|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

משענת, או משענת "קנה רצוץ"?

ליחסים האמביוולנטיים המתהווים בין יהודי ארה"ב לישראל אחראים שני הצדדים, אולם קהילה ומדינה ריבונית אינם היינו-הך. המגמות המסתמנות ביהדות ארה"ב בעשור האחרון מעוררות את השאלה הישנה: משענת, או משענת "קנה רצוץ"?
09/07/2020  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
[צילום: AP]

במאמר: "יהודי ארה"ב וישראל מתרחקים",1 בוחן דן שיפטן את יחסי ישראל עם יהדות ארה"ב ומצביע על התרחקות בין שני הריכוזים הגדולים של יהודים בעולם כיום. טענתו היא שמדובר ב"קוטביות בין אלה שחיים במולדתם, בסביבה אלימה, בלתי יציבה ומאיימת, לבין מיעוט משגשג שיכול להרשות לעצמו לאמץ השקפת עולם אופטימית ונינוחה". התופעה כולה לרבות מסקנתו של דן שיפטן, ראויות לבחינה מקיפה ויסודית הרבה יותר. לטעמי מדובר בתהליך דינמי, שמסקנתו של שיפטן היא "צילום ריגעי וחלקי" שלו בלבד. משמעויותיו לעם היהודי רחבות בהרבה משאלת הקירבה האידיאולוגית ואיכות השיח השוטף בין שני הקיבוצים היהודיים הללו, במיוחד לאור העובדה שהקיבוץ היהודי בארה"ב איננו הומוגני והפערים הפנימיים בין חלקיו אינם פחותים מאלה שבין ארבע הקבוצות העיקריות המרכיבות את התפוצה האמריקנית.

דמוגרפיה והשלכותיה

הפער הדמוגרפי, כפי שמעיד עליו גם שיפטן, הוא כיום כ-1.5 מיליון לטובת ישראל.2 בעשור האחרון מתאפיין הריבוי הטיבעי בישראל, לרבות אצל ילידי הארץ, בשיעורים גבוהים מאלה הקיימים בתפוצות, למעט בקבוצות החרדיות, המהוות פחות מ-20% מסך כל יהודי התפוצות. הואיל ותופעת ההתבוללות הייתה ונותרה התופעה הדמוגרפית המכרעת3 לקיום העם היהודי בגלות, מותר להניח, על יסוד התהליכים האופייניים למאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21, שהפער בין גודלה של התפוצה היהודית בעולם לבין חלק העם היהודי החי בישראל או בארה"ב, יגדל לטובת החלק החי בישראל. מבחינות מסוימות, משרת תהליך זה את הרעיון הציוני הבסיסי של ריכוז העם בארץ, כדרך לשמרו בין אם נגד ההשפעות ההרסניות של ההתבוללות ובין אם במתן כלים, אמצעים וחופש פעולה לעשות בהם שימוש להגנה עצמית אפקטיבית, ללא שום תלות או טובות מאחרים.

צימצום הפערים ברמת החיים ובאיכות החיים בין ישראל לבין המדינות המתקדמות מבחינה טכנולוגית וכלכלית במערב, הוא גורם נוסף להגדלת קצב הצמיחה היהודי בישראל בהשוואה לזה הקיים בתפוצות. משברים כלכליים ופוליטו-חברתיים, לצד התגברות האנטישמיות, מחזקים זאת עוד יותר.

בארה"ב אנו עדים בעשור האחרון להתפצלות מואצת של החברה. מצד אחד עומדת החברה האמריקנית הלבנה והוותיקה (WASPS) שמייצגת את האבות המייסדים ואת עקרונות החוקה, ומן העבר האחר האפרו-אמריקנים, צאצאי העבדים שהובאו מאפריקה, וטרם מצאו לעצמם שיווין מלא, מנוחה ונחלה. ההיספנים, יוצאי מקסיקו, מרכז ודרום אמריקה, שמהגרים אליה מתחילת המאה ה-20 בשיעורים של מיליוני נפשות בכל שנה. כיום מהווה קבוצה זו למעלה מ-18% מאוכלוסיית ארה"ב. לצידם ניתן למצוא כיום בארה"ב קבוצות של מהגרים מהמזרח הרחוק - יפנים, קוריאנים, תאים, טאיוונזים ואחרים - עוד כ-11% מכלל האוכלוסייה. האפרו-אמריקנים מהווים כיום למעלה מ-13% מהאוכלוסייה ויחד עם מהגרים נוספים ובכללם חלק מהיהודים, מהווים המהגרים בסה"כ כ-45% מהאוכלוסייה. בין הקבוצה הוותיקה לקבוצת המהגרים ההטרוגנית, מפתחים פערים תרבותיים, דתיים, כלכליים ומעמדיים מסוגים שונים, אשר בשילוב עם השליטה "הלבנה" המכרעת באמצעי התקשורת, בכלכלה ובמוסדות הפוליטיים, מחוללים את הקרע החברתי החדש-ישן בין אליטות שולטות לבין אלה שמקרוב באו ומחפשים דרך למצוא את מקומם ולעצב את החברה גם לפי טעמם וגל לפי צרכיהם.

הצטמצמותה המספרית של הקהילה היהודית באוכלוסיית ארה"ב, תקטין את משקלה הפוליטי. אותה מגמה יפעיל גם שינוי אפשרי בחוקה, שיוותר על השימוש באלקטורים ויעניק את הנשיאות למי שיזכה במירב הקולות בכלל המדינות. עניין זה עלה כבר לדיון ציבורי בעקבות בחירות 2016, בהן זכה טראמפ במניין האלקטורים חרף היותו במיעוט המספר הכולל של הקולות הכשרים מול הילרי קלינטון. הנשיא אובמה לא היה הראשון שהוכיח, שבעימות בין הקהילה היהודית לנשיא, הקהילה היהודית היא יותר אמריקנית מיהודית. (כך היה גם באירועים קודמים, ובכללם פרשת "פולארד" ו"העיון מחדש" מתקופת הנשיאים אייזנהאואר, ג'ראלד פורד ואחרים.

ארה"ב היא "מדינה של חוקה"; מדינה שאופיה הלאומי נקבע על-פי החוקה האמריקנית. אולם, החוק בפועל מעוצב גם ע"י פרושיו החוקתיים של בית המשפט העליון לחוקה, שגם בו קיימת נחיתות בייצוגם של המהגרים החדשים או מי שזכויותיהם נתונות עדיין בתהליך של "תרגום לשפת היום-יום". סביב הוויה זו מתחולל כיום מאבק חברתי אדיר בתוך ארה"ב בין הישן לחדש.

בעוד כ-10 עד 15 שנים, אם תמשך ההגירה המסיבית לתוך ארה"ב, שאותה "דוחפים" החוגים המיליטנטיים של מי שהיו מהגרים בעצמם, מחשש מפני שינוי שיפגע גם בהם - יתהפך מאזן הרכב האוכלוסייה הפנימי בתוך ארה"ב ו"הלבנים" יהיו למיעוט.
ככל שהזדהות היהודים עם זהותם האמריקנית חזקה יותר בהשוואה לזהותם היהודית (הרפורמים במיוחד), נמצא אותם יותר בעבר האקטיביסטי של המיליטנטיות "המהפכנית". קונפליקט זה מוכר מן העבר, אבל דומה שהוא עומד לחזור וביתר שאת, על-רקע העובדה שהקשרים ההיסטוריים של ההורים והורי-ההורים עם יהדותם, כבר אינם חזקים דיים להתמודד עם ההיטמעות המואצת שלהם בהוויה המקומית. יהודים שהיגרו לארה"ב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 מהעיירות והגיטאות של אירופה, הגיעו כשבאמתחתם תרבותית והשכלה יהודית רחבה ושורשית, וכמעט כמוהם היו גם בני הדור הראשון שנולד בארה"ב. השינוי בהוויה אצל הדור השני והלאה, הוא חלק חשוב בכשל החינוכי של יהדות ארה"ב בחינוך דורות ההמשך. לכך מצטרפת גם בעיית "נאמנות היהודים לארה"ב" מול נאמנותם לישראל כמדינת היהודים. המצב מחריף במיוחד כאשר הם נאלצים לבחור עמדה במחלוקת פוליטית בין ממשל שאינו פרו-ישראלי לבין עמדותיה של ישראל היהודית. התהליכים הנוכחיים מצביעים על אפשרות ברורה, שחילופי ממשל בארה"ב בבחירות הקרובות (נובמבר 2020), או בבחירות הבאות (נובמבר 2024), יאיצו תהליך בעייתי זה.

ריבונות ישראל ויהדות ארה"ב

קיים הבדל מהותי בדרך חשיבתו והתנהלותו של עם שחי במדינה ריבונית ונושא באחריות למצבה בכל משתני הקיום המרכזיים: ביטחון, כלכלה, רמת חיים ואיכותם, שוויון זכויות וחובות האזרחים מבחינת החוק, שימור תחושת הבעלות על המדינה והשתתפות ממשית בשלטון - הצבעה, בחירה, היבחרות, זהות אינטרסים וביטחון הפנים. יהודים לא הגיעו לעסוק בנושאים אלה כנושאים הראשיים באחריותם הקהילתית בשום מקום בעולם זולת ישראל. לפיכך, אין לצפות שהחשיבה הישראלית מול ממשל אמריקני כזה או אחר תהיה זהה לזו של יהדות אמריקנית או אחרת. גם כאשר ישראל מגדירה עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי, אין היא מתכוונת לכך שהיא מפקידה את ההחלטות הלאומיות היסודיות בידי מי שחיים מרצון מחוץ לגבולותיה, אינם משתתפים בגופם בהגנתה, בקימומה ובקיומה. ריבונות משמעה שהשליטה הבלעדית בגורל המדינה והעם החי בתוכה, שהופכת קריטית עוד יותר בתקופות חירום לאומי, חייבת להימצא בידי העם החי בה. בעבר, פנתה ישראל בבקשות לעזרה ליהדות בתפוצות בכלל ובארה"ב בפרט, מתוך חולשה וכורח של אין ברירה. פעמים קבלה זאת ביד רחבה ופעמים באגרוף קפוץ, אולם המילה האחרונה נותרה תמיד בידי הממשלה הנבחרת בישראל וכך צפוי וחייב שיהיה גם בעתיד.

הואיל ונסיבות החיים של שתי הקהילות הגדולות שונות, נחוצה הבנה עם יהדות ארה"ב ועם כל קיבוץ יהודי אחר בעולם, שהשותפות היהודית קיימת בשני תחומים: הדת, והתרבות. כמו-כן, קיים הצורך להושיט עזרה הדדית אלה לאלה ככל שהדבר אינו מסכן את הצד העוזר. בניהול החיים השוטפים, כל ציבור יהודי כפוף לתנאים האופייניים למקום בו הוא חי, ואין מקום שציבור אחד יורה לאחר מה נכון ומה אינו נכון, מה צודק ומה אינו צודק. כל אחד זכאי לדעתו, אבל אף אחד אינו זכאי לכפותה על זולתו. ארגונים מסוגו של ה- BDS, אינם ביטוי לשותפות גורל יהודית ועזרה הדדית, אלא אנטגוניזם חבלני שיש להשיב לו יחס דומה. בעתיד, צריכה ישראל לשקול חסימת כניסתם של כסף והשפעות פוליטיות ממקורות העוינים את המדינה או חותרים תחת פעולות הממשלה הנבחרת.

מבחן השיתוף הוא של הדדיות: מה שיהדות הגולה אינה מוכנה לעשות עבור היהדות בישראל, אל תצפה מישראל לעשות עבורה; זהו כלל יסוד של שלום-בית כלל-יהודי.

שינויים צפויים נוספים והשלכותיהם

לא רק השינויים הישירים בארה"ב ישליכו על יחסי ישראל והקהילות היהודיות בה. סביר להניח ששינויים יתחוללו גם בישראל ובאזור בו אנו חיים, בין היתר משום שהאזור נתון עדיין בהתוות ובעיצוב גיאופוליטי דינמי. שינויים צפויים גם במדינות המערב, שכיום אנו חלק ממנו. באירופה, בהשפעת דעיכת הפוסט מודרניזם והגלובליזציה (ולא רק בגלל הקורונה), ועליית גורמים שמרניים שיבקשו לאזן את הסחיפה שמאלה של העשורים האחרונים.

ככל שאירופה תתרחק ממלחמת העולם ה-2, זיכרונותיה ומשקעיה, והסדר העולמי שנוצר במהלכה, עתידים להשתנות גם מערכת הדעות והערכים. שאלות חברה וכלכלה תעבורנה שינויים רבים ועמוקים בהשפעת מאזן הכוחות העולמי, הטכנולוגיה, המאזן הדמוגרפי בין אפריקה (כמיליארד בני אדם כבר כיום) לקידמת-אסיה ואירופה, והדת - נצרות מול איסלאם. עדיין סביר להניח שאירופה תצליח להישאר נוצרית והנצרות תחזור ותקבע את האנטישמיות במרכז תפיסת-העולם הבסיסית שלה.

ויכוח מרכזי מתקיים כבר מזה כ-50 שנה בין הגישה הרואה במדינת-הלאום את הבסיס למבנה הסדר העולמי, לבין הגלובליזציה שהתפתחה מצרכי הסחר של אירופה לכלל השקפה עקרונית, הגורסת העדפת עולם ללא גבולות כבסיס לסדר עולמי מועדף. בעיני, הסדר המדינתי עדיף, כפי שאנו נוכחים בימים אלה גם ממשבר הקורונה. סדר עולמי רב-קוטבי, יוביל ככל הנראה לתיחום גבולות של אזורי השפעה בין הגושים שיווצרו, וגבולות אלה ינטרלו במידה רבה את התכונות היותר טובות של הגלובליזציה ויעצימו את תכונותיה השליליות - חוסר יכולת לנהל מיליארדי אנשים ניהול מרכזי אפקטיבי תוך קיום חופש בחירה מירבי.

לאן תלך ישראל

קיומו של העם היהודי קשור קשר קריטי בריבונות ועצמאות מדינית במדינת לאום משלו.4 לפיכך עליו להכריע בשנים הקרובות בכל נושאי הדיון העקרוניים המעצבים קיום זה: גבולות, מרחבי-קיום והגנה (כפי שעושות מדינות ריבוניות שאין להן ספונסור מדיני-פוליטי מובטח). לקראת אמצע העשור הבא נראה גם התרחבות מואצת של הפעילות האזרחית בחלל ונושא זה ישליך על כל התחומים האחרים. ככל שתקיים ישראל כל אלה בעצמה לעצמה, לרבות במימד האידאולוגי - הציונות כן יקל עליה לזהות עצמה בעולם הרב-קוטבי המתהווה, עם הכוח העולמי שיהיה בן-ברית ונותן חסות גם יחד בעולם של גושי-ענק. ישראל צריכה להיערך לניהול מאבקים באמצעות "פרוקסיס", משום שרק מאבקים כאלה יתאפשרו תחת איזון בינגושי של גושים גדולים. בעתיד, יהיה מעמדה של ישראל בארה"ב תלוי יותר בתרומתה הגלובלית / אזורית לארה"ב מאשר בהשפעה של המיעוט היהודי הדועך בה.

עלינו להפנים שישראל תהיה חייבת להציב תמיד את הצרכים המדינתיים שלה לפני צרכים לאומיים אחרים של העם היהודי, מתוך בחירה קפדנית וזהירה ולא מתוך רשלנות והתעלמות. לכן, לא ניתן למנוע את תהליך ההתרחקות מרובה של הקהילה היהודית בארה"ב, אם תמשכנה בה המגמות הנוכחיות; אבל ניתן אולי למתנו ולהאיטו. את ההידברות עם הקהילות היהודיות בעולם, לרבות בארה"ב, יש לבסס על קונספט זה ועל שיקולי ההדדיות עליהם עמדנו לעיל. משום כך חשוב לנהל דיאלוג עם היהדות האמריקנית, אולם לא כהתנצלות ישראלית אלא כדרך לבסס הבנות חדשות על דרכי התנהלות הדדיים המשרתים את הצדדים בתנאים המשתנים.

הערות

1. ראה: דן שיפטן, "יהודי ארה"ב וישראל מתרחקים", ישראל היום, 6.7.2020,
[קישור]

2. 7 מיליון בישראל לעומת כ-5.5 מיליון בארה"ב, ללא קהילת הישראלים היורדים, המונה 500 – 600 אלף נפש. הדיון בקהילה זו הוא נושא לעצמו, שכן ברובה הגדול היא אינה משולבת ביהדות ארה"ב, ומאידך מרבית חבריה חיים בארה"ב עשר שנים ומעלה, כמרבית הילדים בקהילה זו הם ילידי ארה"ב, עם זיקה מפוצלת. ההורים מאידך קרובים ברובם לישראל יותר משהם קרובים ליהדות האמריקנית הטיפוסית.

3. ההתבוללות היא תופעה קבועה, מתמשכת. ומתקיימת במרבית הקהילות בתפוצות. מפעם לפעם, עומדים היהודים גם בפני איומים קיומיים פיזיים, שמחריפים ומעצימים את השמד היהודי בגלות. הדברים נכונים גם ללא התופעה המכרעת של שואת אירופה.

4. עובדה זו ידועה עוד מימים קדומים. התחדשות לאומית לא התרחשה אף פעם אלא כאשר ישב היה העם עצמאי וישב על אדמתו. להוותנו, הוכחה אמת זו שוב בשואת אירופה מצד אחד, ובכל מה שהתרחש כאן אחריה. השואה לא יצרה את הצינות, היא הוכיחה את הצורך החיוני בה כפתרון לאומי לעם היהודי. הפתרון הציוני איננו חסד, הוא זכות!

תאריך:  09/07/2020   |   עודכן:  09/07/2020
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
משענת, או משענת "קנה רצוץ"?
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בן נאמן
9/07/20 17:23
 
רפי לאופרט
10/07/20 12:54
 
שאול אבידור
13/07/20 08:09
 
רפי לאופרט
13/07/20 10:44
 
שאול אבידור
13/07/20 08:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השבוע התחלנו את השביתה הגדולה של מערך הרווחה בישראל. ביגון קודר נאלצנו להוריד את השאלטר החברתי על מדינת ישראל. שירותים חברתיים שלמים מושבתים מיום שני ועד הודעה חדשה. חרף בקשות, דרישות ואזהרות חוזרות ונשנות לממשלה ולמשרד האוצר להתערב ולהנשים אותנו ואת שירותי הרווחה שקורסים, עדיין לא נמצא מזור למצוקות שלנו והחמצן שלנו אוזל. השביתה שלנו היא מוצא אחרון שאליו הגענו, לאחר שכלו כל הקיצין. משך שנים אנו זועקים לחיזוק הפרופסיה, המעמד שלנו והשכר שלנו שלא מתעדכן כלל.
09/07/2020  |  אבי נחמני  |   יומני בלוגרים
קיבלתי אתמול את ספרו החדש של הפרופסור אריה אלדד "העצים והשברים", העוסק בימים האחרונים של מחתרת לח"י לקראת הקמת המדינה ובשנתה הראשונה. לא הנחתי אותו מידיי. הוא דוקו-דרמה שוקקת.
09/07/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
מעשיה ידועה מספרת על מלך שהיה כה חרד לחייו, עד שאסר על נתיניו לאחוז בנשק, עד שאויביו מבחוץ, בהעדר מגן, הורידו אותו מכיסאו ללא קרב. מצבים מעין אלה, שבשם הרצון להגן על האינטרס המוגן, נוקט המחוקק/המאסדר באסדרה המביאה למצב ההפוך מכך, המכונה 'כשל רגולטורי', אינה נדירה במחוזותינו.
תמונת המצב: יש מחלה אבל אין מגיפה. מה שעושים ביבי ואנשיו כדי להיחלץ ממשפט ולמנוע דיון בעבירות הפליליות החמורות המיוחסות לו ראוי למילה החדשה, אני מציע אותה לאקדמיה ללשון עברית: שקרונה. שקרונה היא חיבור של מחלת הקורונה ושקר. השקר של ביבי רוכב על הקורונה.
09/07/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בשבת הקרובה 11 ליולי, ימלאו 73 שנים להפלגתה של ספינת המעפילים "אקסודוס" מצרפת לארץ ישראל. בהתייחסות לסיפור ההעפלה של "אקסודוס" כתב הכומר הצרפתי האב אלכסנדר גלסברג: "מקור התנופה של כל האנשים האלה לעבר ארץ ישראל הוא בתהודה רבת העוצמה של המסר הציוני, כי רק במסר זה יש תקווה... המיסטיקה של הארץ המובטחת שהייתה כגחלים לוחשות תחת האפר התלקחה בעוצמה גדולה יותר בשל הסבל והרדיפות. ביישובה של ארץ ישראל היא הביאה לתופעה שאין לה הסבר בדרך השכל הישר בלבד..."
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
פוטין. זורק את האשמה על זלנסקי [צילום: מריקו אנדרו, ו-AP]
יאיר נבות  |  
הערכתי בשבועות האחרונים שלאחר נצחונו בבחירות יורה פוטין על גיוס מילואים נוסף. גם הפיגוע הנורא, אם קושרים אותו בדרך לא דרך לאוקראינה, ייקל על גיוס מילואים כמובן. האמת מעולם לא היית...
אסור שצהלות הפלשתינים ייצרבו בתודעה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
ד"ר יעקב סוקול
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו    לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il