האם הנשיא דונלד טראמפ הופך לסכנה ביטחונית? התנהלותו של טראמפ מאז הבחירות מלמדת על ניתוק גובר מן המציאות ונסיגה לתוך עולם מדומיין משלו, בעוד הצהרה של יו"ר המטות המשולבים, הגנרל מארק מיליי, מלמדת לכאורה על חשש גובר בצמרת הצבא מפני התנהלותו של טראמפ. גם החלטתו של טראמפ לפטר מהרגע להרגע את שר ההגנה, מארק אספר, והמינויים בצמרת הפנטגון לאחר מכן מגבירים את החשש מפני פעולות צבאיות נמהרות בחודשיים שנותרו לסיום כהונתו של טראמפ.
כידוע, טראמפ מסרב להכיר בנצחונו של ביידן ומונע ממנו לבצע חפיפה מסודרת כפי שמחייב החוק. לעובדה זו יש השלכות קשות במיוחד בעיצומה של הקורונה, המשתוללת בארה"ב ללא כל שליטה. טראמפ עצמו כמעט ואינו עוסק בקורונה, ומאז הבחירות התייחס למגיפה פעמיים בלבד - באירוע שנועד לציין את ההתקדמות בפיתוח החיסון, ובציוץ בו התלונן שמינהל התרופות והמזון (FDA) עיכב בכוונה אישור לתרופה לקורונה כדי לפגוע בסיכוייו בבחירות. את מירב תשומת ליבו הוא מקדיש להפצת טענות שקריות בנוגע לטוהר הבחירות.
טראמפ העלה טענות אלו, להן אין כל הוכחה, למחרת הבחירות ובמשך מספר ימים לאחר מכן. בהמשך הוא מיתן את הצהרותיו ודיבר בעיקר על התביעות המשפטיות שמגישים אנשיו בניסיון להורות על ספירה מחדש של קולות במדינות המפתח. התמתנות זו עוררה את התקווה, שטראמפ מתחיל להפנים את המציאות ויאפשר מעבר מסודר, גם אם לא יודה בפומבי בהפסדו. אולם, ביומיים האחרונים שב טראמפ והקצין את ציוציו, והוא מתבצר יותר ויותר בהצהרות שקריות נוקשות שמהן יתקשה מאוד לסגת.
הבוקר (יום ב', 16.11.20) צייץ טראמפ: "מדוע תקשורת הפייק ניוז ממשיכה להניח שג'ו ביידן ייכנס לתפקיד הנשיא, אפילו בלי לאפשר לצד שלנו להראות, מה שאנחנו מתכוננים לעשות, באיזו צורה נוראה החוקה הדגולה שלנו הופרה בבחירות 2020. היא הותקפה, אולי בצורה חסרת תקדים! החל ממספר גדול של משקיפי בחירות שנזרקו מחדרי ספירת הקולות במדינות רבות, דרך מיליוני קולות אותם שינו הדמוקרטים, רק לטובת דמוקרטים, עד להצבעה לאחר יום הבחירות, עד לשימוש במערכת הצבעה השייכת לשמאל הקיצוני, אשר נדחתה בידי טקסס ורבים אחרים משום שהייתה לא טובה או לא בטוחה, אלו האחראים להגנה על החוקה שלנו לא יכולים לאפשר לתוצאות המזויפות של בחירות-הדואר 2020 לעמוד. העולם מביט!". מאוחר יותר צייץ טראמפ: "ניצחתי בבחירות!".
כל הטענות הללו חסרות כל אחיזה במציאות, לא הוצגה ראשית ראיה לאף אחת מהן, ובתי המשפט ברחבי ארה"ב דחו על הסף את התביעות של אנשי טראמפ בשל העדר הוכחות. בחלק מן המדינות בהן הפסיד טראמפ מצוי הפיקוח על הבחירות בידי אנשי המפלגה הרפובליקנית, וגם הם הצהירו שלא היו שום אי-סדרים מעבר לתקלות נקודתיות המתרחשות בכל מערכת בחירות.
כבר עשה שימוש פוליטי בצבא
למרות זאת, טראמפ ממשיך להעלות את הטענות הללו ולהחריף אותן - בצורה המלמדת שהוא עצמו יותר ויותר מאמין בהן, או לפחות משכנע את עצמו באמיתותן. במצב זה, עולה החשש לא רק שטראמפ יסרב עד הרגע האחרון להכיר בהפסדו ולהעביר בצורה מסודרת את השלטון - בפעם הראשונה בתולדות ארה"ב; ועולה החשש לא רק שבין תומכיו ימצאו מי שיפעלו בצורה אלימה; אלא עולה גם החשש שהוא יפעל בצורה חסרת אחריות בתחום הביטחוני, עד כדי ביצוע פעולות צבאיות מסוכנות. המניע עלול להיות סוג של הורשת אדמה חרוכה לממשל ביידן, רצון לסיים את כהונתו ברעש גדול, או קבלת החלטות נמהרת שתושפע ממצבו הנפשי של טראמפ.
טראמפ כבר עשה שימוש פוליטי בצבא בחודשים האחרונים. כאשר החליט לצאת להצטלם ליד הכנסייה מול הבית הלבן שנפגעה בעת המהומות הגזעיות בקיץ האחרון, הוא הורה לאספר ומיליי - שבמקרה היו בחדר הסגלגל - להתלוות אליו. השניים לא ידעו לאן הם הולכים ומהי המטרה, אלא קיימו את ההוראה. רק בדיעבד התברר להם, כי טראמפ השתמש בהם כחלק מן התפאורה לאותו צילום - שלשמו פיזרו השוטרים בכוח, תוך שימוש בגז מדמיע, מפגינים שניצבו מול הבית הלבן. ואילו אספר הביע בפומבי את התנגדותו לכוונתו של טראמפ להפעיל את הצבא נגד המפגינים ובכך מנע צעד זה.
החשש מפני פוליטיזציה של הצבא, עד כדי סכנה ממשית לביטחון הלאומי, גובר לנוכח הטלטלה שביצע טראמפ בשבוע האחרון בצמרת הפנטגון, כאשר הציב כמה מנאמניו בעמדות מפתח. טראמפ פיטר את אספר בציוץ בטוויטר (9.11.20) ומינה לשר-בפועל את כריסטופר מילר - קצין צבא בדימוס, ששימש כיועץ ללוחמה בטרור בממשלו והיה חודשים בודדים סגן עוזר שר ההגנה למבצעים מיוחדים ומנהל המרכז הלאומי ללוחמה בטרור.
למחרת אילץ טראמפ את תת-השר בפועל לענייני מדיניות, ג'יימס אנדרסון, להתפטר - צעד אשר מקשה עוד יותר על צוות המעבר של ג'ו ביידן, המנסה לעמוד בקשר כמקובל עם הדרג המקצועי במשרדי הממשלה. במקומו של אנדרסון מינה טראמפ (בפועל) את הגנרל בדימוס אנתוני טאטה, ארבעה חודשים לאחר שנאלץ למשוך את בקשתו מן הסנאט למנותו לתפקיד, משום שנחשפו תכתובות דוא"ל אנטי-מוסלמיות קיצוניות שלו. טאטה גם קידם ברשתות החברתיות תיאוריית קונספירציה, לפיה אחד ממנהלי ה-CIA לשעבר ניסה לרצוח את טראמפ, וכינה את הנשיא ברק אובמה "טרוריסט".
טראמפ מינה את הקולונל דגלאס מקגרגור לעוזרו הבכיר של מילר. מקגרגור קרא בעבר להשתמש בנשק חם נגד מסתננים והוא מתנגד חריף לנוכחותה של ארה"ב באפגניסטן. מינוי נוסף של טראמפ בשבוע האחרון: עזרא כהן-וטניק יפקח על מבצעי המודיעין. כהן-וטניק היה בעבר עוזרו של הגנרל בדימוס מייקל פלין, מי שהיה יועצו הראשון של טראמפ לביטחון לאומי, נאלץ להתפטר משום ששיקר לגבי מגעיו עם גורמים רוסיים בין בחירתו של טראמפ לבין השבעתו, והועמד לדין על שקרים ל-FBI (שר המשפטים, ויליאם באר, הורה לאחרונה לתביעה לחזור בה מכתב האישום למרות הרשעתו של פלין).
נשבעים לחוקה, לא לאדם בודד
על-רקע זה יש לראות את דבריו של מיליי בשבוע שעבר (12.11.20), בעת חנוכת מוזאון הצבא (כוחות היבשה): "אנחנו יוצאי דופן בין הצבאות. איננו נשבעים אמון למלך או למלכה, לעריץ או לרודן. איננו נשבעים אמונים לאדם בודד. לא, איננו נשבעים אמונים לארץ, קבוצה או דת. אנחנו נשבעים אמונים לחוקה. וכל חייל [יבשה] המיוצג במוזאון זה, כל מלח, כל איש אוויר, כל נחת, כל איש משמר החופים - כולם ישמרו ויגנו על המסמך הזה [החוקה], ולא משנה מה יהיה המחיר האישי".
מיליי נוהג להדגיש תדיר את המחויבות של הצבא האמריקני לחוקה, אך העובדה שהיה זה נאומו הראשון לאחר הבחירות ולאחר פיטוריו של אספר, נתנה לדבריו משמעות יתרה ואף חסרת תקדים: אם תהיה התנגשות בין הציות לנשיא לבין השמירה על החוקה - הצבא ישמור על החוקה. מילר, אשר ניצב לצידו של מיליי, הגיב בחיוך בדברו אחריו: "תודה רבה שהצבת רף כה גבוה לבחור החדש שצריך לומר כמה מילים. אני חושב שכל מה שאני יכול לומר על הצהרתך הוא: אמן, כל הכבוד".
השאלה הקשה היא, האם יהיה מי שיבלום את טראמפ אם יסכן את הביטחון הלאומי של ארה"ב. החוקה ברורה: הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים, וכל עוד פקודותיו אינן בלתי חוקיות בעליל - יש לקיים אותן. סירוב של הכוחות המזוינים לבצע פקודה נשיאותית הוא כמובן שבירה של כל הכלים במדינה דמוקרטית וסוג של הפיכה צבאית חלקית. אך מה אמורים לעשות מיליי וחבריו, אם טראמפ יתן פקודה שלמיטב דעתם המקצועית תהיה מנותקת מן המציאות ומסוכנת? האם הם יראו אותה כבלתי חוקית בעליל?
קרבות מדומיינים וכוחות שאינם קיימים
התקדים היחיד בתולדות ארה"ב לסכנה שכזאת היה באביב ובקיץ 1974, ערב התפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון. התנהלותו של ניקסון בשלהי שלטונו עוררה ספקות רציניים בנוגע לבריאותו הנפשית. הוא הילך בלילה במסדרונות הבית הלבן ודיבר אל דיוקנאות נשיאים קודמים, פרץ בבכי בלתי נשלט ואף גילה נטיות אובדניות שהדאיגו את בני משפחתו. על-פי אחד הדיווחים, ניקסון הדאיג את שר ההגנה, ג'יימס שלזינגר, ויועציו כאשר הכריז: "אני יכול להיכנס למשרד שלי ולהרים את הטלפון, ובתוך 25 דקות ימותו 70 מיליון בני אדם". החשש היה ברור: ניקסון עלול להשתמש בנשק גרעיני.
באביב 1974 פנה ג'וזף לייטין, שעבד בדוברות הבית הלבן של לינדון ג'ונסון, אל שלזינגר ושאל: "האם נשיא ארה"ב יכול לאשר שימוש בנשק גרעיני בלי ששר ההגנה יידע על זה? מה אם ניקסון יצטווה בידי בית המשפט העליון לעזוב, הוא יסרב לעזוב ויקרא לצבא להקיף את וושינגטון? מי המפקד במקרה כזה? לפקודות של מי יהיה צורך לציית בשעת משבר?". על-פי דיווחו של העיתונאי סיימור הרש, שלזינגר ענה: "ראיתי מספיק ואני לא מתכוון לסכן את עתידה של ארה"ב" - מה שנתפס כרמז לכך שהוא ימנע מניקסון ביצוע פעולות מסוכנות ובלתי חוקתיות.
מיד לאחר התפטרותו של ניקסון באוגוסט 1974 פרסם ניו-יורק טיימס, כי שלזינגר ויו"ר המטות המשולבים, ג'ורג' בראון, פיקחו בצורה הדוקה במיוחד על שרשרת הפיקוד בימים האחרונים של ממשל ניקסון, כדי למנוע מהנשיא ועוזריו לנסות ולהנחית פקודה ישירה כלשהי על הצבא. העיתון גם ציין, כי החשש היה תיאורטי, וכי שלזינגר הדגיש שלא עשה דבר שיפגע בשרשרת הפיקוד החוקתית והחוקית. לפי דיווחים אחרים, שלזינגר הורה במפורש למפקדי הצבא שלא לבצע שום פקודה בנוגע לנשק הגרעיני שלא עברה דרכו, ובכך חסם למעשה את יכולתו של ניקסון להפעיל נשק זה בצורה פסולה. לדיווחים אלו לא נמצאו תימוכין במסמכים, אם כי קיימת האפשרות ששלזינגר ובראון נתנו את הוראותיהם בעל-פה בלבד, מטעמים מובנים.
המצב כיום עלול להיות דומה לזה של 1974, עם נשיא שגורלו הפוליטי נחרץ, המסרב להכיר במציאות ומנסה לנהל קרבות מדומיינים בעזרת כוחות שאינם קיימים. מול ניקסון התייצב פנטגון מקצועי ונחוש, שידע לשים במקום הראשון את טובתה הרחבה של המדינה. החשש הוא, שאחרי גל הפיטורים של השבוע האחרון - לא יימצאו מספיק אנשים בפנטגון שיהיו מוכנים בצורה דומה להתייצב מול טראמפ, שזכותו גם לפטר את ראשי המטות המשולבים. ומכאן הדאגה האמיתית לשלום העולם.
