הצמיחה העולמית לא הייתה נתונה מזה עשרות שנים בחוסר ודאות כמו ערב שנת 2021 – לא רק משום שלא ברור מה יהיה מסלולה של הקורונה, אלא גם משום שלא ידוע כמה נזק היא כבר גרמה. ההשלכות רוככו בחבילות סיוע ממשלתיות ענקיות, והמחיר האמיתי יתברר רק כאשר הן יסתיימו – מסביר "The World in 2021" של אקונומיסט.

כדאי להתחיל את הניתוח בשוק העבודה האמריקני, הניצב בליבן של כל הערכות הצמיחה העולמיות. בחודש יוני סברו מחצית ממקבלי ההחלטות המוניטריות בפדרל ריזרב, כי שיעור האבטלה יגיע בסוף השנה ל-9.3%; באוקטובר הוא כבר ירד ל-6.9%. אבל באותו חודש אבדו יותר משרות קבועות מאשר באוקטובר 2008, החודש שלאחר קריסת ליהמן ברדרס, וזהו הנתון החשוב באמת.

התאוששות מהירה בשוק העבודה עלולה להוביל לאינפלציה גבוהה יותר. כמה פרשנים מזהירים שזה מה שיקרה, כאשר סכומי הסיוע העצומים של 2020 יחלחלו למשקים הממשיכים לסבול מן המשבר. אבל רק משקיעים מועטים קונים את האזהרה הזאת, ושוקי ההון מתומחרים באופן המלמד שהם צופים שתחזיות האינפלציה בשנים הקרובות יוחטאו כלפי מטה. יפן מצויה אפילו בסכנה של חזרה לדפלציה וגוש האירו תקוע במחירים נמוכים. האינפלציה עלולה להרים את ראשה תחילה בארה"ב; הנתון החשוב כאן הוא הציפיות האינפלציוניות ולא הנתון העכשווי.

המדיניות המוניטרית קלה יותר לחיזוי. שערי הריבית במדינות העשירות לא יעלו בקרוב. להפך: יותר מדינות יגיעו לריבית שלילית. הבנק המרכזי האירופי יבחן את אופן קבלת החלטותיו המוניטריות, אבל לא צפוי שהוא לא ילך בעקבות הפדרל ריזרב ויאפשר לאינפלציה להיות גבוהה מן היעד. הפעילות האמיתית תהיה במדיניות הפיסקלית. הממשלות חייבות לקבוע האם ההתאוששות הכלכלית זקוקה לעזרה נוספת. ג'ו ביידן עשוי להיכשל בהעברת חבילת סיוע נוספת אם הרפובליקנים ישמרו על שליטתם בסנאט. חזרה מהירה מדי לצמצום פיסקלי במדינות העשירות עלולה להיות מסוכנת, במיוחד אם התגברות בפעילות תיתפס בטעות כהבראה מלאה. כאשר המדיניות המוניטרית פחות או יותר קבוע, תהיה חשיבות גדולה במיוחד להחלטות בתחומי התקציב והמיסוי. המסקנה: שרי האוצר יהיו השחקנים המרכזיים.

מדינות מתפתחות לא סבלו מן המשבר הפיננסי הנרחב שנראה בלתי נמנע בחודשים הראשונים של המגיפה. הקורונה לא הפעילה לחץ רב על שערי החליפין ויתרות המט"ח שלהן. לכן, גם הן – כמו המדינות העשירות – התנסו במדיניות יוצאת דופן כמו חלוקת כספים במזומן ורכישת אג"ח בידי הבנקים המרכזיים. אבל לא ברור כמה זמן מדינות עניות אלו יוכלו לחקות את העשירות. המטבעות של ברזיל, דרום אפריקה והודו עלולים להפגין סימני מצוקה.

לבסוף, מציע אקונומיסט, יש להביא בחשבון את הגורם הכלכלי העיקרי של 2020 לפני הקורונה: מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. למרות שהשלב הראשון בהסכם ביניהן נותר בתוקפו, כך גם רוב התעריפים שהוטלו לפניו. בהינתן החשדנות ההדדית בין שתי המדינות, הפסקת האש היא שברירית. כלכלת סין מתאוששת במהירות ולא ברור כיצד תיראה מלחמת הסחר. אבל נתון ברור אחד הוא גורם לדאגה גוברת בוושינגטון: עודף הסחר הסיני.