צמיחה - החיסון לקורונה

השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה רחבות וחוצות סקטורים. המשבר פוקד מדיניות רבות ומשליך במישרין על הפעילות הכלכלית ברמה הגלובלית בכלל ועל המשק הישראלי בפרט. לפי הערכת ה-OECD בשנים 2021-2020 ישראל צפויה להיות בסביבת אבטלה של 7-6 אחוזים במקרה של "גל אחד" בלבד של המגיפה, לבין סביבה של 9-8 אחוזים במקרה של "גל שני". קרי, סדר גודל של 500-300 אלף מובטלים.

חידוש הצמיחה במשק הוא החיסון היחיד שיכול לעצור את מגיפת הקורונה הכלכלית המתרבה, אולי יותר מנגיף הקורונה המוכר לכולם. כמענה למשבר בשוק התעסוקה ולטובת פיתוח תוכנית לשימור הפעילות של המגזר העסקי, משרד הכלכלה והתעשיה מעוניין לקדם תוכנית ליצירת מקומות עבודה חדשים. בסך הכול, התוכנית הנוכחית כוללת עבור השנים 2021-2020 תוספת של כ-138 אלף משרות.

כדי לעמוד במשימה זו של יצירת ג'ובים חדשים הורה שר הכלכלה להקפיד הקפדה יתרה על רכש הגומלין שיכול להביא ליצירת כ-15 אלף משרות חדשות. החלטת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים להעמיד הלוואות בערבות המדינה תביא, גם היא ליצירת מקומות עבודה חדשים.

בחודשים האחרונים נראה שלמסחר המקוון הייתה עדנה. מכאן שנדרש סיוע ממשלתי בקידום מערך המסחר המקוון שתרומתו בקירוב הפריפריה למרכז, צמצום פערי הפריון, הגדלת התחרותיות והפחתת יוקר המחיה. פתרון זה מחייב צעד משמעותי מחולל שינוי תשתיתי רוחבי. ואכן רשות החדשנות מציעה להקים מערכת הוליסטית לסחר מקוון בעידוד ממשלתי, הכוללת את מכלול התהליכים הנדרשים לעסק לצורך ביצוע מכירה, החל מפלטפורמת מכירה חכמה, דרך מחסנים. ניתן להעריך כי הקמת הפלטפורמה תביא להקמת כ-29 מרכזים לוגיסטיים ויחד עם במערך שינוע והפצה שייצרו יחדיו אלפי משרות.

רשות ההשקעות, גם היא פועלת "מחוץ לקופסה", כראוי למצב חרום לאומי והחליטה על שורת מסלולים חדשים, לא שגרתיים:

1 .מסלול מ"פיתוח לייצור בכל הארץ" - תמיכה בחברות המפתחות מוצרים או תהליכים פורצי דרך מבחינה טכנולוגית ובעלות סיכון גבוה, מראשית הפיתוח ועד לייצור המוצר. ברשות מעוניינים להרחיב התחולה לכלל הארץ בכדי להגדיל הפוטנציאל, בדגש על עובדים מיומנים. המסלול נותן דגש על הקמת מפעל בעל חדשנות גבוהה ופורצת דרך ברמת סיכון גבוהה ועל העסקת עובדים מיומנים בשכר גבוהה.

2 .מסלול להקמת קווי ייצור לתרחישי חירום משתנים - מסלול זה נועד לסייע למפעלים בעלי יכולת ייצור ציוד ומכונות לבצע את ההתאמות הנדרשות בטווח זמן קצר לתרחישי חירום משתנים. במסלול זה יועסקו הן עובדי ייצור מיומנים והן עובדים לא מיומנים.

3 .מסלול לעידוד השקעות הון ללא תנאי יצוא - הרחבה של מסלול המענקים מכוח "חוק עידוד" ללא תנאי יצוא עבור מפעלים באזור פיתוח א', בגין הקמה/הרחבה/העתקה של מפעלים שיתחייבו להעסקת מינימום של 50 עובדים.

האתגרים אותם מציב המשבר הנם רבים וכוללים בין היתר צפי לירידה בביקושים העולמיים והמקומיים לסחורות, עלייה במחירי התשומות, אתגרים פיננסיים ונגישות לאשראי, האטה ברמת ההשקעות ובצמיחת היצוא המשקי וכן חיזוק מגמת הבידול לעומת הגלובליזציה. הפתרון היחיד הוא בחידוש הצמיחה. כדי להחזיר את המשק למסלול של צמיחה יש להפעיל ומיד את הקטר הכלכלי של ישראל ברבע המאה האחרונה: ההייטק, והחדשנות.

רשות החדשנות היא הכלי המרכזי למימוש רעיון זה. כפי שהבנתי שר הכלכלה הנחה את הרשות להתגבר על כל הקשיים הביורוקרטיים ולהעביר אמצעים למיזמי הייטק מבלי לעמוד על קוצו של קריטריונים נוקשים ועודף טפסולוגיה בשעת חרום זו.

קצרה היריעה מלציין את כל מרכיבי "תוכנית המאה" של משרד הכלכלה והתעשיה (לא זו של הנשיא טראמפ שכבודה במקומה מונח). כולי תקווה שמשרד האוצר יצליח להתגבר על שיקולי יוקרה ויעמיד לרשות התוכנית את המשאבים הנדרשים כי בלי יצירת מקומות עבודה חדשים נוספים אין דרך להתגבר על מגיפת הקורונה הכלכלית. חלוקת כסף, מה שנקרא בעגה הכלכלית "כסף הליקופטר", אינה פתרון לטווח הארוך כאשר המציאות התעסוקתית הולכת ומשתנה נוכח עינינו ונראה כי ענפים רבים ילכו וייעלמו מהעולם.