|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

תורת הביטחון הכללית (ז')

כל הצבאות הם אנטי-אינטלקטואליים

חיוניות תקשורת מילולית אינטליגנטית כדי לנטרל איומים ולשרוד; שרידות חברתית החזקה בחברות אינטימיות וחלשה בחברות גדולות; חיוניות של ישות מדינית; חרדות קמאיות מתוכנתות במערכת הגנטית; העלמת עין מפגמים ומאיומים פנימיים; אנשים, מנהיגים ומפקדים בכירים אינם מודים בטיפשותם; הכחשת סיכונים היא מגה איום; "תסביך אדיפוס"; עימות בין מצביאים לאינטלקטואלים
22/05/2020  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   הפסיכולוגיה של הביטחון   |   תגובות
משה דיין, יצחק רבין [צילום: מתוך הספר "דרך רבין ומורשתו"]


בעל חיים חברתי

חיים חברתיים סדירים הם תנאי הכרחי לתקשורת מילולית אינטליגנטית ולפיכך השרידות האנושית היא שרידות חברתית. אחרי שערך תצפיות בבני שבט באלי, הגיע האנתרופולוג קליפורד גירץ למסקנה שהמחשבה האנושית היא חברתית במקורותיה, בתפקודיה וביישומיה, ושהחשיבה היא פעילות פומבית ומשכּנה הטבעי הינו בחצר הבית, בחוצות השוק ובכיכר העיר.1 זה היה המצב באתונה העתיקה וזה סוד עוצמתה.

מכאן שבמין האנושי קיים יצר שרידות חברתי חזק מאוד. במשך מיליוני שנות ציד וליקוט, בחבורות קטנות, פיתח האדם יחס עמוק לא רק אל בת/בן זוגו וצאצאיו אלא גם אל חבריו והתפתח יצר השרידות של החבורה האינטימית, שההכרות בתוכה אישית. זה מקור הרֵעוּת והאחווה. יצר זה שהוטמע בגֶנים של האנושות אינו מופנה באותה מידה לחבורות גדולות, למעמדות, לערים ולמדינות. גם לא למין האנושי כולו. למרות זאת קיים איום פנימי מתמיד על שרידותם של החיים החברתיים אינטימיים בגלל מאבקי שרידות בין יחידים ליחידים, בין יחידים לקבוצות ובין החברה ליחידים ולקבוצות. ככל שהמערכת גדולה יותר ומגוונת יותר, כך המאבקים מאיימים יותר.

ישות מדינית (שבט, עיר מדינה, פדרציה וקונפדרציה של מדינות) השומרת על רצף של חיים חברתיים ופועלת בכוח לנטרל איומים, היא תנאי הכרחי לקיומם של בעלי חיים אינטליגנטים, שיש ביניהם תקשורת מילולית ואשר צוברים מידע, מסדרים אותו ומעניקים לו משמעות; יוצרים תרבות ושואפים לשרוד ולהתמיד במצבם ואף לשפרו בסביבה מאיימת. ישות מדינית זאת נולדה כאשר התרחבו המסגרות החברתיות לפני כעשרת-אלפים שנה, כתוצאה מביוּת הדגנים, הקטניות ובעלי החיים. מסגרות-חיים פשוטות ששררו במשך מיליוני שנים הוחלפו אז במסגרות-חיים היררכיות מורכבות. יותר לא ניתן היה לסמוך על שרידות חברתית טבעית והיה הכרח לפתח מסגרת כפייתית היוצרת אנטגוניזם כלפיה מצד הפרטים.

פרדוקס התודעה

האיומים הפנימיים הקיימים תמיד, פוגעים בתודעתם של יחידים ומזכירים להם את אפשרות כיליונם. ככל שמצבו של אדם טוב יותר לכאורה, ככל שמלאי אנרגיית השרידות שברשותו, לרבות אינטליגנציה, גדול יותר ומעמדו בהיררכיה החברתית גבוה יותר, כך רבים יותר האיומים עליו, מפני שיש לו מה להפסיד. האיומים מעוררים ביחידים ובקבוצות חרדות קמאיות המתוכנתות במערכת הגנטית שלהם. האיומים מטפחים בהם רגשי נחיתות, מציגים אותם בעיני עצמם ובעיני אחרים כפגומים וכבלתי הרמוניים, מביישים אותם, פוגעים בכבודם ומספקים מידע לאויביהם. לפיכך נוטים יחידים וקבוצות להעלים עין מהאיומים הפנימיים אף כי הם מעסיקים את התודעה האנושית יותר מכל גורם אחר. הם נוטים גם להסתיר את פגמיהם האינטלקטואליים שחשיפתם עלולה לגלות את חולשת אמצעי-שרידותם העיקרי. לפיכך פחות מכל מודים בני אדם בטיפשותם ובחוסר הבנתם בכלל, ובאי-הבנתם את הבעיות הקשורות בשרידותם, כגון אי-הבנתם את מערכת הביטחון, ואת הצבא והמלחמה בפרט, ויותר מאחרים לא מודים בפגמים אלה האנשים שהבנת נושאים אלה אמורה להיות מקצועם. הניסיון האנושי להתעלם ממה שמעסיק וראוי שיעסיק את בני האדם יותר מכול הוא דוגמה מאלפת של פרדוקס התודעה.

החלטה להתאבד

הכחשת הסיכונים הפנימיים, בייחוד בתחום האינטלקטואלי, היא האיום הקיומי העיקרי על השרידות האנושית. בדיקה, ביקורת וחשיפת האיומים והפגמים הפנימיים הן האמצעי העיקרי להארכת השרידות. בהתאם לפרדוקס התודעה, בוחרים רוב האנשים בהתעלמות והכחשה. בחירה זאת כמוה כהחלטה להתאבד, והיא סותרת את השאיפה לשרוד.

דוגמאות: "תסביך אדיפּוּס"2 הוא איום פנימי על שלמות המשפחה. לפי האסכולה הפרוידיאנית, אחד האיומים העיקריים על תפקודו הנורמלי של היחיד. בני אדם נטו, לפחות עד השנים האחרונות, להדחיקו ולהתעלם ממנו. הפסיכואנליזה חושפת אותו ומנטרלת, לפחות במידת-מה את סכנותיו.

לאורך כל ההיסטוריה התקיים עימות בין ראשי מערכות ביטחון וצבאות ובין אינטלקטואלים. רוב המצביאים העמידו פני אינטלקטואלים צבאיים, והתנהגו כאילו אין להם מה ללמוד מאחרים ואין הם זקוקים לביקורת. כזה לדוגמה היה העימות בין הנביא ירמיהו לבין אנשי הצבא של המלך צדקיהו. אנשי הצבא דחו את ביקורתו ואף ביקשו להורגו. התוצאה: חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל השנייה. מצביאים מעטים היו אינטלקטואלים ורק לעתים רחוקות היה שיתוף בין מצביא לאינטלקטואל. מנהיגי פרוסיה והגנרלים שלה, בתחילת המאה התשע-עשרה, שילבו אינטלקטואלים בצבא אחרי הלם התבוסה בקרב ייֶנה (1806). לשינויים המפליגים בצבא הפרוסי קדם מאבק מר בין האינטלקטואל הצבאי לוטננט גנרל גרהרד פון שרנהורסט ותומכיו ובין מפקדים בכירים. כמו פקודו מעריצו קרל פון קלאוזביץ, הבין שרנהורסט שהמצביאים הדגולים היו אינטלקטואלים: אלכסנדר מוקדון, פרידריך הגדול ונפוליאון. גאונים צבאיים הם תופעה נדירה. לכן הגיע שרנהורסט למסקנה לשלב בארגון הצבאי חשיבת-צוות של אינטלקטואלים, חשיבה שלא תהיה תלויה בנסיבות המשתנות ושתבטיח לשמר זמן רב את הרמה הגבוהה של הצבא. הביטוי הארגוני לכך היה "קורפוס המטה הכללי" – מעין סיירת מטכ"ל אינטלקטואלית. השילוב של אינטלקטואלים בצבא, בעיקר בתפקידי מטה, היה אחד ממקורות העוצמה הצבאית של פרוסיה וגרמניה במאה השנים שבין אמצע המאה התשע-עשרה לאמצע המאה העשרים.3

אחרי מלחמת-העצמאות לא חקר צה"ל את כישלונותיו, וראשי המערכת הפוליטית בישראל לא כפו עליו לעשות זאת, בגלל החשש שאירועים מסוימים, כמו מערכת לטרון הכושלת, יתפרשׁו ככישלונות אישיים של מנהיגי המדינה הצעירה ומפקדי צבאהּ, ובייחוד של דוד בן-גוריון, יעקב דורי ויגאל ידין. התוצאה: לקחי המלחמה ההיא לא הופקו, מפקדים שהיה ראוי לשחררם מצה"ל לפי תפקודם וביצועיהם – כמו יצחק רבין, עוזי נרקיס, וצבי זמיר – הועלו בדרגות ואף מונו להפיק לקחים ולהדריך את כל המפקדים הבכירים של צה"ל בקורסים למפקדי חטיבות ולמפקדי גדודים. לכן תפקודו של צה"ל לא רק שלא השתפר אלא הורע, ובשנים 1949–1953 נכשלו רוב מבצעיו ועד היום אין בצה"ל תרבות של תחקירי אמת, הפקת לקחי אמת ויישום קפדני, כפי שהכול נוכחו אחרי מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

בינוניות מזוקקת

ד"ר חיים וד"ר רבקה גורדון חקרו תגובות של אינטלקטואלים ישראלים לאינתיפאדה הראשונה. המרואיינים היו פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב, והמחקר פורסם במארס 1991, עוד לפני שרבין הודה ב"הסכמי אוסלו" בתבוסת ישראל. הרי כמה ממסקנות המחקר: "מה שמאפיין את רוב הפרופסורים האלה, מורים של דור תלמידים ישראלי, הוא בינוניות מזוקקת... בחינה מדוקדקת מגלה את היעדר האותנטיות שלהם... רוב הפרופסורים שיקפו את מה שהפילוסוף הספרדי אורטגה כינה 'עליבות חמורה' של אנשי מדע הניצבים מול אירועים פוליטיים קונקרטיים... ההונאה העצמית של הפרופסורים מתגלה בבריחתם מחשיבה צלולה... בחוסר הרצון שלהם לדבּר ישירות וביושר... לדבר ללא כחל ושׂרק, להיאבק למען עקרונות ולהתייחס באופן אישי למה שקרה... הם לא למדו שום דבר מהמורשת הרוחנית שלה הקדישו את חייהם. אם לשפוט על-פי התשובות על השאלון, פרופסורים אלה הם טכנאי-ידע ולא אנשים שאורח חייהם היום-יומי מושפע ממטרות האקדמיה: חיפוש אמיץ אחר אמת וחוכמה... פרופסורים אלה, העוסקים מדי יום בחוכמת העבר, מתעלמים ממנה לחלוטין כאשר הם נקראים להתייחס באחריות פוליטית לעולם שבו כולנו חיים."

שני החוקרים מצאו שלושה סוגי "תגובות של עליבות" אצל הפרופסורים: אגוצנטריות קיצונית, פרגמטיזם מופשט ובריחה מאחריות.3 הסטודנטים של הפרופסורים שחקרו חיים ורבקה גורדון הם הפרופסורים של היום. מאז המחקר חוותה ישראל את האינתיפאדה השנייה, את מלחמת לבנון השנייה ואת מלחמת ההתשה בעוטף עזה, שהתנהלו ברמת מצביאוּת ירודה גם בגלל ההכשרה הלקויה של שרשרת הפיקוד בצה"ל וגם בגלל העדר אינטלקטואלים של ממש בממסד האקדמי, המסוגלים לגבות יצירתיות ביטחונית כפי שגיבו שרנהורסט וקלאוזביץ בפרוסיה וגרמניה.
__________________

בשבוע הבא: ראש הממשלה הוא האיום הגדול ביותר על מדינתו; אצל בנימין נתניהו קיים מתח בין שרידותו האישית כראש מפלגה וראש מדינה מאוים, לבין שרידותה של מדינת ישראל; יצחק רבין כשר הביטחון לא הבין את מה שהתרחש באינתיפאדה הראשונה ולא לקח אחריות על הנחייתו לקציני צה"ל לשבור למסיתים את העצמות; בנימין נתניהו הבין שצה"ל הוא מיליציה בלתי יעילה אך משיקולים פוליטיים סרב לפעול לשיפור תפקדו.

הערות

1. קליפורד גירץ, "פרשנות של תרבויות", כתר, 1990. נחשב לאחד הטקסטים האנתרופולוגיים החשובים ביותר שנכתבו במאה העשרים.
2. תשוקה מינית של הילד לאִמו, תחרות קנאית של האב בילד, ופחד מסירוס של הילד.
3. Dupuy, "A Genius for War", 1977.
4. גורדון, "תגובת אקדמאים לאינתיפאדה". "מאבק", מארס 1991.

תאריך:  22/05/2020   |   עודכן:  22/05/2020
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כל הצבאות הם אנטי-אינטלקטואליים
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמעון מהצפון
22/05/20 12:57
2
יואל קורנבלום
22/05/20 17:16
 
אורי מילשטיין
24/05/20 06:58
 
יגאל1
26/05/20 02:18
3
ישמיש
23/05/20 18:01
 
בן נאמן
24/05/20 08:08
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הפסיכולוגיה של הביטחון
שרידות ואינטליגנציה; המוח ככלי-נשק; צמצום האנטרופיה; אנשי הצבא אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה; שרידות ותקשורת; תקשורת בין זרע לביצית לשם שרידות המין
15/05/2020  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
הצבא הסרבי נלחם נגד בני עמו כדי לשמור על זכויות היתר שלו; תבוסת ישראל באינתיפאדה הראשונה, הסבר על מלחמת המפרץ ב-1991; המניע למלחמות הוא כוונה לארגן מחדש את מקורות אנרגית השרידות; המלחמות של יהושע בן נון, אלכסנדר מוקדון, נפוליון, היטלר, סימון בוליבר; המלחמה בין אירן וחיזבאללה לבין ישראל על קביעת סדר חדש בסוריה
08/05/2020  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
איום פנימי קיים תמיד והוא אויבה העיקרי של המערכת; מנהיגים מנצלים איומים חיצוניים, לעיתים מפוברקים, כדי ללכד את בני עמם ולשמר את שלטונם; המדינות בינן לבין עצמן נמצאות במצב של מלחמת הכל בכל; מטרת החינוך האידיאולוגי; האיום הפנימי על דת ישראל בפרשת קורח בספר "במדבר"; דת ישראל כדת צבאית; דוגמאות של השמדת איומים בימינו; מלחמות הפנימיות.
01/05/2020  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
במציאות האנושית יש רק מערכות המורכבות מחלקים; איומים פנימיים משפיעים על אנשים יותר מאיומים חיצוניים; תפקיד האידיאולוגיה הוא לשכנע את האנשים לסכן את שרידותם למען שרידות העם והמדינה; אידיאליזם ומיתוסים; אי-הסדר בכל מערכת נוטה לגדול; צבירת אנרגית שרידות.
24/04/2020  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
מגלומנים שרידותיים: נפוליון, היטלר, סטלין; צבירת נכסים כדי להבטיח שרידות בעת משבר כמו מגפת הקורונה; יתרונה של הדמוקרטיה הביקורתית שבה נחשפים ליקויים וניתן להפיק לקחים ולתקן את המעוות; אלטרואיזם בקרב בעלי חיים; בעימות בין צדק לשרידות, יד השרידות גוברת
רשימות נוספות   /   הפסיכולוגיה של הביטחון  /  מי ומי  
עקרון השרידות במערכות אנוש  /  אורי מילשטיין
אילן היוחסין של השרידות  /  אורי מילשטיין
אילן היוחסין של ההתבוננות  /  אורי מילשטיין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il