בעיצומו של סגר הקורונה בסקוטלנד הגיע הנרי – מצביע לייבור בשנות ה-40 לחייו – שהאיחוד ששמו "בריטניה" אינו מתפקד. הוא אמר לעיתון גארדיאן, כי ככל שהמשבר החריף, הוא התמלא כעס על "הצביעות של האליטה בווסטמינסטר" ובמיוחד על דומיניק קאמינגז, יועצו הבכיר של בוריס ג'ונסון. הוא מעולם לא תמך במפלגה הסקוטית ובעומדת בראשה, ניקולה סטורגון, תדרוכיה היומיים בתפקידה כראש הממשלה המקומית כבשו את ליבו.

הנרי אומר כי לא יצביע בעד המפלגה הסקוטית בבחירות הבאות – אך כן יתמוך בעצמאותה של סקוטלנד אם יתקיים שוב משאל עם בנושא, "כי הגיע הזמן שנתקדם". הנרי, מורה במקצועו, סבור שעניינים חוקתיים תפסו זמן רב מדי את המקום הראשון בסדר היום הסקוטי, יש צורך לטפל בעניינים אחרים, והדרך לעשות זאת היא להשיג עצמאות, להוריד נושא זה מעל סדר היום ואז לראות מה יקרה.

סקר שנערך בסקוטלנד בחודש שעבר מצא, כי 53% מהנשאלים תומכים בעצמאות – עלייה של שני נקודות האחוז מאז ינואר, אם מורידים מהחשבון את מי שאינם יודעים. סקר נוסף העלה, כי 45% השיבו בחיוב לשאלה האם סקוטלנד צריכה להיות עצמאית. זוהי הפעם הראשונה בה התמיכה בעצמאות, גם אם בהפרש קטן, נותרת עקבית למשך זמן משמעותי.

מגמה זו צריכה לעורר דאגה בלונדון, משום ששוב לא מדובר במי שרואים את העצמאות כדרך להימנע מפילוג נוסח הברקזיט. בשנת 2014 הצביעו רוב הסקוטים נגד עצמאות, ובשנת 2016 רובם התנגדו לפרישה מהאיחוד האירופי. בינואר השנה היה שוויון בין תומכי העצמאות למתנגדיה, אבל מאז החלו לתמוך בעצמאות הן מי שבעד הפרישה מהאיחוד האירופי והן מי שנגדה. הגורם המרכזי הוא הקורונה: 75%-70% מהסקוטים מעניקים ציון גבוה לטיפולה של סטורגון במגיפה, כמעט אותו שיעור של מי שנותנים ציון נמוך לג'ונסון. רוב הנשאלים בסקרים גם סבורים, שהטיפול בקורונה היה טוב יותר אילו סקוטלנד הייתה עצמאית.

גארדיאן מציין, כי מדהים לשמוע עד כמה מוזכרים תדרוכיה היומיים של סטורגון כאשר מדברים עם מי שבששת החודשים האחרונים עברו למחנה תומכי העצמאות. כאשר הודיע BBC בשבוע שעבר שהוא מפסיק את השידור החי של התדרוכים, התגובה הייתה זעם נרחב. מגי לנון הסבירה: "נשים שהצביעו נגד העצמאות משום שהרגישו שאינן מקבלות מספיק מידע, במיוחד בנוגע לכלכלה, ראו כעת אישה המוכנה לעמוד מדי יום ולענות על שאלות". נשים בולטות במיוחד בקרב מי שהצביעו בעד פרישה מהאיחוד האירופי וכעת תומכים בעצמאות. מגמה בולטת נוספת בסקרים היא נכונותם של יותר סקוטים ליטול את הסכנה שבעצמאות, לעומת מספרם ב-2014; הסטטוס-קוו שוב אינו נראה כמפלט בטוח.

דונלד מקפרסון, שהיה מנכ"ל חברת תעשייתית גדולה באדינבורו, אומר שהמעבר לתמיכה בעצמאות היה תהליך בלתי נמנע. בצעירותו הוא היה "יוניוניסט עד העצם" – אביו היה כומר צבאי – אך במשך כמה וכמה שנים הוא חש שלא בנוח בשל הפער הגדל בין הפוליטיקה הסקוטית לבין זו הבריטית. הלקחים המעשיים מן הקורונה גיבשו את דעותיו על העצמאות: "היא סייעה לי ולאחרים לראות הוכחה פוזיטיבית לכך שהעצמאות יכולה לעבוד. כעת אני די משוכנע. כאשר ראיתי כיצד סקוטלנד מתפקדת תחת לחץ, תמכתי עוד יותר בעצמאות".