הנשיא דונלד טראמפ חתם הלילה (מוצ"ש, 8.8.20) על ארבעה צווים למתן סיוע נוסף למשק האמריקני להתמודדות עם השלכות הקורונה. הצו בא לאחר שהקונגרס לא הצליח להגיע להסכמות על חבילת הסיוע והשיחות בין הרפובליקנים והדמוקרטים נמצאות על סף קריסה: הדמוקרטים הגישו הצעה לחבילה של 3.4 טריליון דולר, בעוד הרפובליקנים מציעים טריליון דולר. אולם לא ברור עד כמה ניתן יהיה לממש בפועל צעדים אלו, בשל מגבלות חוקיות.

טראמפ הורה להעביר כספים מהמשרד לביטחון פנים כדי שהמדינות יוכלו להשתמש בתקציבים שכבר אישר הקונגרס, ובכך יוכלו לבקש מן הממשל הפדרלי מימון לכיסוי ההכנסות ממיסים שאיבדו בשל הקורונה. חלק ניכר מן המאבק בקורונה מוטל על כתפי המדינות, כמו למשל הסמכות להכריז על סגר ועל הפסקת הלימודים, בעוד הכנסותיהן נפגעו קשות בשל הירידה החדה בפעילות הכלכלית. הצו מאפשר להן לקבל כספים מקופת הממשל הפדרלי במסלול המשמש בדרך כלל לפיצוי על אסונות טבע.

לדברי טראמפ, צעד זה גם יאפשר למדינות להמשיך ולהעניק דמי אבטלה מוגדלים. בתחילת המשבר הקציב הממשל מאות מיליארדי דולרים כדי לשלם לכל מובטל 600 דולר נוספים בשבוע. צעד זה פקע בסוף יולי והקונגרס לא הצליח להגיע להסכמה על הארכתו. הדמוקרטים דרשו להמשיך ב-600 דולר לחודש, בעוד הרפובליקנים דרשו 200 דולר בלבד. אולם בפועל הממשל יקציב רק 300 דולר נוספים לחודש, ורק למי שיקבלו תחילה 100 דולר על חשבון מדינתם - מלכוד משמעותי לנוכח המצב הכספי הקשה של המדינות ולאור העומס האדיר המוטל ממילא על מערכות האבטלה של המדינות.

משרד העבודה האמריקני דיווח בסוף השבוע, כי המשק יצר 1.8 מיליון משרות בחודש יולי - ירידה ניכרת לעומת מספרן בחודשים מאי ויוני. יום קודם לכן נמסר, כי מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע הקודם היה 1.2 מיליון - השבוע ה-20 ברציפות בו מספרם עלה על מיליון. מספר הרשומים כעת כמובטלים בארה"ב, כולל עובדים בחל"ת, הוא 30 מיליון.

דמי האבטלה המורחבים נתפסים בעיני חלק מן הכלכלנים כאמצעי בעל תועלת כפולה: הם מאפשרים לעובדים להישאר בבתיהם בהתאם למגבלות הקורונה, והם מסייעים לעודד את הצריכה שהיא המנוע המרכזי של המשק האמריקני. המתנגדים מציינים, כי צעד זה הביא לכך שחלק מן המובטלים השתכרו יותר מאשר בעבודתם - תמריץ שלילי לחזרה לעבודה. הצעת פשרה שהועלתה דיברה על 400 דולר לחודש, אשר יופחתו בהדרגה בהתאם לשיעור האבטלה בכל מדינה.

טראמפ גם דחה למפרע מ-1 באוגוסט ועד סוף השנה את תשלום מס השכר. בארה"ב נהוגים שלושה סוגים של מס שכר. הראשון והעיקרי שבהם הוא תשלום של 12.4%, המחולק בשווה בין העובד למעסיק, עד לתשלום מירבי של 132,900 דולר בשנה. 85% ממנו מיועדים לתשלום קצבאות לעובדי מדינה לשעבר ולשאריהם, והיתרה - לסיוע לבעלי מוגבלויות. מס שני הוא בשיעור 2.9% מהשכר (שוב בחלוקה שווה בין העובדים למעסיקים), ללא תקרת תשלום, והוא מיועד לממן את "מדיקאייר" - תוכנית בריאות לנזקקים. המס השלישי הוא 6% מהשכר עד לתקרה של 7,000 דולר בשנה והוא מיועד למימון דמי אבטלה. הכנסות הממשל משלושת סוגי המס מגיעות ל-1.2 טריליון דולר בשנה - למעלה משליש מהכנסות הממשל הפדרלי.

טראמפ ביקש לבטל את מס השכר כבר בחודש מארס, כחלק מרכזי מחבילת הסיוע הראשונה לקורונה, אך חזר בו בלחץ יועציו הכלכליים והקונגרס. דחיית הגבייה כעת, לאחר תוכנית סיוע בסך 2.2 טריליון דולר וזינוק בגרעון הפדרלי, היא צעד בעייתי העלול לפגוע דווקא במימון תוכניות הרווחה. הצו הנוכחי מדבר על דחייה של תשלום המס לשנה הבאה, אם כי טראמפ הודיע שיאריך את הדחייה אם ייבחר שוב.

כאמור, לא ברור האם מבחינה חוקית ניתן יהיה לממש את הוראותיו של טראמפ, שכן החוקה מעניקה לקונגרס את השליטה בהוצאות הפדרליות. סביר להניח שיריביו הפוליטיים של טראמפ יפנו לבית המשפט נגד הוראותיו, וייתכן שהצו יגרום לקריסת השיחות בין המפלגות - אם כי טראמפ הבהיר שהוא מוכן להמשיך בהן, וגם מנהיגי הדמוקרטים קראו לחדש אותן. כל זאת - כאשר מספר חולי הקורונה בארה"ב עבר את קו 5 המיליונים והוא הוכפל בתוך חודשיים. הוראותיו של טראמפ גם אינן נותנות מענה לעסקים קטנים, להכנת בתי הספר לשנת הלימודים החדשה ולרצון להעניק שוב 1,200 דולר לכל משפחה (כמו בתוכנית הראשונה).