הכנסת אישרה בשבוע שעבר את ההסכם שישראל חתמה עליו בחודש שעבר בבית הלבן עם איחוד האמירויות הערביות. ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ושאר הגורמים הבכירים בישראל מדברים מאז היוודע דבר ההסכם על היתרונות הרבים שהוא יביא אתו, כולל לכלכלה שלנו, ובראש ובראשונה לחדשנות ולהיי-טק.
אולם, לא רק תושבי ישראל מצפים לאישור ההסכם בכנסת, אלא גם השותפים בדובאי ובאבו דאבי. מאז שפורסם דבר ההסכם היו לא מעט מגעים עם אנשי עסקים וחברות טכנולוגיות באמירויות, ומספר משלחות כלכליות ישראליות נסעו לשם. אבל האמירתים ביקשו להמתין עד לאישור ההסכם בארץ.
האישור צפוי להעלות מעל פני השטח את שיתופי הפעולה שקיימים כבר שנים מתחת לקרקע בין שתי המדינות, ולהתניע שיתופי פעולה ועסקות נוספות. חברות מאחת המדינות צפויות להקים שלוחות בשנייה - הם אצלנו ואנחנו אצלם. מה גם שעוד מעט השמיים ייפתחו לטיסות ישירות בין תל אביב לדובאי - במגבלות הקורונה, כמובן.
לא פתרון ספציפי, אלא ראייה כוללת
השאלה המרכזית היא איך מממשים את הפוטנציאל שקיים שם, וכיצד עושים זאת בזהירות ובחוכמה. המסר המרכזי של מומחים רבים הוא: להיגמל מהאופי הישראלי, שיודע הכול, או לפחות חושב כך, לעשות שיעורי בית ולהיעזר במומחים ובגורמים שכבר מכירים את הנושא ופועלים שם.
במה בדיוק כדאי לתעשיה הישראלית לשתף אתם פעולה? התשובה לשאלה זו היא בתחומי השירותים הפיננסיים, הלוגיסטיקה, האירוח, החקלאות, האנרגיה והמסחר. ההיי-טק הישראלי מגיע לדובאי עם שני כובעים בולטים: האחד הוא חברות סטארט-אפ, קרנות הון-סיכון ומשקיעים שמזהים שם פוטנציאל להשקעות. הכובע השני, והמשמעותי יותר, הוא העובדה שהאמירתים לא מחפשים טכנולוגיה לשם טכנולוגיה, אלא טרנספורמציה דיגיטלית ואוטומציה. לצורך העניין, לא מעניין אותם הפתרון הכי חכם בתחום הבינה המלאכותית או הענן - כי סביר להניח שכבר יש להם אחד כזה ואם לא, הם לא חיכו לנו.
האמירתים מבינים שכדי שהם יוכלו להרחיב את העסקים ולשפר את השירותים שלהם, עליהם להטמיע תהליכי אוטומציה בכל התחומים, ולשפר את אלה שכבר מוטמעים. הם שואפים להאיץ את הדיגיטציה של עסקים, שירותים ופרויקטים בצורה המהירה ביותר, וישראל היא מבחינתם מודל לחיקוי בנושא זה. המסקנה היא שהם רוצים לשמוע, ואנחנו צריכים לדעת מה ואיך להשמיע.
צעדים שיש לעשות לפני שמדברים עם האמירתים
שמואל שי, יו"ר פורום העסקים ישראל-דובאי, יזם ואיש עסקים שמקיים קשרים רבים עם האמירתים כבר זמן רב, כתב באתר שלו שיש לעשות שורה של צעדים לפני שניגשים לדבר איתם: ניתוח התחרות הקיימת, הבנת הסיכונים, והכי חשוב - מיקוד. לשם כך, לדבריו, רצוי שמקורות ההון שלך יהיו מספיק יציבים, כי מדובר שם על תהליכים ארוכי טווח. הם לא רצים לשום מקום.
כמו-כן, שי ממליץ להשתמש בשירותיהם של יועצים וכותב שאחת העצות שתקבל מהם היא להכין תוכנית עסקית לטווח ארוך. אי-עשייה כזו, לדבריו, היא מתכונת כמעט בטוחה לכישלון. עצתו האחרונה של שי, שמשותפת לגורמים רבים שהתבטאו בנושא, היא לנהוג בכבוד, לקנות אמון, לשמור על יחסים טובים ולא להתנשא. הם רגישים, זהירים וגם בעלי ניסיון רב. בשיחה קצרה הם מזהים מהר מאוד אם האיש שמולם יכול להיות שותף לעסקים או לא, לפעמים אפילו עוד לפני ששמעו מה יש לו להציע.
מאיחוד האמירויות למדינות ערביות נוספות
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אומר שנרמול היחסים יכול להביא להשקעות מצד האמירתים בחדשנות ישראלית. בנוסף, הוא חוזה פריחה לתעשיות הביטחוניות, שעד היום פעלו שם בחשאי, בדגש על תעשיית החלל, ששר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, דוחף אותה.
אמיתי טוען שלהסכם בין ישראל לאמירויות יניב רווח לא רק ישירות, אלא שהפוטנציאל הכלכלי הגדול באמת שלו הוא עתידי, כי הוא נותן לגיטימציה ליצירת סחר ושיתופי פעולה בין ישראל למדינות ערביות רבות נוספות, כשהגדולה והחשובה שבהן היא ערב הסעודית.
שיתופי פעולה יבואו לידי ביטוי גם בכנסים ובתערוכות משותפות בין ישראל לנציגי האמירויות.
כנס התקשוב הממשלתי eGov 2020 של אנשים ומחשבים, שייערך בחודש הבא, יארח בחלקו השני מושב מיוחד בנושא שיתופי פעולה עתידיים בין שתי המדינות, בהשתתפות מנכ"לים מישראל ונציגים של חברות מהאמירויות. בנוסף, בחודש מרס הקרוב צפוי פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של
אנשים ומחשבים לערוך כנס ראשון בדובאי, בהשתתפות נציגים של ארגונים ועסקים שפועלים שם.
