רוני אלשיך פצח בקמפיין נרחב עם יציאת ספרו לאור: "מפכ"ל בחזית - ערכים במבחן" (המוציאה לאור הינה חברת תכלת מבית סטימצקי, אף היא קשורה ל
ידיעות אחרונות). ראיון נרחב למוסף "7 ימים" של עיתון ידיעות אחרונות. ראיון לערוץ 12. שיחות מקדימות עם עיתונאים ומעצבי דעת קהל.
בספרו מנסה אלשיך להדהד למבחן ערכים של אחרים, ובעיקר הנאשם מבלפור, הוא ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו. אלשיך מציג עצמו כאדם נקי כפיים המקפיד על התנהלות מופתית. אנו נבחן כאן את ערכיו שלו.
1. תיק מוזס
בעיצומה של החקירה ביקר אלשיך במערכת ידיעות אחרונות, בראשה עומד
ארנון מוזס כעורך אחראי. מוזס היה החשוד העיקרי, יחד עם נתניהו. אלשיך, לפחות לפיו דבריו שלו, היה החוקר מס' 1 שקרא כל מילה מהעדויות. האירוח של אלשיך בעיצומה של חקירה פלילית היה ועודו מוזר. התנהלות לא תקינה, אם לנקוט לשון המעטה. ברי, כי אלשיך, שהיה באותה תקופה מותקף מכל עבר מצד חלק ניכר מכלי תקשורת, לא הגיע לבית ידיעות אחרונות עם צו שיפוטי לבצע חיפוש, או לחקור את מוזס באזהרה. הוא הגיע כדי לעשות נפשות לעצמו. לתדרך ו/או לרכוש אוהדים כדי לקבל סיקור חיובי.
עם או בלי קשר, העובדות הן: מוזס זכה ליחס מועדף מהמשטרה. הוא נחקר יחד עם נתניהו בגין חשד לעבירות מרמה, ובהמשך בגין הצעת שוחד. בעוד שהאמת שביצבצה היתה: הראיות שהצטברו מחקירת
ארנון מילצ'ן וגורמים נוספים הצביעו על סחיטה באיומים מצד מוזס כלפי נתניהו. המלצה להעמידו לדין בגין עבירה של סחיטה באיומים הייתה מעמידה דברים במקומם, ומפריכה את החשדות הפליליים נגד נתניהו בתיק זה. ראו:
עדויות חמורות בתיק 2000 -
נוני מוזס מסוכן, מאפיונר וסחטן; אדלסון: הוא יכול לשלוח אנשים.
2. ויתר על ראשות השב"כ...
בראיון למוסף 7 ימים (28.08.20) אומר אלשיך, כי הוא השתכנע לקבל על עצמו את תפקיד המפכ"ל, לאחר שקיבל הבטחה מנתניהו לפיה בחלוף שלוש שנים הוא ימונה לראש השב"כ. בדיוק כפי שרצה וחלם:
- "התחלתי יותר התייעצויות ובסוף הגעתי למסקנה שאוקיי, אני לוקח את זה על כל המשתמע. אבל בהחלטה שלי להיות מפכ"ל ויתרתי על הרעיון של להיות ראש השב"כ. את ההצעה הזאת הסרתי מיד אחרי שנתתי את ה'כן'. קראתי עוד פעם את פקודת המשטרה ואמרתי לעצמי - אתה לא יכול להרשות לעצמך שתהיה הבטחה ברקע מכל סוג. לא ידעתי על חקירות חוץ מתיק המעונות, שלא היה קשור לשום דבר בראש הממשלה, אבל הבנתי כמה חשוב להיות עצמאי. התקשרתי לרה"מ כדי לוודא שהכל בטל ומבוטל. אני עכשיו מפכ"ל, אין לי שום בקשות לאחר מכן. לשאלת המראיין הוסיף: "הוא היה מופתע אבל הוא לא נלחם בי. הוא שאל אותי 'אתה בטוח'? איזה פעמיים. אמרתי כן. זהו". להערת המראיין: "זה בעצם אומר 'אתה לא חייב לי כלום'. זה גם אומר 'אני לא חייב לך כלום?'. "נכון", השיב אלשיך.
אלשיך אינו מדייק, אם לנקוט לשון המעטה. הוא מציג ויתור מציגו על התחייבות לראשות השב"כ, בעוד שהאמת הפשוטה היא: החשיפה המוקדמת ב-News1 שבועות רבים לפני כניסתו לתפקיד - בימים שהיה אסור עדיין לפרסם את שמו נוכח היותו סגן ראש השב"כ - בדבר ההתחייבות שקיבל ואימץ, גרמה לביקורת קשה נגדו אלשיך ונגד נתניהו מצד גורמים פוליטיים וגם מצד גורמים משפטיים בכירים ביותר. משני טעמים: א) נדרש גילוי רשמי למתן התחייבות חריגה כזו וספק אם הייתה עומדת במבחן משפטי; ב) על-פניו היה ברור: מפכ"ל לא יכול לקבל הבטחה מראש ממשלה בזמן שנתניהו ובני ביתו היו נתונים באותה עת בשורה של חשדות/חקירות. הנה-כי-כן, אלשיך לא ויתר מיוזמתו. למצער, הוא נאלץ לוותר על הבטחה בלתי חוקית שניתנה לו, שבלאו-הכי, באותן נסיבות, לא הייתה יכולה לצאת לפועל משום שניתנה לו, כאמור, באופן בלתי חוקי.
ראו החשיפה:
כך שוכנע סגן ראש השב"כ; נתניהו התחייב לר' המיועד למפכ"ל: תוכל להתמודד בעתיד לראש השב"כ".
3. הטרידו חוקרים...
בראיון הנרחב עמו חוזר אלשיך על הטיעונים שהציג בתוכנית עובדה, לפיהם גורמים מסוימים הטרידו הטרידו באופן פלילי חוקרים בכירים במשטרה שעסקו בתיקי נתניהו. לדבריו, "הטרידו חוקרים שעסקו בתיקים האלה, את סביבתם, שכניהם, משפחתם". לשאלה כמה חוקרים הטרידו, אמר: "שלושה. אנשים בכירים יחסית. אנשים שחוקרים את ראש הממשלה בין השאר וגם אנשים שמקבלים החלטות. נניח נוברים אצל השכנים, אם יש איתם בעיות כאלה וכאלה, 'האם הזה שלו, האם קיבל אישור'. ידענו מי הם, זאת העבודה שלהם. אם כדי שיידעו שהם באו".
אלשיך משקר לציבור. כמעט כרגיל. העובדות פשוטות:
כמה וכמה עיתונאים עסקו בבדיקת החשדות השונים שהועלו בעיקר נגד ראש להב 433 דאז, ניצב
רוני ריטמן (בפרשת עבירת המין שיוחסו לו מצד הקצינה צ'); ונגד ראש אגף החקירות דאז, ניצב
מני יצחקי (עבירות בניה):
- בעניינו של ריטמן בוצעו פרסומים רבים, הן ב-News1 והן בכלי תקשורת אחרים. גם אלשך וגם ריטמן הפנו אצבע מאשימה כלפי גורמים המקורבים לנתניהו, ואף לנתניהו עצמו, כאילו הם שעומדים מאחורי הקצינה צ', שהגישה את התלונה נגד ריטמן;
- בעניינו של מני יצחקי חשפנו ב-News1 עבירות בניה שביצע. לצורך אותה חשיפה ביקרתי סמוך לביתו של מני יצחקי בירושלים. צילמתי את הנכס - הבנוי על צלע גבעה, שבו בוצעו העבירות. שאלתי כמה מהשכנים: האם גם להם הותר לפרוץ לתוך הגבעה ולהגדיל את השטח הבנוי בעשרות מטרים. התשובה שלילית, כמובן. העיתונאי אבי רצון ביקר גם הוא במקום כמה ימים אחרי ביקורי באתר. וכך, ביקור במקום וביצוע צילומים - פעילות עיתונאית לגיטימית ומתבקשת - הפך במוחו הקודח של אלשיך לפעילות חשאית, ולהטרדה פלילית מתוך כוונה לשבש הליכי חקירה. בעוד שהשיבוש האמיתי בוצע על-ידי אלשיך, שגונן במשך תקופה ארוכה על ריטמן (בית המשפט העליון נאלץ להתערב בעניין זה ולהעמידו במקומו), וסיפק הגנה גם למני יצחקי מפני מיצו הדין עמו. ראו הפרסום ב-News1: ראש אגף החקירות ביצע עבירות - מני יצחקי בנה דירת מגורים בלא היתר ולא שילם מיסים.
הצגתי לעיל כמה הערות. המלצתי לקורא הסביר: כדאי להתייחס בערבון מוגבל לסיפוריו של אלשיך, המציג עצמו כצדיק גדול. קל וחומר נוכח מעורבותו הפלילית לכאורה בפרשת המימד החמישי, הטעונה חקירה מקיפה, ובעניינים נוספים בהם עוד ידובר. אלשיך התנהל בתפקידו כמפכ"ל באופן מושחת ומופקר. הוא גרם נזק עצום ולירידה באמון הציבור במשטרה.