננות מסחרי בעמק יזרעאל, וכולם השיבו בשלילה. גם אני, שמבקר לעיתים קרובות בעמק יזרעאל, ומכיר את העמק, לא זכור לי שראיתי מטע בננות בשדות עמקי יזרעאל-חרוד.

ניסיון לגדל בננות בתקופת המנדט -לא צלח

למען הדיוק ההיסטורי צריך לומר, כי בשנות ה-20 וה-30 ואולי גם בשנות ה-40 של המאה הקודמת, נעשו ניסיונות לגדל מטעי בננות בעמק חרוד ועמק יזרעאל בקיבוצים כמו עין חרוד, תל יוסף, גבע ועוד אולם ללא הצלחה. מאז שנים אלה, ככל הידוע, לא נשתלו בעמק מטעי בננות מסחריים, ואם כן, הרי שמדובר היה במשהו לא שכיח, לא מאפיין את האזור, חריג, ואפילו נדיר.

באחרונה מתרחש מעין אירוע היסטורי בעמק. מתחילים לגדל בשטחי העמק מטעי בננות בהיקף גדול יחסית. בעקבות מחקרים ובדיקות שנעשו הגיעו למסקנה כי ניתן בהחלט לגדל מטעי בננות באזורי עמק יזרעאל שיניבו יבולים נאים. במסגרת מחקרים אלה נבדקו נושאים כמו, מליחות הקרקע והמים, תנאי מזג האוויר באזור וכיוצא באלה.

בעקבות תוצאות ומסקנות מחקרים ובדיקות אלה הוחלט לשתול מטעי בננות בשטחי כמה קיבוצים בעמקי חרוד ויזרעאל בהיקף מסחרי, ונראה כי אם יתברר כי גידול בננות בעמק יזרעאל ועמק חרוד יניב יבולים נאים ורווחים כלכליים, הוא יורחב לשטחים וקיבוצים נוספים בעמק יזרעאל ויהפוך לענף חקלאי בולט בעמק. כידוע פרי הבננה עדין ורגיש לקרה, לרוחות, לברד ועוד ולשם כך מכוסים ומטופחים חלק ניכר מהמטעים בבתי רשת וחממות.

מטע גדול ומניב ליד בית השיטה

חבר קיבוץ גבע המצוי בנושאי החקלאות באזור מספר, כי בשדות סמוך לקיבוץ בית השיטה החלו עוד בשנה שעברה, לגדל מטעי בננות. המדובר לדבריו במטע גדול ומניב. המשתרע על שטח של כשש מאות דונם מניבים ועוד נטיעות צעירות ובתוכנית להגיע לאלף דונם כולל בית אריזה. שייך להתארגנות שנקראת "בננות החוף".

דוד(דדה) עינב איש קיבוץ בית אלפא, מספר לי כי גם בקיבוצו בית אלפא שתלו לפני מספר שבועות מטע בננות וכי זו פעם ראשונה בתולדות הקיבוץ שבשדותיו נשתל מטע בננות. כאמור גם בשדות עין חרוד נשתל באחרונה מטע בננות. עינב מספר, כי לא מכבר הוחל בשתילת מטעי בננות גם בדרום בכמה קיבוצים ב"עוטף עזה".

גידול הבננות בישראל

פרי הבננה הוא מהפירות הפופולריים ומהמבוקשים בשוקי הארץ. עיקר הגידולים בארץ מתרכזים באזורי עמק הירדן, חוף כרמל, וגליל מערבי. שיווק בננות בארץ נמשך כמעט כל חודשי השנה ומגיע לשיאו בחורף ובאביב. רוב רובו של היבול הוא לצריכה מקומית. כמעט ואין יצוא בננות לחו"ל שכן היצוא המפותח והזול מארצות אחרות הופך את יצוא הבננות מישראל לחו"ל ללא כדאי מבחינה כלכלית. על-פי הערכה שטח מטעי הבנות משתרע על שטח כ-30,000 דונם ומניב בסביבות 150,000 טון בשנה (הערכה בלבד, לא ראיתי נתונים רשמיים בעניין זה).

רוב המטעים גדלים ומטופחים בבתי רשת - חממות (רשתות קריסטל ועוד). לבתי הרשת לעיתים השפעה מכרעת לגבי הצלחת הגידול, איכות וכמות הפרי. יתרונותיו של בית רשת הוא, הגנה בקיץ מפני החום ועודף קרינה והפחתה בהתאדות המים המשמשים להשקאת המטע (בטפטפות) דבר שמביא לחיסכון בצריכת מים. בחורף מגן בית הרשת מפני פגיעת קרה, סערות רוחות, ברד וגשמים עזים.

על-פי מידע הנמסר באתר מועצת הצמחים, בעבר, זן הבננות הנפוץ שגידלו בארץ היה קוונדיש ננסי. משנות ה-70 מגדלים גם זיו, הידוע בעולם בשם וויליאמס, ומתחילת שנות ה-80 גם את גרנד ניי. זני בננות נוספים שמגדלים בארץ הם: גל, ירדן, זליג ועוד.

אודות צמח הבננה

ואם בבננות עסקינן כמה פרטים על-אודות צמח זה. הבננה היא ממשפחת המוזיים, לה כ-200 זנים, ומוצאה בדרום-מזרח אסיה. הבננה היא צמח טרופי רב-שנתי, גבוה. מבחינה בוטנית מוגדרת הבננה כעשב מאחר שלצמח גבעול מעובה שכבות גלדים ולא גזע מעוצה, כמו לכלל העצים. גזע הבננה דומה לגבעול בשרני עבה מאוד, ומכאן השם שניתן לו - גזעול.

הבננה גדלה מפקעת תת-קרקעית, הגבעול גדל במהירות ומגיע לגובה מקסימלי תוך שנה. פרי הבננה פורח בתפרחת, שהיא אשכול גדול. היא נקטפת באשכולות שלמים. במטעים מסחריים נקטף הפרי כשצבע הפרי עדיין ירוק-כהה ולאחר שהגיע לגודל הרצוי. הבננה מוכנה לאכילה זמן-מה לאחר קטיפתה, כשצבע הקליפה הופך צהוב והפרי מתרכך מעט. לא כל צמחי הבננה מניבים פרי מתוק, חלקם מניב פרי חמצמץ וכן פירות בטעמים ניטראליים יחסית. לבננה סוגים רבים הגדלים בעיקר באזורים חמים בעולם כמו מרכז ודרום אמריקה, מזרח אפריקה ועוד.