אנרכיה דמוקרטית <br>

ישראל מצויה באנרכיה פנימית בחסות דמוקרטיה משפטית בעיתית בזכות חובת הפרשנות המשפטית בכל נושא וענין שהפך אותה לשליטה בלעדית במדינה. מסתבר ששלטון החוק הפך בפועל לבזאר מזרחי שהכל בו אפשרי. באנרכיה הדמוקרטית כולם מצויים בתהליך מתעצם של כניעה לקיצוניות בשמאל ובימין שהיא רוח התקופה. הממשלה לא מתפקדת. החברה מפולגת. ההנהגה מסוכסכת. השנאה מתפשטת.

כולם נלחמים במגפה הרפואית ובמשבר הכלכלי, אבל לא נלחמים בקורונה הפוליטית. דרוש קבינט פיוס ופשרה, ולא קבינט של גיוס איבה. לשים קץ ל"ביבי כן ולא". ישראל לפני הכל? השלטון לפני הכל! הפוליטיקה לפני הכל! בימין ובשמאל! רבים בציבור מאמינים שיש פתרון לכל הבעיות וכוונתם שנתניהו הוא הבעיה והפתרון.

השמאל וההסכם ההיסטורי עם האמירויות

על-פי כל המומחים והפרשנים, ההסכם ההיסטורי עם האמירויות הוא הסכם טוב לישראל. על-פי כל המדדים המדיניים והכלכליים התועלתיים, שניזקףפים לזכותו של נתניהו בחסות טראמפ. אפילו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, בירך על ההסכם, למרות שהוא לזכותו של טראמפ. אפילו הנשיא המצרי אסיסי בירך על ההסכם, וכן חלק מהמנהיגים הערבים בשתיקה של תמיכה.

ואילו בחלק מהשמאל הישראלי, הושמעו תגובות חמוצות ומסתיגות שניסו לגמד את ההישג, מאחר שהאמירויות הן מלוכה ולא דמוקרטיה והבליטו את הפגמים כולל פרשת המטוסים כ-F-35, שיהיו אולי מבצעיים רק בעוד שש שמונה שנים. מטוסים שלא מסכנים את ישראל והם יגיעו לאמירויות אם נירצה או לא כי זו החלטה ואינטרס אמריקני.

פעם נוספת הוכח שלחלק בשמאל יש מחסום פוליטי, ריגשי ופסיכולוגי, שמונע מחבריו לפרגן ולהעריך הישג של נתניהו (הישג של המדינה), בנימוק ששמעון פרס היה כבר מזמן באבו דאבי עוד לפני נתניהו. העדר הנכונות המתמדת לא לפרגן לנתניהו בכל נושא ובכל הישג, הוא כשלון הסברתי ופוליטי של השמאל שפוגע בשמאל ולא בנתניהו.

דוקטרינת הפעולה של השמאל הקיצוני

הם פועלים על בסיס שתי אמירות מוכרות וישנות, שמקורן בברית המועצות של פעם. "הכו ביהודים והצילו את המולדת". אמירה אנטישמית ישנה. בתרגום לימינו' המשמעות היא הכו בנתניהו ובימין והצילו את המדינה משלטון הכשלון של הימין לטובת השמאל. "מה שיותר רע יותר טוב למהפכה". אמירה מהתעמולה של המפלגה הקומוניסטית. בתרגום לימינו - מה שיהיה בארץ יותר רע, בגלל המשבר הרפואי והכלכלי, יהיה סיכוי טוב יותר למהפך פוליטי, בגלל היאוש בציבור באשמת הממשלה ומדיניותו של נתניהו. לכן יש להגביר את ההפגנות בכל הארץ נגד הממשלה ונגד נתניהו.

שלי יחימוביץ' מבקרת ולועגת לשאול מרידור ולהתפטרותו

במאמר שפירסמה בידיעות אחרונות הביעה ביקורת ולעג לשאול מרידור ולהתפטרותו, בסגנון כל כך מרושע וכל כך מפתיע מצידה, בהקשר לאיש הזה ולאירוע ההתפטרות. להלן מקבץ ציטטות ממאמרה, להמחשת הביקורת והלעג הלא מוצדק כלפי שאול מרידור.

מרידור הוא לא התרופה ולא המשיח, התפטרותו היא לא דרמה מטלטלת ולא זעזוע, תוכן מכתבו היה מבולגן ומגלומני שלדעתו יגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל, מרידור שירת בנאמנות את חברות הגז, הוא התנגד להעלאת קיצבאות הנכים, הליכתו אינה הפסד נוראי, המהומה שחולל היא ילדותית, הוא התמיד בדת שלפיה העניים הם פושעים ובעלי ההון מופלאים, אגף התקציבים שהוא עמד בראשו הוא חפיפניקי שמעולם לא ביצע עבודת מחקר רצינית (שלי יחימוביץ' מאשימה).

ארה"ב מעצמה במשבר פנימי

ארצות הברית מצויה בלהבות של הפגנות כולל הרס וביזה בערים רבות. גזענות ואלימות. משבר רפואי וכלכלי ענק. מאבקים בין הנשיא לבין מנהיגי המדינות, על-רקע חילוקי דעות בקשר לשיטות הטיפול במגיפת הקורונה. כעס וזעם מוצדק ומובן על רצח אדם שחור באכזריות בלתי ניתפסת על-ידי שוטר לבן.

עשרות מקרים של הרג אנשים על-ידי צעירים ומבוגרים מסיבות מוטרפות בלתי מובנות. קרע חברתי ובין גזעי מתרחב בין לבנים לשחורים. אירועים פליליים בכל רחבי המדינה. כשלון הממשל של הנשיא בטיפול במגיפת הקורונה. כל זאת מתחולל על-רקע התלהטות מערכת הבחירות, במאבק בין הרפובליקאים לדמוקרטים, שיסתיים בראשית נובמבר הקרוב. מעצמה במשבר.

הפריצה האסטרטגית של השלום עם האמירויות

הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הוא מהפך מדיני פוליטי ומחשבתי כלפי ישראל, שביטל את החלטות חרטום, הווטו הפלשתיני, והחלטות הליגה הערבית כלפי קשרים לישראל. צפויות התפתחויות חיוביות רבות ברוב תחומי החיים הכלכליים, הטכנולוגים, התירותיים, ואף לתאומים ביטחוניים ומודיעיניים בכל הקשור לאסטרטגיה מול הסכנה האירנית באזור.

צפויה תנועת צלינות איסלאמית לאל-אקצה בירושלים, ותיירות ישראלית בעיקר של צעירים להודו ולמזרח הרחוק דרך אבו דאבי. מסתבר שאמנם מתפתחת תקופה של מזרח תיכון חדש.