|   15:07:40
דלג
  שלמה פרלה  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

שותפות חוקתית

רשות שופטת בעולם המערבי היא בעלת תודעה רחבה יותר לאתוס הליברלי שהרי התשתית הפילוסופית של לימודי המשפטים עוצבה בתקופת הנאורות שבה, כפי שצוין לעיל, החלו להתייחס אל האדם כסובייקט תבוני בעל ערך עצמי אוטונומי
05/08/2020  |   שלמה פרלה   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
שפיטה על-פי חוק [צילום: הרשות השופטת]

במשטר דמוקרטי המתח בין רשויות השלטון הוא מובנה. אין הבדל אם המדובר הוא בדמוקרטיה פרלמנטארית כגון ישראל או בדמוקרטיה נשיאותית כגון ארצות הברית או בדמוקרטיה מעורבת כגון בצרפת. אומנם נהוג לדבר על הפרדת רשויות אך המציאות היא בעצם כזו שמערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות מציבה מציאות של עירוב רשויות ולא הפרדתן. המתח ניכר ביחס שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הרשות המחוקקת היא ביטוי של ריבונות העם כלומר היא ביטוי של "רצון העם".

אלא ש"רצון העם" הוא מושג אמורפי המתגשם פורמלית בעיקרון הכרעת הרוב בפרלמנט, ועל כן "רצון העם" בהרבה מקרים אינו אלא תוצאה של צירוף נסיבות פוליטי (קוניונקטורה) הנשען על משמעת סיעתית או קואליציונית. מהבחינה הזאת קיימת סבירות שמעשי חקיקה מסוימים אינם מבטאים את "רצון העם" או אפילו את רובו של העם. יתרה מזו: העיקרון הדמוקרטי הבסיסי של הכרעת הרוב עלול גם להניב חוקים שיש מי שיראה אותם כ"בעייתיים" מבחינת האתוס הליברלי של "זכויות אדם", הגם שאין בהם פגיעה מובהקת. במקרים כאלה יוצא שכרה של הדמוקרטיה הפורמלית בהפסדה של הדמוקרטיה המהותית.

כאן נכנסת מעורבותה של הרשות השופטת, שמלבד סמכותה הבסיסית של שפיטה על-פי החוק, היא גם "שומר החוקה" - הן זו הפורמלית והן זו המטריאלית, ובמקרה של מדינת ישראל החוקה כידוע היא מהסוג השני. ישנן דמוקרטיות כגון צרפת וגרמניה בהם יש אינסטנציות מיוחדות שסמכותן לבטל חוקים הנחשבים לא חוקתיים. בצרפת זוהי "מועצת החוקה", בגרמניה זה "בית המשפט לחוקה", ובאשר לאיחוד האירופי לכשעצמו קיים בית המשפט האירופי לצדק שבסמכותו, על-פי חוקת האיחוד, לקבוע כי חוק ספציפי, הן של האיחוד והן של אחת ממדינות האיחוד נוגד את חוקת האיחוד.

החיכוך בין שתי הרשויות נוצר בצומת שבו מתנגשים מה שנראה כאינטרסים של המדינה, עם אינטרסים של הפרט. ב"אינטרסים של המדינה" הכוונה למה שמוצג כעיקרון או ערך המשקפים אתוס לאומי/אידיאולוגי, גישה חברתית/כלכלית, הכרח כלכלי לשעתו או אינטרס ביטחוני. בדרך כלל יוזמות החקיקה בתחומים אלה הן מצד הרשות המבצעת, ואילו יוזמות החקיקה הפרטיות יקודמו על-ידי שדולות בתחומים שונים המייצגים סקטורים שונים ולא דווקא את "רצון העם".

מטבע הדברים "אינטרסים של המדינה", דהיינו "אינטרסים כלליים", בין אם הם משקפים אידיאולוגיה לאומית או דתית, בין אם הם ביטוי ללחץ מצד אליטות כלכליות, אקדמיות וכיו"ב אליטות, עלולים לנגוס במה שהאתוס הליברלי רואה כ"זכויות הפרט". דוגמה מתחום האתוס הלאומי הוא חוק יסוד: הלאום, שאותו רואים האזרחים הלא יהודים במדינת ישראל (וחלק מהיהודים) כחוק מפלה. דוגמה מהתחום הכלכלי הוא חוק בתי הסוהר הפרטיים ששיקף אינטרס כלכלי הן של המדינה והן של יזמים פרטיים אך הוכרז על-ידי בית המשפט הגבוה לצדק כמתנגש עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חירויות אקטיביסטיות

רשות שופטת בעולם המערבי היא בעלת תודעה רחבה יותר לאתוס הליברלי שהרי התשתית הפילוסופית של לימודי המשפטים עוצבה בתקופת הנאורות שבה, כפי שצוין לעיל, החלו להתייחס אל האדם כסובייקט תבוני בעל ערך עצמי אוטונומי. לא השליט או הממשלה במרכז אלא האדם/הפרט במרכז. קיימת אמנה חברתית (וירטואלית, אמנם) לפיה השלטון מחויב להבטחת שלומו ורווחתו של האזרח. רק במשטר אוטוריטארי האזרח חושש מהשלטון; במשטר דמוקרטי השלטון הוא זה שאמור לחשוש מהאזרח.

כך נוצר המתח בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבי הרשות השופטת. מצב עניינים זה אינו חדש. הוא הופיע כבר בראשית ימיה של ארצות הברית של אמריקה, כאשר הרשות השופטת נטלה לעצמה חירויות אקטיביסטיות במיוחד בפירוש החוקים. תומס ג'פרסון, נשיאה השלישי של ארצות הברית וממנסחי החוקה האמריקנית כותב בחריפות כי: "החוקה...אינה אלא גוש שעווה בידי הרשות השופטת שיכולה ללוש ולעצב אותה לכול צורה שתחפוץ" (The Writings of Thomas Jefferson, Andrew A. Lipscomb, editor (Washington DC: The Thomas Jefferson Memorial Association, 1904), Vol. XV, p. 213, to Spencer Roane, September 6, 1819.).

הוא מוסיף ואומר: "ההנחה לפיה הרשות השופטת יכולה לקבוע אילו חוקים הם חוקתיים ואילו אינם כאלה, ולא רק לקבוע זאת כקביעה תיאורטית אלא כהנחיה מחייבת לרשויות המחוקקת והמבצעת הופכת את בית המשפט לזרוע דיקטטורית". Ibid, Vol. XI, p. 51, to Mrs. John Adams,) September 11, 1804)

במכתב אחר לצ'ארלס ג'ארביס כותב ג'פרסון: "...לחשוב שהשופטים הם הפרשנים האולטימטיביים של כל שאלות החוקה היא גישה מסוכנת שתשים אותנו תחת דיקטטורה אוליגרכית. מידת יושרם של השופטים אינה עולה על זו של שאר בני אדם. כמו לכל אחד יש להם תאוות כוח ושמירה על הפריווילגיות הסקטוריאליות שלהם. סיסמת השופטים היא Boni Judicis Est Ampliare Jurisdictionem בתרגום מלטינית: "משפט טוב הוא כאשר יש מרחב שפיטה רחב", או כנאמר במקומותינו:"הכול שפיט". סכנת כוחם עולה גם בשל היותם ממונים למשך כל חייהם ואינם נתונים לביקורת של ציבור בוחר. החוקה לא התכוונה לתת כוח כזה לבית המשפט, בלי כל קשר מי הם השופטים הספציפיים, כי במרוצת העתים עלולים השופטים להפוך לדיקטאטורים" (תרגום חופשי ממכתב ג'פרסון לג'ארביס 28 ספטמבר 1820).

עם זאת ביקורת שיפוטית היא אכן הכרחית לשמירה על זכויות אדם ועל מידה ראויה של דמוקרטיה מהותית ולא רק פורמלית. לכן יש לשאוף לשותפות חוקתית בין הרשות השופטת לשאר רשויות השלטון. שותפות חוקתית כזו תתקיים אם ביקורת שיפוטית תחייב את שאר הרשויות הנבחרות בדיון חוזר בכול חוק או החלטה שלטונית המעלה חשש לפגיעה חמורה בזכויות אדם, ואם מסקנת דיון חוזר כזה תשאיר את החוק או ההחלטה על-כנם בהכרעת רוב מוחלט או מיוחס, או אז יקוד בית המשפט קידת הסכמה אל פני רצון העם.

תאריך:  05/08/2020   |   עודכן:  05/08/2020
ד"ר שלמה פרלה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שותפות חוקתית
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עובד 1
9/08/20 00:06
2
ג'וחא
9/08/20 09:54
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לידיעת פוליטיקאים ופרשנים כלכליים ועוד מגוון חברתיים שמבקרים את המהלך של ישראל כ"ץ, לביטול העלאת מס הרכישה על דירות שנעשה על-ידי משה כחלון (העלאה, דרך אגב, היא זמנית וצפויה לפוג בכל מקרה בעוד מספר חודשים).
05/08/2020  |  עומר מואב  |   יומני בלוגרים
לפני עשרים שנה, כשעוד הייתה מרצה ב"יד-ושם", הצטרפה לבעלה לפגישת עסקים בניו דלהי, משם תכננו טיול בהודו. באותן שנים בעלה היה סגן נשיא בחברת אי.סי.אי. והעסקה הייתה בהיקף של מאות מיליוני דולרים. דובר על הקמת תקשורת סיבים אופטיים בעשרים ואחד מחוזות בהודו.
05/08/2020  |  מרים לפיד  |   יומני בלוגרים
אור ליום שלישי 8 באפריל 1969, בשעה 3:50 לפנות בוקר, נשמעו בעיר אילת שתי התפוצצויות אדירות שהחרידו את העיר. תושבים רבים נעורו משנתם לשמע רעש והדף ההתפוצצויות האדיר. כמה דקות לאחר מכן נשמעו לסירוגין התפוצצויות נוספות בחלקים השונים של העיר. ההתפוצצות האחרונה אירעה בשעה 4:30 לפנות בוקר. על העיר נורו מכיוון עקבה במשך כ-40 דקות לסירוגין כ-30 "קטיושות", כאשר כל חמש עד עשר דקות נורו מטח של מספר פגזים. הימים ימי חופשת פסח, ערב חג שני של פסח. מאות מבקרים ישראלים ותיירים שהו באותם ימים בעיר הקייט הדרומית.
05/08/2020  |  אלי אלון  |   יומני בלוגרים
ארבעים וחמש שנה מחיי הקדשתי למערכת החינוך. את צעדי הראשונים במערכת החינוך עשיתי כתלמיד בבית החינוך ע"ש משה הס בפ"ת. בהמשך מורה ומנהל בתי ספר בישראל ובשליחויות מדינת ישראל בחו"ל.
"פירושה הפשוט של הדמוקרטיה - הוא הלקאת העם על-ידי העם ולמען העם" (אוסקר ויילד).
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il