איש לבד וקירות ליבו מפויחים

מגיפת הקורונה שהכתה בעולם כולו גרמה לאבידות רבות בנפש, לקריסה כלכלית, להאצת מציאת חיסון לנגיף, גרמה ללכידות מרחוק, לזיהום אוויר מופחת, גרמה להרהורים, תובנות, מחשבות, והגיגים. ברם, נדמה כי משהו בפאזל הקורונה טרם ניצב במלא עוצמתו. המצב הנפשי המורכב, המאתגר. הנפש, שנצרבו בה כל התופעות החבויות, הכבויות, אשר התעוררו בין מגיפה אחת, הנמצאת במצב דגירה שאף מסכה, אלכו ג'ל וכפפות לא יוכלו להגן מפניה.

איש לבד וקירות ליבו מפויחים, היא כותרת שיר שכתבתי בימים אלה על כל האנשים, ילדים ואפילו פעוטות, היושבים עם משפחתם הגרעינית וחשים בודדים. יושבים בודדים בין ארבע קירות של וילה עם בריכה או צריף מט לנפול. כולם, העשיר והדל, הבריא והחולה, הצעיר והזקן. כולם רואים בם את הקירות המפויחים, כל אחד בדרגתו. מקווים עדינים של שרטוטי פיח ועוד קיר שאין בו נקודה לבנה אחת. הקירות המפויחים הם שריטות הנפש הנצרבות בכל יום, בכל שעה, בכל רגע, אלו הקירות המחזיקים את הנפש, אך יש מי שקירות אלה סדקים נפערו בהם, והם מטים לנפול, להתרסק.

חודשיים ומשהו של מגפה לא נודעת, אשר הותירה את האדם חסר אונים לגורלו, נתון להחלטות של בני אדם אחרים, אף הם חסרי אונים ברמה אחרת, עושה שמות בנפש שקירותיה מפויחים. ממשלת ישראל מחויבת לראות בנפש לפחות כמו מצב חירום, עובדת חיונית, ואת הנפש אסור להוציא לחל"ת. היא גם לא עצמאית. הנפש על קירותיה המפויחים מחייבת התמקדות רצינית ומיידית לטיפול אינטנסיבי, בלי פעימות, עם מתווה אחד, ברור, ארוך ומדויק.

משרדי הממשלה, בהם הבריאות, האוצר, הרווחה, החינוך והחיזוק הקהילתי חייבים להשמיע קול ברור וחד, מצילים את הנפש שהקירות המפויחים לא יכלו עליה, עכשיו. קבינט חירום לנפש שיבנה מיידית תוכנית משמעותית לתהליך ריפוי הנפש וביצור הקירות המפויחים, לא בהבטחות, לא במילים, לא בהצהרות, אך ורק במעשים מיידיים.

מדגרת הקירות המפויחים לא עוצרת לרגע, לא פוסקת, אלא ממשיכה את הדגירה, שום 'מלון קורונה', שום בידוד לא יסייע לה, רק תהליך החלמה סדור, מובנה ומיידי יכול לשפוך קצת מים צוננים על הנפש היגעה והמתייסרת, הנפש שקירות הלב המפויחים עלולים להתמוטט עליה.