|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פסק דין של בית הדין לעבודה בנצרת מפנה את תשומת הלב לחוק קצרצר וחדש, המעביר לבית הדין את הסמכות להשעות עובדים בחברות ממשלתיות ● מדובר בהתערבות חריגה ופגומה בעקרון היסוד של יחסי העבודה: הסדרתם בידי המעסיקים והעובדים
|
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דן בתחילת החודש, באופן תקדימי, בחוק המעביר את סמכות ההחלטה להשעות עובד בחברה ממשלתית, לאחר 45 הימים הראשונים, מהמעסיק (החברה עצמה) לבית הדין לעבודה. בכך למעשה מתערב המחוקק ביחסי העבודה, שמוסדרים בחברות הממשלתיות בהסכמים קיבוציים או בחוזים אישיים, ואינו מאפשר ניהול עסקי נכון של החברות הממשלתיות, כל אחת בהתאם למאפיינים שלה ולשיקול הדעת של הנהלתה.
חוק זה ("חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים"), נכנס לתוקף בינואר 2019 ועוסק בהשעיית עובדים בחברות ממשלתיות או בתאגידים סטטוטוריים, בשל חקירה פלילית שנפתחה נגדם. החוק מאפשר לחברה השעיה שלא תעלה על 45 ימים, ורק בית הדין האזורי לעבודה רשאי לאשר לבקשת החברה את הארכת תקופת ההשעיה, בכל פעם עד שישה חודשים.
במקרה הספציפי סבר בית הדין כי נוכח חומרת העבירות שיוחסו לעובד, מוצדק לקבל את בקשת חברת החשמל ולהאריך את תקופת ההשעיה, ולטעמי בצדק. עם זאת, אני סבור שלא היה מקום להסדיר נושא זה דווקא בחקיקה המתערבת בהסכמים הקיבוציים הנחתמים בחברות הממשלתיות, ובאוטונומיה הרחבה של הצדדים להסכם הקיבוצי לגבש בעצמם את מנגנוני הפיטורים וההשעיה. מדובר בחוק שאינו במקומו.
בחוק החברות הממשלתיות ישנו סעיף (סעיף 4), שעניינו "קווי פעולה של חברה ממשלתית", הקובע שחברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהם נוהגת לפעול חברה לא-ממשלתית. ואכן, יחסי העבודה בחברות הממשלתיות מוסדרים ברובם בהסכמים קיבוציים מיוחדים שנחתמו בין כל חברה לארגון העובדים היציג. בחלק מהחברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים, שאינם מאורגנים, מוסדרים יחסי העבודה בחוזים אישיים.
מכוח חוק הסכמים קיבוציים, ובהתאם לפסיקה רבת שנים של בית הדין לעבודה, למעסיק ולארגון העובדים ניתנה אוטונומיה רחבה לקבוע את תנאי העבודה של העובדים, זכויותיהם וחובותיהם, המנגנונים לסיום העבודה ועוד. בהסכמים קיבוציים אלה נקבעו הסדרי פיטורים העוסקים בסיום העבודה, בין היתר מטעמי משמעת, ולצד זאת נקבעו מנגנוני השעיה.
בניגוד למצב בו לכל חברה ממשלתית הזכות והסמכות לגבש בעצמה את מנגנוני הפיטורים וההשעיה ישירות מול ארגון העובדים, במדינה וברשויות המקומיות מוסדר הדין המשמעתי בהוראות חוק מלאות ומקיפות. לעניין השעיה עקב חקירה פלילית נקבע בחוק המשמעת, כי ההשעיה בשירות המדינה תימשך עד תום החקירה הפלילית, ואם הוחלט להגיש כתב אישום - עד ההכרעה בפסק דין סופי.
עוד נקבע, כי לאחר שישה חודשים מתחילת ההשעיה, ישקול נציב השירות (כלומר - המעסיק ולא בית הדין לעבודה או בית הדין למשמעת) האם להשאירה על-כנה. לאחר מכן, יהיה עליו לעשות זאת בחלוף פרקי זמן של תשעה חודשים כל פעם. לעומת זאת, בחוק המשמעת החל ברשויות המקומיות נקבע הסדר שונה, לפיו לאחר 45 ימים יוכל רק בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להאריך ההשעיה לפרקי זמן של שישה חודשים בכל פעם. זאת, גם במהלך חקירה פלילית וגם לאחר מכן ככל שהוגש כתב אישום.
מדוע צריכה להיות זהות, מכוח החוק החדש, בין המנגנון הקיים בתעשיה האוירית וברפאל, לזה הקיים במכון הישראלי ליין שאף הוא חברה ממשלתית? מדוע כופה החוק על החברות הממשלתיות כולן דווקא את המנגנון הקיים בעיריות ולא את זה הקיים במדינה? לטעמי אין בכך היגיון ואין לכך הצדקה.
הכנסת ניסתה במקרה זה, בחוק קצרצר בן שבעה סעיפים, ליצור אחידות במנגנוני ההשעיה בגופים הציבוריים. בפועל, לא נוצרה שום אחידות והדין החל כיום בנושא זה שונה בין עובדי החברות הממשלתיות, עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות. הכנסת גם פעלה במקרה זה תוך התערבות חריגה ויוצאת דופן באוטונומיה של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים ויחסי העבודה האישיים, ותוך התעלמות מהעקרונות שהיא קבעה בעצמה לגבי השיקולים שצריכים להנחות את החברות הממשלתיות - התנהלות עצמאית לפי השיקולים העסקיים של כל חברה. לכן, ככל שהמחוקק סבור, כי את הדין המשמעתי בחברות ממשלתיות יש להסדיר באופן מלא בחוק, יש לחוקק חוק מקיף בעניין זה. לעמדתי, יש להשאיר עניין זה באופן מלא למעסיקים ולעובדים בגופים אלה, ואין הצדקה להתערבות המחוקק.
|
|
הכותב עוסק בדיני עבודה ומייסד משרד רובין-שמואלביץ.
|
|
| תאריך:
|
10/08/2020
|
|
|
עודכן:
|
10/08/2020
|
|
עו"ד גדעון רובין
|
|
|
פרשת השבוע פותחת בפסוק (דברים ז): [יב] וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. הפשט הוא שיש כאן סיבה ותוצאה וכך מפרש התרגום. אבל רש"י מצטט מחז"ל: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. המפרשים מסבירים כי מה שהכריח את רש"י וחז"ל לפרש כך הוא השינוי מהפסוק שבסוף הפרשה הקודמת: [יא] וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַמִּצְוָה וְאֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לַעֲשׂוֹתָם. כאן נזכרו גם המצווה והחוקים ומדוע נשמטו בפרשתנו? השמטה זו מכריחה להבין שמדובר בתפנית רעיונית, במיקוד המבט לרובד שונה מזה שבפסוק הקודם, למשהו שקשור דווקא בעקב.
|
|
|
|
|
גל המחאה הממלא את הארץ, מרבה להשתמש ברשתות חברתיות, ובעיקר בפייסבוק. המפגינים טוענים שהתקשורת או שהיא מתעלמת מהם או שהיא מדווחת שקרים על הנעשה בהפגנות ולהוכחת דבריהם הם מציפים את הרשת בסרטוני הפגנות. חרדת הקורונה והועבדה שרבים נאלצים להישאר בבית, הופכות את השידורים החיים מההפגנות לאמצעי המאפשר לרבים אפשרות להשתתף בהפגנה בלי להיות נוכחים במקום.
|
|
|
|
|
הגשת ערר לוועדת הערר וניהול הליכים משפטיים, לרבות בבית המשפט העליון ביוזמת מתכננת מחוז נגד תוכנית שאושרה על-ידי ועדה מקומית, אינה עניין של מה בכך. הדברים הופכים מעניינים וחריגים במיוחד כאשר המבנה נשוא התוכנית הוא של חנות איקאה (באשתאול) שנבנתה תוך חריגות בנייה, ואשר היתרים של חנות אחרת ברשת זו (בראשון לציון) נדונו אף הם בעבר במספר לא מבוטל של ערכאות תכנוניות ומשפטיות.
|
|
|
|
|
במסגרת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, הוסיף המחוקק עילה לסגירת תיק פלילי (עד אז היו קיימות שלוש עיקריות: חוסר אשמה, חוסר ראיות והעדר עניין לציבור). מטרת התיקון הייתה לצייד את רשויות התביעה בארגז כלים רחב יותר, כדי לאפשר להן להימנע מהכתמתם בפלילים של אנשים נורמטיביים אשר ביצעו טעות חריגה ובתנאי שזו לא הייתה טעות חמורה. הסדר מותנה הוא הסכם בין המדינה לחשוד, במסגרתו החשוד מודה בביצוע עבירה פלילית, מתחייב שלא לבצע בעתיד עבירה זו או אחרת ומוטלת עליו סנקציה בגין מעשיו. בתמורה, המדינה מתחייבת לסגור את תיק החקירה נגדו ובכך נמנעת הכתמתו בפלילים.
|
|
|
|
|
רבים קוראים את אגדת החורבן על קמצא ובר קמצא ונתלים בה להצדקת טענותיהם בדבר סכנות שנאת החינם. אך מי שקורא אותה לעומק יכול לראות שלמרות שהאגדה הזאת אכן נוגעת בשנאת חינם ובכמה שהיא נוראית, היא עוסקת בכלל בדבר אחר: בביקורת של חז"ל על ההנהגה של אותם ימים ובחוסר היכולת שלה לקבל החלטות מבלי להתחשב בדעת הקהל.
|
|
|
|
|
