|
|
ממשלה מנופחת [צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90]
|
|
|
|
|
עוד רגע קט יסבו המוני בית ישראל לשולחנות החג מלאי המתיקות, מלאי התקווה, יפקדו את בתי הכנסת המסורתיים והחדשים, בחצרות, במרפסות, ברחובה של עיר. שנה מורכבת, מאתגרת, הייתה השנה האחרונה. שנה של מגיפה עולמית, הקורונה. שנה שבה, נכון לכתיבת שורות אלה, קברנו אלף ומאה בני אדם, נשים וגברים, צעירות וצעירים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים חדשים, דתיים וחילונים, אלף ומאה קברים, מצבות, זיכרונות וגעגועים.
זו הייתה גם שנת השנאה, האיבה, השסעים והמחלוקות. שנה בה הקצף שעל השפתיים היה לדיבור החדש, הפרצופים המעוותים הזועפים, השונאים היו לשיח החדש. השנה בה נסוגונו לאחור, לשבטים, שנה בה הודגש המפריד, בה המכנה המשותף נסדק ומלחמת אחים לא הייתה כמדע בדיוני.
זו הייתה השנה בה קמה ממשלה, טובה או לא, תלוי בעיני המתבונן, אחרי שלושה ניסיונות כושלים. ממשלה מנופחת, מחציתה נושאי תארים, ביצועיה קשים, משל היו בתחרות המושכים בחבל, איש ביד רעהו, ממשלה אשר בעת הזו הייתה אמורה לעסוק בדבר אחד, הצלת חיי אדם, הצלת כלכלת ישראל. בפועל, מלחמות מיותרות המוכוונות להותרת המציאות על-כנה, מוכנות תמידית לבחירות הדופקות מעת לעת בחלוננו, באים והולכים, מאיימים תמיד.
זו הייתה השנה בה הסכמי שלום היסטוריים עם מדינות האמירויות נחתמו ובחתימתם השליכו למחסן ההבטחות שלא יתקיימו, את החלת הריבונות על חלקי ארץ ישראל. זו הייתה שנה בה ההבטחות המופרות על-ידי פוליטיקאים עלו עשרת מונים על ההבטחות הממומשות.
זו הייתה השנה בה כוחות הביטחון לסוגיהם פעלו מעבר לקווי האויב, אפשרו לעם ישראל להמשיך בשגרת חייו, ביבשה, באוויר ובים, הזרוע הארוכה סיכלה אלפי סכנות וממש ברגעים אלה ממשיכה לסכל התעצומות של דורשי רעתנו.
זו הייתה השנה בה מערכות לאומיות עמדו בעין הסערה, הרשות השופטת מול הרשות המבצעת, המשפט יש מי שראו בו משפח, שופטי העליון הוצגו כבני אדם, על מעלותיהם וחולשותיהם, הפרקליטות הועלתה על המוקד, יש מי שיתעקשו שבצדק ויש מי שמינו עצמם למגני הדמוקרטיה. המשטרה הואשמה כמשטרה פוליטית, המשילות עברה טלטלה קשה, דרמטית עד כדי צמיחתם של ניצני מרד בקרב חלק מהאוכלוסיות.
זו הייתה השנה בה עובדי בניין המשיכו ליפול אל מותם, שנה בה נשים נרצחו על-ידי בני זוגם, שנה בה במגזר הערבי האלימות והרצח הרימו ראש, שנה בה צעירות עתרו לשירות צבאי פתוח, שנה בא לא נולדו חתן או כלת פרס נובל. שנה בה הקשישים חשו כמי שוויתרו עליהם, שנה בה טרם מונה מפכ"ל משטרה, פרקליט מדינה. שנה בה חוסר האונים לצד חוסר הוודאות גברו על הידוע ומוכר, שנה בה למרות הכל ואף על-פי כן נמשיך לייחל, לאחל, לקוות שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
