|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

כלכלה מוניטרית על קצה המזלג

מה לגבי דיפלציה? במקום רווחים לבנק המרכזי מהדפסת כסף, הציבור נהנה מעליית ערכו של הכסף מה רע? ובכן רע מאוד
10/09/2020  |   עומר מואב   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
יתרות ריאליות [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

בהמשך לביקורת שלי על הכתבה של חנן שטיינהרט ב"גלובס" שמספק תשובות שגויות לשאלות הקוראים. חנן, יש לציין, הגיב ברוח טובה לפוסט שלי, וביקש הסברים, אז בבקשה: נתחיל עם צמיחה כלכלית ומחירים:

אם כמות הכסף בכלכלה קבועה, והתוצר עולה, נניח כתוצאה מצמיחה כלכלית. כלומר, גידול בתוצר לנפש, אז על-פי התיאוריה הבסיסית ביותר של "כמות הכסף" מחירים ירדו באופן פרופורציונלי, כך ש"היתרות הראליות" יישארו ללא שינוי, יתרות ריאליות זה הערך של הכסף במוצרים. אם לדוגמה אני מחזיק בארנק 50 שקלים אני יכול לחשוב על זה כיתרות ריאליות של 5 כוסות קפה, כאשר כוס קפה עולה 10 שקלים. ואם מחירים ירדו למחצית, אז 25 שקלים יהיו שקולות ליתרות ראליות של 5 כוסות קפה. מה המנגנון? כרגיל ביקוש והיצע. יש לאנשים רצון להחזיק חלק מהעושר שלהם במזומנים (או ביתרות בחשבון העו"ש - מזומן ועוד יתרות עו"ש זה כמות הכסף בכלכלה), ואם יש "מחסור" בכסף בכלכלה הביקוש לכסף יגרום למחירו - במונחי מוצרים - לעלות, כלומר מחירי המוצרים ירדו.

ההסבר של שטיינהרט לדברים מעט מסורבל ולא מדויק, אבל בגדול כאן הוא צודק ובמילים שלו: הואיל וביסודו הכסף אינו אלא ראי של המוצרים והשירותים במשק, מעין סרגל מוסכם למדידת העושר. אבל אז שטיינהרט טוען שכתוצאה מגידול בתפוקות, ללא גידול בכמות הכסף. המחירים יורדים ורמת החיים של הכל עולה כי לפתע יש יותר מוצרים פר אותה כמות כסף.

כאן הוא כבר מטעה: הגידול בתפוקה הוא זה שמעלה את רמת החיים, ולא ירידת המחירים. באופן עקבי עם הפתיח של שטיינהרט, ונזרום עם הדוגמה שלי: אם עובד מייצר 5 כוסות קפה ליום אז הוא יכול לצרוך 5 כוסות קפה ליום. מה זה משנה אם זה 25 או 50 שקלים? עכשיו נותר לנו לתהות על ההשפעה של אינפלציה - תהליך מתמשך של עליית מחירים (שאמנם קשור להתרחבות היצע הכסף, אבל אינפלציה מוגדרת כעליית מחירים ולא כגידול בכמות הכסף), או השפעת הדיפלציה - תהליך רציף של ירידת מחירים.

כאן שטיינהרט עושה סלט שלם: הוא טוען, אם אני מבין נכון, שהלווים (לוקחי ההלוואות) מרווחים מאינפלציה כי זו שוחקת את החוב. אבל זו טענה לא מדויקת למעשה שגויה כי אינפלציה צפויה נלקחת בחשבון בזמן מתן הלוואה. הריבית על הדולר שווה (בקירוב) לריבית הריאלית (ריבית על אג"ח צמוד מדד) + הציפיות לאינפלציה על הדולר. זו "נוסחת פישר" המפורסמת. לעומת זאת, הפתעות אינפלציוניות כן שוחקות חוב. ההבחנה, מטבע הדברים חשובה. כמה אפשר להפתיע? מדינה שמפתיעה באינפלציה דומה למדינה שפשוט לא מחזירה חלק מהחוב שלה. זה לא משהו אפשרי לאורך זמן, וכמובן שדירוג האשראי יורד, ועלות גיוס החוב בעתיד תעלה.

אמנם, בניגוד למשתמע מכתיבתו של שטיינהרט, אין צורך בדיפלציה בשביל להגדיל את ההכנסה של הציבור כאשר יש גידול בפריון היצור, אבל מה לגבי השחיקה של העושר על-ידי אינפלציה? אינפלציה היא מס על מזומן. ואינפלציה גבוהה היא מס כבד על מזומן שיוצר עיוותים חמורים. אבל הדיון כאן אינו על אינפלציה גבוהה, הוא על אינפלציה נמוכה לעומת דיפלציה, ומס אינפלציה הוא אכן מס על הציבור אבל כל עוד הוא בשיעור נמוך (2-3%) הוא די זניח, ובכל מקרה, כמו כל מס, הממשלה היא זו שמקבלת את התמורה דרך רווחי הבנק המרכזי מהדפסת כסף (רווחי סיניורז'). אז גם אם אנחנו לא אוהבים לשלם מיסים, מס האינפלציה הוא עוד מס והיקפו די זניח (הוא מס רגרסיבי, יש לציין, שכן שיעור המזומן מהעושר פוחת בעושר).

ושוב, בניגוד למשתמע מהטור של שטיינהרט, לבנקים מסחריים, שאמנם מייצרים את רוב הכסף בכלכלה כתוצאת לוואי של מתן אשראי לציבור, אין רווחי סניורז' (כאן עלולים בוגרי כלכלה לטעון שאני טועה - הרי רבים למדו אצל פרופסור יוסי זעירא ואצל תלמידיו שבנקים מסחריים נהנים מרווחי סניורז', אבל זעירא טעה, ולאחרונה הבין זאת וביושרתו הודה שטעה). ומה לגבי דיפלציה? במקום רווחים לבנק המרכזי מהדפסת כסף, הציבור נהנה מעליית ערכו של הכסף. מה רע? ובכן רע מאוד. הדיפלציה, ששטיינהרט מייחל לה, היא ממש מזיקה. ראשית, מחירים בשווקים מסוימים לא יורדים בקלות, במיוחד בשוק העבודה. כלכלנים מכנים זאת קשיחות מחירים.

את התופעה הזו אבחן קיינס והיא קריטית לתאוריה שלו. וכאשר שכר עבודה צריך לרדת בגלל דיפלציה, ולא יורד נוצרת אבטלה (ברור שאם הדיפלציה היא תוצאה רק של גידול בפריון אז שכר דולרי לא צריך לרדת, אבל אם יש גם צמיחה בגודל האוכלוסייה, אז לשמירת שכר ריאלי צמוד לפריון העבודה נדרשת ירידה בשכר הדולרי). וחמור לא פחות: הדיפלציה יוצרת חסם תחתון לריבית הריאלית. אם למשל יש דיפלציה של 2% בשנה הרי שהריבית הריאלית - התשואה הצפויה על השקעה ריאלית נטולת סיכון, לא יכולה להיות נמוכה ממנה. אז מה קורה אם התשואה הריאלית בעולם יורדת, למשל העולם שאנחנו מכירים משנת 2008? אם הייתה דיפלציה היינו נכנסים למיתון עמוק הרבה יותר.

תאריך:  10/09/2020   |   עודכן:  10/09/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כלכלה מוניטרית על קצה המזלג
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אני מודע היטב לכך שהפכפכנות יצר הספקטקולריות אצל כותבי טורים גם כשאינם "אנטישמים להכעיס",1 או מתוך שעניין מסוים חורה להם באמת ובתמים, עשויים הם להגיע לרמות של הגזמה ופוגענות מרושעת שאינם במקומם. הפעם מכוונים הדברים לטור של עמית סגל בידיעות אחרונות, מיום 4.9.2020, הנושא את הכותרת: ההר הוליד שופינג.
10/09/2020  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
ממשל טראמפ מגלה נחישות במלחמתו נגד ארגון חיזבאללה בלבנון ולראשונה נוקט מדיניות של פגיעה בבני בריתו הפוליטיים של חיזבאללה בלבנון כדי להצר את צעדיהם ולנסות לבודד את ארגון הטרור.
בתוך כל הבלגן (שב"עברית המודרנית" קוראים לו כאוס) האופף אותנו בימים אלו במלחמת הקורונה השנייה, קצת הלך לאיבוד אירוע פוליטי ייחודי ומדהים. כוונתי לקריאה של ח"כ עפר שלח למנהיג מפלגת "יש עתיד", לעשות מעשה דמוקרטי ולקיים בחירות לראשות המפלגה, לראשונה מאז הוקמה לפני 8 שנים. רק זה. לא יותר מכך. אין לי שום ידע וכל עניין במניעיו של שלח, ובשאלה מה יהיה בהמשך. החשוב מבחינתי הוא הזרקור שהפנה שלח לתופעה של שלטון יחיד במפלגה. הכל כמובן ידעו על שלטון היחיד של לפיד, אבל לא דברו על זה בתקשורת, לרגע אחד לא הפכו את זה לעניין תקשורתי, לשנייה אחת לא טרחו לעשות תחקירים. מעולם, אבל מעולם, לא נתקלתי בכינוי "רודן" בהקשר ללפיד ולשליטתו במפלגת "יש עתיד".
10/09/2020  |  עמוס גלבוע  |   יומני בלוגרים
למפכ"ל רוני אלשיך (ולשר הממונה גלעד ארדן) היה יסוד לחשוד כי בפינוי אל חיראן נתקלה המשטרה בפיגוע חבלני. יעקוב אבו אל קיעאן דרס למוות את השוטר ארז עומרי לוי. חבריו השיבו באש על הדריסה והרגו אותו. טרגדיה. מח"ש חקרה את הנושא. היא מצאה כי לא הייתה פעילות פלילית מצד השוטרים. אך גם שהתנהלותו של אל קיעאן לא הייתה חבלנית.
09/09/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
שנת הלימודים שהחלה בשבוע שעבר תהיה בין-השאר בסימן של למידה מרחוק. בכתבה ששודרה בחדשות 12 הראו איך משפחות רבות נערכות ללמידה מרחוק על-ידי כך שהן רוכשות לפטופים ואזניות.
09/09/2020  |  רועי אורן  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il