מותה של השופטת רות בדר-גינזבורג הגביר את חוסר הוודאות לגבי ההצבעה בבחירות הקרובות בארה"ב בעיצומה של מגיפת הקורונה, שכן ברור עוד פחות מאשר לפני כן כיצד יפסוק בית המשפט העליון אם וכאשר יגיעו אליו ענייני זכויות ההצבעה. השאלה האם הנשיא דונלד טראמפ יספיק להכניס שופטת שמרנית נוספת לבית המשפט עוד לפני 4 בנובמבר, מסבכת עוד יותר את התמונה – מנתח ניו-יורק טיימס.

ההנחה היא ששיעור הצבעה גבוה משחק לטובת הדמוקרטים, ולכן הללו מנסים להסיר מגבלות על ההצבעה, בעוד הרפובליקנים מנסים להוסיף עליהן. בית המשפט העליון נטה בבחירות קודמות שלא להתערב בהחלטות של בתי המשפט במדינות, ועוד פחות מזה – לשנות את הכללים בסמוך לבחירות. האם השנה הוא ימלא תפקיד מכריע כמו ב-2000, כאשר העניק את הנשיאות לג'ורג' בוש הבן? הדעות על כך חלוקות. המשיבים בשלילה מציינים, כי מאות הליכים תלויים ועומדים בערכאות הנמוכות יותר, וכאמור – העליון אינו נוטה להתערב. המשיבים בחיוב מצביעים על השיעור הגבוה של ההצבעות בדואר הצפוי השנה, ככזה העשוי ליצור הליכים תקדימיים שבסופו של דבר יובאו להכרעת בית המשפט העליון. ליטיגטורים ותיקים אומרים, כי אפילו אם מקרה תקדימי אכן יגיע להכרעת העליון – הרי שנטיית השופטים להבטיח את המוניטין של בית המשפט ואת אמון הציבור בהליך הבחירות, כמו גם הצל של 2000, עשויים לגבור על החלוקה בין השמרנים לליברלים ולהוביל להימנעות מהתערבות.

מותה של בדר-גינזבורג מותיר את בית המשפט עם חמישה שופטים אותם מינו נשיאים רפובליקנים, מול שלושה בלבד של נשיאים דמוקרטים. אם טראמפ יצליח למנות את המועמדת שלו עוד לפני הבחירות, יפחת כוחו של הנשיא ג'ון רוברטס – מינוי רפובליקני המצביע לעיתים עם הליברלים – ולפחות תיאורטית יהיה רוב שמרני מוצק של לפחות חמישה שופטים.

במקרים שהגיעו לבתי המשפט הנמוכים עליו, ביקשו קמפיין טראמפ והמפלגה הרפובליקנית למנוע שינוי בכללי ההצבעה בשל הקורונה, בעוד הדמוקרטים ופעילים למען זכות ההצבעה מבקשים להקל על ההצבעה בדואר (למשל: לצרף למכתבים לבוחרים מעטפות מבוילות למשלוח קולותיהם והארכת המועד בו ניתן לספור את הקולות המגיעים בדואר). כל אלו הובילו למספר חסר תקדים של הליכים – למעלה מ-300 ב-44 מדינות. חלקם כבר הגיעו לבתי המשפט הפדרליים לערעורים, ולאחר מכן עשויים הצדדים לבקש לפנות לעליון – המחליט אלו תיקים לשמוע.

עדיין מוקדם לדעת כיצד ישפיע מותה של בדר-גינזבורג, סבור הטיימס. כאמור, גם בעת כהונתה של מי שהייתה הסמן הימני של האגף הליברלי, בית המשפט נקט זהירות בגישתו לשינויים בנוהלי ההצבעה המוצעים השנה. בחודש יולי פסק בית המשפט ברוב של חמישה מול ארבעה, כי מדינת אלבמה אינה חייבת לציית לפסק דין אשר הורה להקל בדרישות להצבעה בדואר בשלושה מחוזות; הרוב היה של השמרנים, ואילו הליברלים לא נימקו את חוות דעתם. אבל באוגוסט נפסק ברוב של שישה מול שלושה, כי אין לקבל את נסיונם של הרפובליקנים במדינת רוד איילנד לדרוש חתימה של שני עדים או נוטריון כתנאי למשלוח הצבעה בדואר.

מוקדם יותר קבע בית המשפט, שוב ברוב של חמשת השמרנים מול ארבעת הליברלים, כי אין לאפשר למושל הדמוקרטי של ויסקונסין, טוני אוורס, להאריך לשבוע את ההצבעה בדואר בבחירות המקדימות במדינה בשל הקורונה. הרוב קבע, כי צעד זה ישנה משמעותית את אופי הבחירות, וציין, כי ההארכה הייתה ממושכת מזו שביקשו אפילו הדמוקרטים וקבוצות ליברליות. בדר-גינזבורג כתבה את דעת המיעוט: דעת הרוב, לפיה ניתן להתנהג כרגיל בזמן מגיפה, "מטריפה את הדעת". לצד זאת הורה הרוב, כי יש לספור גם את הקולות שהגיעו זמן מה לאחר יום הבחירות.

אירועי שנת 2000 ממשיכים להטיל את צילם על בית המשפט העליון. אז הורה בית המשפט, ברוב של שבעה מול שניים, להפסיק את הספירה החוזרת בפלורידה. השופטים גם נחלקו – חמשת השמרנים מול ארבעת הליברלים – כאשר קבעו שאין שיטת ספירה חלופית שניתן יהיה להשלים במועד הקבוע בחוק להכרזת התוצאות. רק שני שופטים עודם מכהנים מאז: קלרנס תומס מהצד השמרני וסטיבן ברייר מהצד הליברלי. בדר-גינזבורג הייתה אז מי שכתבה את דעת המיעוט, והזהירה שבית המשפט מסכן את המוניטין שלו כמי שפועל מעל המסגרת המפלגתית. "דבר אחד בטוח: אולי לא נדע לעולם מי ניצח השנה בבחירות לנשיאות – ברור מיהו המפסיד. זהו אמון האומה בשופטים כשומרים נטולי פניות של שלטון החוק", כתבה.

רוברטס, אותו מינה בוש ב-2005, הפך לאיש המרכז בין השופטים. נשיא בית המשפט הפגין שוב ושוב את רצונו שבית המשפט יהיה מתון ויחזק את תדמיתו הציבורית כנטול משוא פנים, ועיצב פסיקות שנמנעו מאידיאולוגיה שמרנית מובהקת וקביעות מפלגתיות נחרצות. לדעת הטיימס, ייתכן שתהיה לו הזדמנות נוספת ליישם מדיניות זו לאחר הבחירות, כאשר גל שני של עתירות בנוגע להצבעה ולתוצאותיה יתדפק על שערי בית המשפט.

הגורם המרכזי שיקבע מה יקרה בבית המשפט הוא עד כמה התוצאות יהיו צמודות. אם הרוב לטובתו של אחד המועמדים יהיה קטן במספר איזורי בחירה בשל התסבוכות הנובעות מן הקורונה, או בגלל מספר גדול של קולות בעייתיים בדואר, ההליכים עשויים להימשך שבועות ארוכים. אחרים סבורים, כי אם ההפרש יהיה קטן מאוד – בית המשפט העליון יסרב לפסוק בדרך שתהפוך אותו למי שהכריע את הבחירות. כך או כך, חסרונה של בדר-גינזבורג יורגש, בשל יכולתה הייחודית ליטול עקרונות משפטיים וליישם אותם בצורה ברורה ומובנת – מה שסייע ליצור אמון בבית המשפט כולו.