ההכרה בתסכול של האפרו-אמריקנים אל מול המשטרות המקומיות, קלה בהרבה מאשר להכניס את הרפורמות הדרושות. אחת הסיבות לכך, היא שבניגוד לרוב המדינות – המשטרה בארה"ב היא מקומית. יש כמעט 18,000 גופי אכיפת חוק, רובם קטנים, ורק 65 מתוכם הם פדרליים. מפקדים הממונים בידי ראשי הערים עומדים בראש המשטרות העירוניות, ואילו שריפים נבחרים מפקדים על המשטרות המחוזיות.
גורם נוסף, מסביר אקונומיסט, הוא ששוטרי הסיור האמריקנים מתמודדים מול מדינה מחומשת מאוד. מצב זה הופך את עבודתם למסוכנת במיוחד: 2,445 מהם מתו בתפקיד בשנים 2014-2000, לעומת 25 בלבד בבריטניה. המשטרה בארה"ב גם מחזירה אש והורגת כ-1,000 איש מדי שנה. סיכוייו של שחור להיהרג מאש המשטרה גדולים כמעט פי שלושה משל לבן. הרג בידי המשטרה הוא סיבת המוות השישית בהיקפה של שחורים. שחורים מורשעים יותר ונשלחים למאסרים ארוכים יותר מאשר לבנים; הם מהווים 13% מהאוכלוסייה ו-33% מן האסירים.
רבים מציינים נתונים אלו כהוכחה לגזענות המוטמעת בכוחות המשטרה האמריקניים. אכן, לא כל השוטרים גזענים, אך הגזענות כתופעה – בהחלט קיימת. יש האומרים, כי חינוך יכול לסייע להתגבר על הדעות הקדומות של שוטרים, אך מחקרים מלמדים שתוצאות החינוך אינן חד-משמעיות. הבעיה היא, מסביר אקונומיסט, שקשה מאוד למצוא נתונים אמינים על דעות קדומות גזעניות במשטרה האמריקנית, משום שהמשטרות השונות אינן אוספות את כל הנתונים הדרושים ולא ניתן לדעת האם – למשל – שיעור מעצרים גבוה יותר מלמד על יותר פשיעה או על יותר נוכחות משטרתית ברחובות.
כמה מכוחות המשטרה קיבלו על עצמם לשפר את קשריהם בקהילות המקומיות. מפקדי משטרה רבים ואיגודי שוטרים גינו את הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי השוטר במיניאפוליס. בעיר פלינט שבמישיגן ובעיר קמדן שבניו-ג'רזי אפילו הצטרפו קציני משטרה אל המפגינים. משטרת קמדן ביצעה בשנים האחרונות רפורמה ביחסיה עם התושבים, לאחר שב-2012 היא הייתה העיר החמישית בשיעור הרציחות בארה"ב. העירייה פיזרה את המשטרה, ארגנה אותה מחדש והרחיבה את שורותיה, תוך שימת דגש על הקשר עם הקהילה ועל אימונים בהרגעת אלימות בלי הפעלת כוח.
בכמה מקומות הפכו ההכשרה להפחתת אלימות וההכשרה למניעת דעות קדומות, למשהו שצריך לסמן לידו וי: קחו קורס של יום אחד ופתאום השוטרים מתנהגים בצורה שונה לחלוטין. האמת היא, שאת ההכשרות הללו צריך לאכוף ללא הרף – כמו למשל לבדוק כל תקרית ירי תוך שימוש במצלמות הגוף של השוטרים, כפי שעושה משטרת קמדן. התוצאה: מספר התלונות של אזרחים על אלימות שוטרים צנח מ-65 ל-2014 לשלוש בלבד אשתקד. ואילו מספר הרציחות ב-2018 היה שליש מאשר שש שנים קודם לכן.
שוטרי קמדן יודעים, כי הפרה של כללי השימוש בנשק עלולה להוביל לצעדים משמעתיים ואף לכדי פיטורין. אלא שברוב ארה"ב, מסביר אקונומיסט, איגודי השוטרים מקשים על צעדים כאלו. בשיקגו, למשל, שוטר אינו צריך למסור תצהיר לחוקריו במשך 24 השעות הראשונות שלאחר התקרית – מה שכמובן מקשה על החקירה.
בעיה נוספת היא שחלק מן המשטרות מקבלות "אימונים בנוסח קרבי" ועודפי נשק מן הפנטגון, מה שהופכת את השוטרים לצבאיים יותר. אלא שצבאות מיועדים לנצח את האויב, בעוד משטרות צריכות ליצור אמון עם הקהילה. מטרותיהם של הצבא והמשטרה שונות: הצבא הורג את אויביו, בעוד תפקידה של המשטרה הוא להגן ולשרת את אזרחי ארה"ב מבלי לפגוע בזכויותיהם, ולשלם את המחיר על הפרת זכויות אלו.
ואולם, כאשר הדברים מגיעים להרג של אזרחים – רק שוטרים מעטים נושאים בתוצאות. התובעים אינם ששים להגיש כתבי אישום כלפי שוטרים. כדי להתקדם בקריירה שלהם, על התובעים להשיג הרשעות – וכדי להשיג הרשעות, הם צריכים שהשוטרים יעידו. המשטרה אינה מסייעת לתביעה להרשיע את אנשיה. והשוטרים יודעים זאת. למשטרה גם יש בפועל חסינות מפני תביעות נזיקין אזרחיות, למעט מקרים של הוכחות ברורות להפרת זכויות חוקתיות בוטה.
כאשר קלושים הסיכויים לרפורמה מכיוון בתי המשפט, יש הקוראים להכריח את המשטרה להשתנות על-ידי פגיעה במקום הכואב: התקציב. ב-15 ערים מתנהל מסע הקורא להפחית את תקציבי המשטרות המקומיות ולהפנות את הכספים לשירותים חברתיים. לאחרים יש הצעה פשוטה יותר: חקיקה ברורה. בפחות משליש ממדינות ארה"ב יש חקיקה בנוגע לשימוש בכוח בידי המשטרה. לא יהיה זה קל להעביר חקיקה שכזאת, שכן התביעה ואיגודי השוטרים יקשו על הפוליטיקאים המקומיים להיבחר שוב, ואילו מי שאמורים לצאת נשכרים מחקיקה כזאת – השכבות הנמוכות שבאות במגע האינטנסיבי ביותר עם השוטרים – אינם בעלי השפעה פוליטית.
כאמור, רוב המשטרות הן מקומיות – מה שאומר שהפיקוח עליהן הוא מקומי. אך לממשל הפדרלי יש תפקיד, מדגיש אקונומיסט. משרד המשפטים יכול להוציא יותר הנחיות והמלצות. ממשל אובמה השקיע סכומים ניכרים ברפורמות במשטרה, כאשר כוח משימה שהקים
ברק אובמה פרסם עוד ועוד המלצות על מודרניזציה של פעילות המשטרה. הממשל גם הפנה כספים לתוכנית של משרד המשפטים המסייעת לשפר את יחסי המשטרה והקהילה; ממשל טראמפ קיצץ את התקציב לתוכנית זו.
הממשל הפדרלי יכול לחקור ולתבוע משטרות מקומיות על הפרת זכויות חוקתיות של אזרחים. הליכים כאלה יכולים להוביל להצהרות משותפות הבאות במקום חקיקה. ממשל אובמה ניהל חקירות נגד 25 משטרות מקומיות ואכף 14 הסדרים משותפים; ממשל טראמפ לא ניהל אפילו חקירה אחת. טראמפ קרא למושלים להשתמש במשטרות שלהם כדי להשתלט על המתפרעים. זה יכול לעבוד בטווח הקצר, טוען אקונומיסט, אבל ארה"ב אינה יכולה לטאטא את הבעיות אל מתחת לשטיח.