|
|
נתן מיליקובסקי [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
ככל שהדברים נראים עתה, לא תהיה לפרקליטות ברירה אלא לגנוז את תיק המניות של בנימין נתניהו. וזאת - לא משום שכדברי היועמ"ש מנדלבליט "אין מספיק בשר", אלא מסיבה הרבה יותר פרוזאית: נתח נכבד של אותו "בשר" נמצא לכאורה בחו"ל - כלומר אצל בן דודו של נתניהו - נתן מיליקובסקי שהוא אזרח ותושב ארה"ב.
אכן, סביר להניח שעל-פי החומר המצוי כיום בידי הפרקליטות יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו - באשר פתיחת חקירה שכזו מתחייבת כאשר העובדות שבידי הפרקליטות מקימות "חשד סביר לביצוע עבירה".
אלא שבענייננו נשאלת השאלה אם ניתן לבסס במידה כזו או אחרת את החשד האמור, וזאת - בלי "עזרה" כלשהי מצידו של מיליקובסקי. במילים אחרות, האין כאן חשש שחקירת נתניהו תיתקע מיד בתחילתה עקב קשיים בביצוע חיקור דין למיליקובסקי? אילו היה מדובר באזרח רגיל - ניחא, שכן גם אם החקירה הייתה נתקעת היא הייתה מצטרפת לעוד אינספור חקירות תקועות של חשודים שהציבור לא יודע עליהם. אבל בענייננו הרי מדובר בראש הממשלה. האם הפרקליטות יכולה להרשות לעצמה חקירה תקועה של ראש הממשלה?
לא נתייגע כאן בתיאור כל הקשיים האינסופיים הכרוכים בביצוע חיקור דין, כלומר חקירה, של אזרח זר תושב חו"ל. בהקשר זה נציין שחקירה שכזו אמורה להתבצע ע"י שוטרי המדינה של אותו אזרח זר ועל-פי הפרוצדורה הפלילית הנהוגה במדינתו. נוסיף ונציין, שדוח החקירה של אותו אזרח זר אכן קביל להגשה לבית המשפט בישראל אך קבילות זו כפופה לזכות לחקור את אותו אזרח בחקירה נגדית. והעניינים מסתבכים אם קיים חשד שאותו אזרח זר איננו "סתם" מי שמוסר עדות אלא גם הוא עצמו חשוד בביצוע עבירות פליליות. על אלה נוסיף שהמדינה "המארחת" את חיקור הדין לא תמיד מתלהבת לשתף פעולה עם המדינה המזמינה את חיקור הדין והדבר מתבטא בעיקר בגרירת רגליים אינסופית.
אל כל אלה מצטרפת השאלה אם נתן מיליקובסקי "מתאים" לביצוע חיקור דין, שכן אין המדובר כאן בעד טכני או משני שאמור "לסגור את הפינה" לתמונת חשדות שכבר נמצאת בידי המשטרה. המדובר כאן בעד עיקרי שלכאורה מעורב בעצמו בביצוע עבירות, ולכן קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנהל נגדו חקירה ראויה באמצעות שוטרי ארה"ב שישמשו שליחים של שוטרי משטרת ישראל.
במצב עניינים מסובך זה, וכשהעד העיקרי כאמור איננו נמצא תחת ידה של משטרת ישראל, פוחתים מאוד הסיכויים לחלץ מפיו "בשר" כלשהו כדי להתקדם בחקירה. נוסף לכל אלה נציין שחקירה במתכונת של חיקור דין מקשה מאוד על החוקרים "לדלג" בין החשודים השונים כדי להצליב ולעמת אותם עם גירסאות של אחד כלפי משנהו, וזאת בשעה שלא כולם נמצאים בישראל תחת ידה של המשטרה. שלא לדבר על הקלות בתיאום עדויות כאשר העד העיקרי נמצא בחו"ל ואיננו נתון לפיקוחה של משטרת ישראל או לאפשרות להאזין לו וכו'.
וכשזו תמונת המצב - נשאלת השאלה אם הפרקליטות אמורה להתעלם מהביצה הטובענית המצפה לה אם היא תחליט לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, ולהסתכן במידה רבה של ודאות שהחקירה תיתקע סמוך לאחר פתיחתה.
דומה אפוא, שלנוכח הקשיים הממשיים הצפויים לחקירה בנסיבות שתוארו לעיל - החלטת הפרקליטות לגנוז את התיק תהיה סבירה. אלא שאם הפרקליטות תחליט לגנוז את התיק היא תעמוד בפני בעיה אחרת: כיצד להסביר לציבור את ההחלטה לגנוז את התיק? הרי ברור שהנימוק של קשיים בניהול חיקור דין - כפי שפורטו לעיל - לא יהיה קביל ציבורית. ולכן יהיה צורך להמציא לציבור הסבר אחר - צולע ככל שיהיה.
