בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מלחמת יום הכיפורים - לא רק כשל מודיעיני
|
בזיכרון מלחמת יום הכיפורים בן כמעט יובל השנים חוזרים ומהדהדים שני מסרים: האחד נוגע לעומק המחדל המודיעיני ערב המלחמה, והשני מבטיח שהלקחים נלמדו ושצה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש. כאשר מציגים את הכישלון כמתמצה ביסודו בכשל ההתרעה המודיעינית קל להבטיח שהמחדל אובחן וטופל באופן המונע הישנותו בעתיד. אלא שבחינה מעמיקה של המלחמה מלמדת שיסודות הכשל רחבים ומקיפים בהרבה מהמחדל המודיעיני
מימיה הראשונים של המלחמה שירתה העצמת היתר של הכשל המודיעיני את הפיקוד הבכיר של צה"ל, בכך שאפשרה להדחיק ולהסתיר את אחריותו למכלול הרחב של הפערים שהתגלו במוכנותו הכוללת של הצבא למלחמה, ובראש ובראשונה - תפיסה מערכתית בלתי הולמת לאילוצים המדיניים ולשינויים שחלו בזירות הלחימה. בניתוח האילוצים המדיניים, למשל, היה המטה הכללי חייב לעמוד על המתח בין שאיפתו למתקפת מנע מקדימה לבין נסיבות המדיניות שהגבילו מאוד קבלת אור ירוק למהלך זה. עקב הקיבעון המחשבתי נוצרו פערים משמעותיים בתוכניות המבצעיות ובבניין הכוח שהתבטאו בהיערכות בלתי מתאימה של כוחות האוויר והיבשה לפתיחת המלחמה במגננה. בתום המלחמה היה נוח לכולם להאמין שלו רק ניתנה ההתרעה וסד"כ צה"ל היה מגויס יומיים-שלושה קודם לכן, התוצאות עם פרוץ המלחמה היו שונות. טענה זו יכולה אולי להיות נכונה לזירה הסורית, אך לא לזירה המצרית, בה התחולל שינוי מהפכני בתפיסת המלחמה וברעיון המתקפה בהנהגתו של הנשיא סאדאת. עם הבנת תוצאות הקרבות בימי המלחמה הראשונים נוצרה בכל הדרגים מבוכה מטלטלת. תפיסת ההפעלה ושיטת הלחימה של צה"ל באוויר וביבשה התגלתה כבלתי מתאימה להתמודדות בדפוס הפעולה המצרי החדשני. בלחימתם מול מסה רחבה של חי"ר רווי בטילי נ"ט, בחסך הצה"לי בכוח אש ארטילרי, איבדו כוחות השריון הישראלים את תנופת המחץ של ההתקפה הממוכנת. נוכח מערכי ההגנה האווירית המצרית שתוגברו בטילים מתקדמים איבד חיל-האוויר הישראלי את עליונותו ויעילותו המבצעית. אלוף במיל' ג'קי אבן, ששרת במלחמה כסגן מפקד אוגדת שרון מספר בספרו במרכז הכובד על המשבר שנוצר בעקבות התקפות הנגד הכושלות ב-8 וב-9 באוקטובר. הייתה זו הפתעה שעלתה במשמעויותיה על ההפתעה המודיעינית. ניתן להסיק מתיאורו שגם לו הייתה ניתנת ההתרעה המודיעינית בזמן וכוחות צה"ל היו נערכים מבעוד מועד בקדמת סיני במלוא סדר הכוחות המתוכנן, ייתכן שתוצאות הלחימה בימים הראשונים לא היו טובות יותר, ואולי אף קשות יותר. מחקר חדש של מחלקת היסטוריה במטכ"ל מתמקד בבחינת אחריותו של האלוף מוטי הוד שהיה מפקד חיל-האוויר עד מאי 1973 לכשלי החייל במלחמה. תוכניות האב המבצעיות של חיל-האוויר התעלמו משינויים מרכזיים שחלו בזירה המצרית. ביסוס מערכי ההגנה האווירית המצרית בקדמת התעלה לאחר מלחמת ההתשה היה צריך להביא לבירור בדבר ציפיות היתר מחיל-האוויר לסייע בהדיפת מתקפה עתידית מצרית. בירור כזה לא התקיים. בהערכת מצב ב-19 אפריל 1973 שאל הרמטכ"ל אלעזר את הוד איזה צעדי כוננות יש לנקוט להרתעת האויב מפתיחה במלחמה. תשובתו הייתה: "לנצל את היכולת הטמונה בחיל-האוויר... בכך יש הרתעה ככל שנרצה. בכך אפשר לחפות כמטריה על מחסור בטנקים בסיני... חיל-האוויר יכול להתעסק 24 שעות עם כל ראש חוף שיחצה". עד היום לא עמדו צה"ל ומערכת הביטחון על מלוא קווי המתאר שכוננו את תנאי הכשל בפתיחת המלחמה. ההיסטוריון יואב גלבר טען לאחרונה שהכשל המודיעיני לא התבטא רק באי העברת התרעה על מלחמה שעומדת לפרוץ אלא אף בכך ש"ישראל לא הייתה מודעת לכך שאיבדה את כושר ההרתעה שלה". תיאור זה מבטא את היסמכות היתר על רעיון ההרתעה כציפיית שווא הממשיכה עד היום להתל בחשיבה האסטרטגית הישראלית. בפועל, הייתה זאת דווקא מודעותו של סאדאת לעוצמת ההרתעה הישראלית שכוננה אצלו את הכורח בעיצוב רעיון המלחמה האחר. בזיהוי מפוכח הכיר בנחיתות הצבא המצרי מול כוחות האוויר והשריון הישראלים ובנה את תוכנית המלחמה שלו תוך התאמה יצירתית למגבלותיו הבסיסיות של הצבא המצרי. כאן התחוללה התפנית האסטרטגית: בהכרה שבדרך המלחמה המוכרת תהיה המטרה המצרית של השבת חצי האי סיני בלתי ניתנת להשגה. בבתי הספר לניהול ולאסטרטגיה במערב מלמדים שלא בונים חצי גשר על פני תהום. אלא שסאדאת שינה את סיפור המלחמה מהיגיון תכנוני המוכוון רציונלית מהסוף להתחלה ומיקדו בשאיפה לטלטל את תפיסת הביטחון הישראלית - להניע תהליך, לחולל מומנטום שיביא להיווצרות מציאות חדשה. הכישלון בזיהוי תפנית כה דרמטית בתפיסתו האסטרטגית של נשיא מצרים רובץ לפתחה של המצביאות הישראלית הרבה יותר מאשר לפתחו של חיל המודיעין. התרעה למלחמה היא ענין מורכב בהרבה מהעברת "ידיעת הזהב" אם ומתי תפרוץ המלחמה. חשוב לא פחות לעסוק בהתוויית ההיגיון האסטרטגי של המלחמה, באפיון צורתה ושיטות הפעולה, ובהתכוננות בהתאם לכך. בכל אלה כשלו המטכ"ל והדרג המדיני של קיץ 1973. בימים שלאחר המלחמה שיקם צה"ל את עצמו עם המסר שהמדובר בתקלה שאובחנה, ובדומה לאבחון כשל הנדסי - עם ביצוע התיקון הדרוש שבים העניינים הביטחוניים למסלול נשלט ובטוח. ואולם מבט מקצועי שונה התולה את גורמי הכשל במכלול תפיסתי נרחב מציג תמונת מציאות קשה (וכמעט בלתי נתפסת בתודעה הישראלית בת זמננו) לפיה כשל מערכתי בהיקף שחוותה ישראל במלחמת יום הכיפורים עלול בהחלט להישנות למרות מאמצי התיקון של צה"ל.
|
|
הכותב הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.
|
|
תאריך:
|
27/09/2020
|
|
|
עודכן:
|
27/09/2020
|
|
גרשון הכהן
|
+גבורת לוחמי מלחמת יום הכיפורים
|
15:53 27/09/20 | אהוד ברק | לרשימה המלאה |
ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, מספר על האופן שבו גויס למלחמת יום הכיפורים ומצא את עצמו ממיין וקובע מי מאנשי המילואים שמבקשים לחזור לישראל מארצות הברית יוכל לעלות למטוס ▪ ועל הרגשתו כשעשרות מהם חזרו מהמלחמה בארונות (עדיפות לקציני שיריון בטיסה [צילום: רון אילן/לע"מ])
|
|
[צילום: מתוך דף הפייסבוק של אהוד ברק]
|
|
|
מלחמת יום הכיפורים - לא רק כשל מודיעיני
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קלאוזביץ
|
29/09/20 03:08
|
|
2
|
|
יואל קורנבלום
|
29/09/20 08:27
|
|
מזה 47 שנים מאז נפלת בצומת טרטור לקסיקון שעל גדות תעלת סואץ כטנקיסט בפלוגה ב בגדוד 407 של חטיבה 600 (אני לחמתי בפלוגה א') אני כותב לך לפחות פעמיים בשנה ומעדכן אותך בנעשה במדינה.
|
|
|
כן, ערב יום הכיפורים 1973, לא היה איש שישאל, איך אנו מתעלמים מכל העובדות הברורות האלה? איך אנו לא שואלים מה יקרה אם אנו טועים, אלפי מתים, עשרות אלפי פצועים, מאות שבויים, משבר שלא היה כמותו ולכן "כחלק מהפקת הלקחים לאחר ההפתעה שתפסה את צה"ל לא מוכן למתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה, הוקמה מחלקת הבקרה במסגרת מחלקת מחקר באמ"ן. תפקידה של המחלקה הוא לבחון בביקורתיות הערכות מודיעין, לבדוק גם אפשרויות שנראות בלתי סבירות בעליל ולהציע הערכות נוגדות להערכות המקובלות בחטיבת המחקר.
|
|
|
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף (יום ה', 24.9.20) תיק מוצגים שהוצג בפני ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. מן המסמכים עולה כי ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, עיכב העברה של ידיעת זהב מודיעינית על פינוי המומחים הסובייטים מסוריה במשך שעות ארוכות. בפועל - הועברה הידיעה לרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר, לראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ולשר הביטחון דאז, משה דיין, לא פחות מ-16 שעות לאחר שנקלטה ביחידות המודיעין הישראליות.
|
|
|
לזכות מוסה פלד, מפקד אוגדה 146 במלחמת יום הכיפורים, יש לזקוף את המפנה בגולן, כיוון שלחץ - מול כל המתנגדים ומול כל המהססים, כולל אלוף יצחק חופי (חקה), אלוף פיקוד הצפון, ורא"ל דוד אלעזר, הרמטכ"ל - לפתוח במתקפת-נגד בדרום הגולן.
|
|
|
באוקטובר 1973 כמו רבים בארץ הזו נזעקתי מביתי ביום הכיפורים להתייצב בבסיס יחידת המילואים לה הייתי שייך, כי פרצה מלחמה. מלחמה, שהטראומה והפצעים שחרתה בזיכרון הפרטי של בני אותו דור ובזיכרון הלאומי מסרבים להגליד. על הפצעים הפתוחים עד היום זורים ימות של מלח בפרסומים מצמררים ששחרר גנזך המדינה. פרסומים לא מעטים מחזירים אותנו לימי יוהרה, שהרקיעו מאז אותה מלחמה, שהתרחשה שש שנים קודם לכן.
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|