לאחרונה נשמעו מכל עבר הטענות הצודקות כי מקבלי ההחלטות בכל דרגי הממשל פשוט מנותקים מהעם ומהמתרחש. החלטות מתקבלות בבוקר, מתהפכות בצהריים, משתנות אחר-הצהריים וחוזרות להחלטה המקורית בערב. לא ניתן להתנהל תחת רצף החלטות כזה, הבלבול בקרב הציבור גדול, חוסר האמון כלפי מקבלי ההחלטות מעצים והדרך לכאוס בו כל אחד יעשה את מה שנכון בעיניו, מתקצרת.
בעלי עסקים רבים נזרקו בנוק-אאוט מעבודה אינטנסיבית, מכובדת ורווחית - לתהום הנשייה. לא רק שהופלו לקרשים, הם שוכבים שם מבלי שמישהו ניגש לעזור להם. מסביבם יש המון מקבלי החלטות, אך איש לא באמת חש את מצוקתם ולא עושה כלום כדי לעזור להם.
אוכלוסיות רבות פשוט לא נספרות על-ידי מקבלי ההחלטות. אם זה האומנים, אם זה כל נותני השירותים לאומנים, החל מעובדי הבמה ועד לנהג המונית המסיע אותם, אם אלו בעלי האולמות שבהחלטה אחת קטעו לחלוטין את מטה לחמם - ואין להם אלטרנטיבה תעסוקתית ואם אלו המסעדנים שהזיגזג לגביהם הפך להיות פשוט חומר לסטירה טראגי-קומית.
מקבלי ההחלטות מנותקים. מקבלים החלטות על חלוקת סוכריות חסרות תועלת כמו המענק לכל אזרח. למה? מה פתאום? אני מצהיר כי אינני זקוק למענק הזה והוא לא יגרום לי להניע את הכלכלה, וכבר כתבתי כאן באתר שלא צריך לתת מענק לכל עובדי המדינה שקיבלו שכר ולא נשרטו מהמשבר בפרנסתם וכמובן לכל אותם עשירים שאפילו לא ירגישו את כניסתו של המענק לחשבונם.
את הניתוק של מקבלי ההחלטות חייבים להפסיק ואפשר לעשות זאת במהירות וביעילות. ניתן לחבר את כל מקבלי ההחלטות, החל מנשיא המדינה דרך ראש הממשלה, שר האוצר, שרי החרטא, חברי הכנסת, כל הפקידים - באוצר, כל ה"גרו - טועים" (משמו של גרוטו) במשרד הבריאות, אנשי רשות המיסים שלא מפסיקים לתקוע מקלות בגלגלים, וכל מי שיש לו יד ורגל בקבלת ההחלטות ובביצוען. (להלן "הגרו-טועים") . איך לחבר אותם? פשוט מאוד - להפסיק במידי לשלם להם את שכרם ולתת להם בדיוק את מה שהם נותנים לעצמאים ולכל אלו שהחלטותיהם קטעו את פרנסתם ושברו את מטה לחמם. ברגע שה"גרו-טועים" יבינו שאי אפשר לחיות ללא הכנסה מסודרת ואין אוכל במקרר - כי גם להם לא יהיה - אז אולי יתחילו לחשוב ללא ניתוק ויקבלו החלטות בגובה העיניים של אלו שהם הרסו במחי החלטות רעות.
למה החלטות רעות? כי זה התהליך ההזוי של קבלתן. אם היום מאפשרים לפתוח מסעדה עם 20 בפנים ו 30 בחוץ - כי זה אפשרי - למה לא חשבו על כך לפני שסגרו לגמרי את המסעדות? אם היו מאפשרים לפעול כך מההתחלה - כי זה מוכח שאפשרי - אז ענף שלם לא היה קורס על אלפי עובדיו. אם כל מה שמאפשרים לעשות היום במסגרת "הקלות" הניתנות עקב לחץ ציבורי - היה ניתן מלכתחילה - המשק והכלכלה היו היום במצב מצוין.. מקבלי החלטות שפעלו בהיסטריה מבלי לחשוב על תוצאות והשלכות החלטותיהם - נושאים באחריות אישית וציבורית לאסון הכלכלי חברתי שניחת עלינו.
כל ה"גרו-טועים" עובדים אצלנו ועבורנו ומשתכרים מכספנו. את כספנו הם מפזרים בנון-שלנטיות כאילו הם מטיבים עם העם. 6.5 מיליארד שקלים שיחולקו להמונים כסוכריות לרעבים הם 6.5 מיליארד שלנו. לא של נתניהו ולא של ישראל כ"ץ. הם שלי ושלך - המסעדן ושלך השחקנית ושלך המלצרית שפוטרת מאולם האירועים שניסגר. האם זה לא נשמע הזוי - שמישהו הכי מנותק בעולם מחליט מה לעשות עם הכסף שלנו ובעיקר מחליט לחלק גם לעצמו?
חייבת לצאת דרישה ציבורית גורפת - מכולנו - ללא קשר לדעות פוליטיות ועמדות בעד או נגד הממשלה וזה צריך להיות המוטו המרכזי בכל פעולות המחאה. הקריאה צריכה להיות לשלם שכר אחיד בגובה שכר המינימום לכל מקבלי השכר מהקופה הציבורית. אם אנחנו בעת חירום - זו חייבת להיות החלטה בצו. איש לא יקבל שקל יותר משכרו של המובטל או המפוטרת. נאמר במסכת אבות - "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" - זה המקום בו צריכים מקבלי ההחלטות להגיע למקומם של אלו שחייהם נהרסו על ידם, ואז לקבל החלטות. כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
