בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
היא סבתא חביבה בת 62, כה עדינה שספק אם מסוגלת לצעוק על זבוב על הקיר ● לפגוע בו? לא בא בחשבון, היא אוהבת ישראל, אוהבת אדם, בלי בדל רשע
|
כהן. לא רואה ולא שומע [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
לראשונה פגשתי ברות צוקרמן מעולפת. ראיתיה מובלת על אלונקה לתחנת מגן דוד אדום. שוטרים התנגשו בה בהפגנה בכיכר בלפור, ירושלים. היא הייתה עדיין אלמונית. כעבור שבוע ניגשה אליי והציגה עצמה. מפגינה כבר ארבע שנים. היא סבתא חביבה בת 62. כה עדינה שספק אם מסוגלת לצעוק על זבוב על הקיר. לפגוע בו? לא בא בחשבון. היא אוהבת ישראל. אוהבת אדם. בלי בדל רשע. אתמול, לראשונה מזה זמן רב לא נסעתי לבלפור, ירושלים, אלא דווקא לקיסריה כדי למחות על מה שצרחו הביביסטים לעבר המשפחה השכולה השכנה לבנימין נתניהו. אך ראיתי את התצלומים הנוראים מירושלים. שוטרים התנפלו עליה באלימות בריונית. היא עצמה סיפרה עתה לעודד בן עמי בערוץ-12 כי בסך-הכל שאלה מפגין צעיר שנעצר על-ידי המשטרה מה שמו, ומישהו צרח "תעיפו לי אותה", וכחולי-המדים השתלטו עליה בביריונות עד כדי עלפון. משטרת ירושלים נהגה בה באלימות מזוויעה. רותי תתלונן במח"ש. כך ראוי. אבל בהרהור שני אין צורך במח"ש. ידוע מי האחראי: ממלא-מקום המפכ"ל מוטי כהן שרואה ואינו מגיב. מוטי הדחליל. חזקי ואמצי, רותי, ניפגש בבלפור במוצאי שבת. נבוא בקבוצה משפחתית, ונלווה אותך במהלך ההפגנה. נמנע מהם בכל דרך חוקית לגרום לך לעלפון שלישי.
|
תאריך:
|
23/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
23/11/2020
|
|
דן מרגלית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סניל
|
24/11/20 08:44
|
|
2
|
|
gngs
|
24/11/20 12:29
|
|
עוד פוסט של ישראל כ"ץ, והתגובה שלי בפייסבוק - אדוני השר, ההשתלחות המכוערת במי שמבקר אותך, כאילו אנחנו רוצים לראות כאן מיליון איש רעבים, לא רק שהיא חסרת כל בסיס, היא לא מסתירה את המחדלים שלך כשר אוצר. העובדות גלויות: אין ולא יהיה תקציב לשנת 2020. אין תקציב ל-2021, ולא יהיה תקציב גם בתחילת 2021. אתה יודע שאין כל הצדקה כלכלית להיעדר תקציב ולהיעדר חוק הסדרים ורפורמות חיוניות. ואולי אתה גם מבין את ההשלכות החמורות של היעדר תקציב על החברה והכלכלה. ואם אתה לא מבין, אז רק תגיד, ואסביר לך כאן בשמחה. אתה יודע שהיעדר תקציב נועד לשרת את האינטרס האישי של נתניהו - היכולת לפרק את הממשלה מבלי להעביר את ראשות הממשלה לגנץ, ואת היכולת לחלק מתנות לציבור כאילו אין מחר. בנוסף, במסווה של "משילות" אתה מפרק את משרד האוצר. אתה הגדול מכולם - הורדוס ושלמה המלך יחד קטנים עליך. אז באמת שאין סיבה שתקשיב למומחים, נכון? אבל אחר כך אתה מביך את עצמך בפוסטים שמתגאים בצמיחה של 38% כשהצמיחה בפועל היא רק 8%. ועל מה אתה מתגאה? פיזור כספי ציבור? מה ההישג הגדול? הבאת כסף מהבית? מצאת דרך לייעל את המגזר הציבורי ולחסוך עלויות? קיצצת הוצאות במקומות שרצוי לקצץ? התשובות הן לא, לא לא ולא. כל מה שאתה עושה זה לוקח הלוואות שאנחנו והילדים שלנו נחזיר. באמת כל הכבוד. ואחרון: אתה היום שר אוצר ובכל זאת אתה כל הזמן חוזר להישגים שלך כבונה הנמלים של ישראל. אתה כנראה יודע מצוין שכשר אוצר אין לך במה להתגאות. ובניית הנמלים? בנית במו ידיך? הבאת כסף מהבית? לא ולא. והאם הנמלים באמת חיוניים? או שהם חיוניים רק בגלל שלא הצלחת לצמצם את כוחם של הוועדים בנמלים הקיימים?
|
|
|
החיסון בפתח ואנו בינתיים מלקקים את פצעינו בכאוס הזה שעדיין מציף אותנו, מנסים להבין מה היה לנו פה ואם הגבנו נכון, האם התנהלנו נכון והאם הקורונה מסוכנת או אולי החיסון מסוכן יותר. ובינתיים העולם התהפך לנו. פגישות עם משפחה וחברים זה כבר לא פשוט ונתון להחלטותינו, קניות הן לא עניין של בחירה, פשוט לצאת ולשוטט וגם לקנות, כי לא תמיד פתוח... עסקים קורסים, לימודים בזיגזג.
|
|
|
כאשר גיבורת ישראל הצנחנית והמשוררת חנה סנש כתבה את "הליכה לקיסריה", היא לא התכוונה למחזה שראינו שם הערב. בחזונה התפללה "אלי, אלי/ שלא ייגמר לעולם./ החול והים/ רשרוש של המים/ ברק השמיים/ תפילת האדם". ההליכה שלנו הלילה לקיסריה הייתה מזן שונה לגמרי, אבל גם עם תפילת אדם בלב.
|
|
|
משבר הקורונה כבר הצליח לשבור אנשים רבים, בינהם את האמנים שמעניקים לנו משהו אחר, "מים צמאים לנפש עייפה". אך המדינה עם זאת ממשיכה להתייחס אליהם בצורה מזלזלת ובחוסר חשיבות. כבר מספר חודשים שהעולם נמצא במשבר הקורונה, מקומות בילוי נסגרו, חופי ים התרוקנו, וכל איש התכנס פנימה אל ביתו. כמובן שיש למציאות הזו השלכות מרובות על המדינה שלנו, אך בניגוד לכל מה שקשור למזון, שאפשר להזמין לבית על-ידי משלוחים וכדו׳, משהו פנימי יותר נפגע - "עולם התרבות".
|
|
|
משהו חדש מתחיל בחברה הערבית, משהו שנוסך תקווה. זה התחיל בזרזיפים קטנים, בהתבטאויות, במעשים שנעלמו בשאון העימותים הלאומיים הבלתי פוסקים, שהושתקו בשם הלאומנות, שבוטלו מראש על-ידי יהודים וערבים בשל עכירות המחשבה ההדדית.
|
|
|
|