בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מאזן הערכים החוקתי העדכני
|
במציאות החוקתית שלאחר חקיקת חוק-יסוד: הלאום, צופה פני עתיד, מניעת אזרוח של נתיני ישות עוינת למדינה איננה יכולה להישאר רק בגדר דיון ביטחוני גרידא, גם אם הוא מוצדק לחלוטין
|
מחנה הפליטים שועפט. צורך ביצירת חיץ [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
עלינו לבחון בצורה כנה, אמיצה והוגנת אם צבר זכויות אישיות יכול להתגבש לכדי זכות קולקטיבית המשרתת רצון של מעטים לשנות את הגדרות היסוד של ישראל. במצב דברים זה, לא רק שמדינת ישראל רשאית לחוקק חוק שימנע את כניסתם של נתיני ישות עוינת הנמצאים עימה בסכסוך דמים לתחומה - זו אף חובתה | |
|
|
|
|
מאז חוקק בחודש יולי 2018 חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, המכונה בפי כל "חוק-יסוד: הלאום", קיימה הכנסת דיון ראשון בנושא הארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל. חקיקת חוק-יסוד זה שינתה את המציאות החוקתית בישראל. משחוקק חוק-יסוד: הלאום קבעה הכנסת בכובעה כרשות המכוננת מאזן שיקולים חוקתי חדש. אל מול זכויות הנגזרות מהקבוע בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו עומדות גם זכויות ועקרונות יסוד המעוגנים בחוק-יסוד: הלאום. חוק זה משנה את השקלא וטריא החוקתיים בישראל שנהגו עד אותה עת. צריך להישיר מבט על המציאות ולומר באופן ברור: מדינת ישראל מצויה מאז הקמתה עד עצם היום הזה, ובטווח הנראה לעין, בסכסוך אתני מול העם הפלשתיני. ישראל נדרשת ותידרש ככל הנראה בעתיד לאזרֵחַ במצטבר עשרות אלפי אנשים בעלי זיקה בסיסית עוינת למדינה, ובפרט לרעיון המעוגן בחוקתה כמדינה הלאום של העם היהודי. דרישה זו, הגם שהיא נאחזת בעקרונות הנובעים מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי היא חותרת במודע כנגד עקרון יסוד נוסף של החוקה הישראלית כפי שעוגן לאחרונה בחוק: יסוד-הלאום. בראייתי האישית, במציאות החוקתית שלאחר חקיקת חוק-יסוד: הלאום, צופה פני עתיד, מניעת אזרוח של נתיני ישות עוינת למדינה איננה יכולה להישאר רק בגדר דיון ביטחוני גרידא, גם אם הוא מוצדק לחלוטין. ישראל מחויבת בשוויון זכויות פרט ללא הבדל דת, גזע או מין. עם זאת, עלינו לבחון בצורה כנה, אמיצה והוגנת אם צבר זכויות אישיות יכול להתגבש לכדי זכות קולקטיבית המשרתת רצון של מעטים לשנות את הגדרות היסוד של ישראל. במצב דברים זה, לא רק שמדינת ישראל רשאית לחוקק חוק שימנע את כניסתם של נתיני ישות עוינת הנמצאים עימה בסכסוך דמים לתחומה - זו אף חובתה. או כפי שהגדיר זאת השופט גרוניס כתוארו דאז, בפסק הדין שדן בעניין זה, "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". אני קורא לממשלת ישראל לתת את דעתה על שינוי המצב החוקתי עם חקיקת חוק-יסוד: הלאום גם בשים לב לכל הנוגע להסדרי האזרחות והכניסה לישראל. חוק-יסוד: הלאום אינו אות מתה בספר החוקים הישראלי, ואני מבקש להניח אבן פינה לדיון רציני, מורכב והיסטורי בנושא האזרחות והכניסה לישראל, דיון שחובתנו כאן, בכנסת ישראל, לקיימו בנפרד מהדיון החשוב על סיכונים ביטחוניים - כל זאת בשים לב למאזן הערכים החוקתי העדכני בישראל.
|
|
הנאום נישא בכנסת, ומובא בשינויים קלים
|
|
תאריך:
|
04/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
04/06/2020
|
|
צביקה האוזר
|
מאזן הערכים החוקתי העדכני
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ערב
|
5/06/20 11:55
|
|
|
|
גם בלי מלחמה
|
6/06/20 09:18
|
|
2
|
|
חשדנית
|
5/06/20 12:09
|
|
|
|
חשדנית
|
6/06/20 11:13
|
|
3
|
|
חוק לאום=חרטה.
|
5/06/20 12:09
|
|
4
|
|
חי בסרט
|
5/06/20 16:16
|
|
5
|
|
הגלשנית
|
5/06/20 17:48
|
|
6
|
|
יוסי מזרחי
|
6/06/20 00:15
|
|
7
|
|
יאקי
|
6/06/20 08:54
|
|
8
|
|
בדיחה טובה
|
6/06/20 13:44
|
|
9
|
|
שאול אבידור
|
6/06/20 19:16
|
|
גלי החום והשרב מחזירים את הלקוחות לקניונים לצד תחושת השחרור ותחושת הביטחון הגדלה והולכת ממגפת הקורונה, אך נדמה שזה לא מספיק על-מנת להחזיר את הפדיונות, למרות מאמצי הקניונים לסדר, לשלט ולהציב עמדות חיטוי.
|
|
|
בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת המגמה של הקצאת שטחים מבונים לצורכי ציבור במסגרת תוכניות מפורטות (גני ילדים, משרדי עירייה ועוד), במסגרת מבנה שעיקר שימושו מגורים ומסחר. בתוכניות אלו, תנאי לקבלת היתר בנייה למימוש הזכויות היא הקמת שטח בנוי המיועד למטרות ציבור ורישומו על שם הרשות הציבורית.
|
|
|
מגפת הקורונה וסגירת רוב הפעילות הכלכלית, יצרה מציאות שונה, מאתגרת ויזמית. בעלי עסקים בעיקר מתחום המזון, מצאו את עצמם מחוסרי עבודה ופרנסה בשל החלטת ממשלה לסגור את השווקים והיזמים מבניהם החלו לעסוק משיווק ישיר של תוצרתם הנישות ו/או בשכונות ספציפיות ושמה של הסחורה האיכותית, הטריה, המחירים הזולים והשירות עד הבית עשו את שלהם.
|
|
|
בכתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נטען בין היתר, כי נתניהו פעל במילוי תפקידיו הציבוריים ב"ניגוד עניינים חריף ומתמשך" בין מחויבותו האישית לארנון מילצ'ן לבין מחויבותו לציבור. זו אולי מקריות או צחוק הגורל, אבל לתת דווקא ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט (הפצ"ר לשעבר), להכריע בשאלה אם מתקיים ניגוד עניינים במעשיו של נתניהו, זהו ניגוד עניינים בפני עצמו. הגשת כתב אישום נגד נתניהו משרתת את שני הרמטכ"לים מתקופת שירותו הצבאי של מנדלבליט בפצ"ריה: בני גנץ (ראש הממשלה החליפי שאישר "תוספת רמטכ"ל" לפנסיה התקציבית של מנדלבליט) וגבי אשכנזי (שהעלה את מנדלבליט לדרגת אלוף ובהמשך אף היה מסובך עימו בפרשת הרפז).
|
|
|
"משבר הקורונה גובה לא רק קורבנות מהמחלה עצמה, אלא מעורר תופעה שחמורה גם בשגרה - ובשעה זו צוברת תאוצה רבה אפילו יותר: אלימות קשה כלפי נשים, אלימות שאף נגמרת ברצח. קו הגנה נפוץ במקרי רצח שכאלה הינו קו הגנה שמעורר זעם בקרב רבים: הוא 'השתגע באותו רגע', 'לא זוכר מה קרה לו', וזה כמובן מוביל להסתכלות פסיכיאטרית". (גיא בן-נון, ynet).
|
|
|
|