- לשכת ראש הממשלה, ירושלים, 6 בדצמבר 2020.
בנימין נתניהו: ערב טוב, רבותי. ראשית, אני מבקש לוודא שכל הפלאפונים סגורים. זה דיון רציני, לא כמו בקבינט הקורונה, אז אני לא רוצה שיהיו הדלפות בשידור חי.
בני גנץ: אל תסתכלו עלי. אני הרי לא פותח את הפה. הקורונה ממילא לא תהיה במשמרת שלי.
כולם: פורצים בצחוק אדיר.
בנימין נתניהו: יאללה, בואו נהיה רציניים. אתם יודעים שהמשימה מספר אחת שלנו, ושעליה עמלתי יומם ולילה מאז פרצה הקורונה, היא להבטיח שלציבור לא תהיה טיפה של אמון בנו. הסיבה פשוטה מאוד: אם יאמינו לנו והדברים יתחרבנו, יבואו אלינו בטענות. אבל אם נצליח להנמיך את הציפיות נמוך מים המלח, אז כאשר הכל יידפק - וברור שזה מה שיקרה - איש לא יזכור את מה שהבטחנו.
מירי רגב: אני חייבת לומר, אדוני ראש הממשלה החכם והיפה והמקסים, שעשית עבודה נפלאה. בהנהגתך הברוכה והאמיצה אנחנו מפרסמים כבר תשעה חודשים - רק רגע, אני צודקת? מחודש מארס זה תשעה חודשים? (סופרת על האצבצעות). כן, תשעה חודשים. כמו תשעה ימי מילה. אז מה רציתי לומר?
בנימין נתניהו: הגעת לקטע שאני מקבל את פרס נובל לרפואה.
מירי רגב: אה, נכון. אז בזכותך אנחנו מפרסמים הנחיות סותרות, אומרים לפתוח את החלונות באוטובוסים, עושים פיילוטים שאיש לא מבין, משנים את ההוראות פעמיים ביום, עושים בבתי הספר קפסולות...
יואב גלנט (מתפרץ): היי, קפסולות בבתי הספר זה אני! אל תקחי לי את מה שמגיע לי! לקחת את מה שלא מגיע - זה המומחיות שלי!
בנימין נתניהו: ילדים, לא לריב. יש מספיק בשביל כולם. תראו איך שרוליק יושב בשקט ולא מתקוטט.
ישראל כ"ץ: אני לא צריך לעשות כלום. ביבי, נתת לי את התפקיד הכי קל בכל העסק. פשוט לשבת בחיבוק ידיים, לגרום לכל הפקידונים הבכירים והמעצבנים האלה להתפטר, ולראות איך המשק קורס. זה הכי מתאים לי, הרי בחיים לא יצרתי שום דבר.
בנימין נתניהו: אתם רואים? זו הדרך. מה שמביא אותי לבעיה שבגללה כינסתי אתכם. בעצם, שתי בעיות. הראשונה היא, שיש עוד כמה אנשים במדינה הזאת שמאמינים לנו. זה אומר שנכשלנו. המטרה שלנו היא שאיש לא יאמין לנו, בדיוק כמו שאנחנו לא מאמינים אחד לשני. הבעיה השנייה היא שעוד מעט מגיעים החיסונים, והציבור עלול להאמין לנו שזה יפתור את הבעיה. אז תזכרו: לא משנה בכלל מה האמת; אנחנו חייבים - חייבים! - שלא יאמינו לאף מילה שלנו. יש רעיונות?
אריה דרעי: אותי מטריד משהו אחר. מכירים את החב"דניקים האשכנזים המופרעים האלה, שמדליקים נרות בכל עיר ומטנפים את הכיכרות? חייבים לעשות משהו נגדם.
גבי אשכנזי: אני מתנגד! זה יגרום נזק לקשרי החוץ של ישראל! מי יטפל בכל המטיילים שנתקעים בתאילנד ובקולומביה? משרד החוץ?!
בנימין נתניהו: רק רגע, נתת לי רעיון. עוד מעט חנוכה, נכון? אני זוכר שזה תמיד יוצא בין בלאק פריידיי לבין חג המולד, לפי זה שאני מקבל המון מתנות בתקופה הזאת. אז בואו נאסור על אנשים לצאת מהבית בערב! שלא יוכלו להדליק נרות!
יעקב ליצמן: אני בעד. אל תסתכלו עלי בכזה מבט משונה. אתם יודעים מה זה לרוץ כל יום לרבי מגור ולהידחק שם רק בשביל א-ביסאלה סופגנייה? אבל מה נעשה עם הנוצרים ימח שמם, טפו, טפו, טפו? הרי גם להם יש, איך קוראים לזה, מסיבת חצות.
מירי רגב: קוראים לזה מסיבת פיג'מות, בור שכמותך.
יעקב ליצמן: למי קראת "בור"? מה את חושבת לעצמך? שאני הסועד האחרון?
בנימין נתניהו: אני מזכיר לכולם שאנחנו בלי פלאפונים, אז תפסיקו להתווכח. ממילא הכל נשאר בחדר. תתרכזו במשימה: איך הורסים את שאריות אמון הציבור?
אבי ניסנקורן: בואו נשתמש בכוח האדם המעולה, המקצועי והנאמן שיש במשרד שלי.
בנימין נתניהו: (מגחך בקול).
אבי ניסנקורן: אם מפעילים אותם נכון, אפשר לקבל יופי של תוצאות. אנחנו נודיע שיהיה סגר לילי, ואז האנשים שלי ידליפו שזה לא יעמוד במבחן בג"ץ ונצטרך לסגת ברגע האחרון. נראה את הציבור מאמין לנו אחרי זה!
יולי אדלשטיין: ואני אדאג לזה שהאנשים שלי ייצאו בפומבי נגד הרעיון של סגר לילי, וגם נגייס מומחים חיצוניים שיגידו את אותו הדבר.
בני גנץ: אתם רואים? ככה צריכה לעבוד ממשלת אחדות!
בנימין נתניהו: בני, הבטחת שתהיה בשקט. אם תפתח את הפה עוד פעם אחת, אני אשלח אותך לשבת בחוץ עם אמיר אוחנה.
בני גנץ: לא, לא! רק לא עם אוחנה! אני אסתום את הפה כמו דג מת!
בנימין נתניהו: ילד טוב. אני חושב שהרעיון של הסגר הוא מצוין. אז בואו נעשה ככה (לוקח עט ונייר): מחר בבוקר נפרסם שאנחנו שוקלים סגר לילי. אריה, זה צריך לבוא מהמשרד שלך. בצהריים נכנס את קבינט הקורונה, נשב חמש שעות ונפרסם החלטה עקרונית ונגיד שהפרטים יבואו בהמשך ושתהיה עוד ישיבה ביום שלישי. אבל ביום שלישי בבוקר האנשים שלך, אבי, ידליפו שיש "בעיות משפטיות משמעותיות". יולי, אתה אחראי לגייס את הפרופסורים שיגידו שזה ממילא לא נותן כלום. אחרי הצהריים הלשכה שלי תדליף שירדנו מזה, כי אנחנו לא רוצים לקלקל את אווירת החג.
בני גנץ: שוב אתה לוקח לעצמך את כל הקרדיט?
בנימין נתניהו (בטון מאיים): בני!!!
בני גנץ: (מתכווץ בכסאו).
בנימין נתניהו: טוב, אז זה דבר אחד. אבל נדמה לי שזה לא יספיק. עוד רעיונות?
יולי אדלשטיין: הרכב מנצח לא מחליפים. ביום רביעי, יממה ומשהו לפני חנוכה, האנשים שלי יתחילו לדבר על מגבלות מעבר ותנועה חלקיות בחנוכה. העיתוי הוא הכי חשוב כאן: זה חייב להיות ברגע האחרון, כדי שאנשים לא יוכלו לתכנן שום דבר.
מירי רגב: ואת ההחלטה חייבים לקבל ברגע שאחרי האחרון, כדי שאיש לא יוכל ללכת לבג"ץ.
יעקב ליצמן: טפו, טפו, טפו.
בנימין נתניהו: כל הכבוד, מירי. בגלל זה שלחתי אותך לוועדה לבחירת שופטים.
אבי ניסנקורן: (מנסה להגיד משהו).
בנימין נתניהו: אבי, את הקטטה על השופטים נעשה אחר כך, כאשר אני לא אהיה בחדר, הרי אסור לי להתערב (צחוק כללי). אז פתרנו את הבעיה הראשונה, של שאריות האמון. אבל מה נעשה עם החיסונים?
יולי אדלשטיין: זה דווקא הדבר הכי פשוט. תראו, עשיתי חשבון. בשביל לחסן את כל הישראלים צריך כמעט 20 מיליון מנות. הייצור העולמי של פייזר וקורונה בחודשים הקרובים יהיה כנראה 200-100 מיליון מנות. אז אנחנו נבטיח לכולם, שבתוך כמה חודשים כל ישראלי יוכל להתחסן!
יעקב ליצמן: תסלח לי, יולי, אבל יש לי הרבה יותר ניסיון ממך. אני הרי הרסתי את המערכת בעשר השנים האחרונות. לכן, צריך להודיע שהחיסונים יינתנו בקופות החולים - אבל לא להגיד את זה מראש לקופות. זה יהיה ברדק - ממש פורים בחנוכה.
בנימין נתניהו: שניכם צודקים. ואני אסע לנתב"ג, אצטלם ליד המטוס עם החיסונים, ואודיע שאהיה הראשון שיקבל את החיסון. הרי ברור לכולם שהראשונים צריכים להיות הרופאים, הקשישים והמורים. אבל אני אגיד, ואקבל את הכותרות, וכולם יידעו שזה בלוף. איזה כיף!
יולי אדלשטיין: גם אני רוצה לנסוע לנתב"ג, גם אני רוצה!
בנימין נתניהו: בסדר, בסדר, אל תבכה. אז סיכמנו? עד ערב חנוכה לא נחליט שום דבר על מגבלות תנועה ומסחר, שאיש לא יוכל לתכנן אירועים, שאף בית עסק לא יוכל לתכנן שעות עבודה, שאף משפחה לא תוכל לתכנן הדלקת נרות. תזכרו - זה הכי חשוב: הכל ברגע האחרון ובמידת האפשר ברגע שאחרי האחרון! הכל בצורה מבולבלת וסותרת! הכל בצורה שאיש לא יכול להבין מה חל עליו! וגם נבטיח חיסונים בלי להגיד מי ואיך יקבלו אותם, וכך נבלבל את האויב.
בני גנץ: לפי המקורות המודיעיניים שלנו, חיזבאללה וחמאס כבר לא מאמינים לנו ממילא.
בנימין נתניהו: שוב אתה מפריע? האויב שלנו זה הציבור הישראלי. שכחת שזו אבן היסוד של הממשלה שלנו?
בני גנץ: ממשלת החילופים?
כולם: פורצים בצחוק אדיר.
בנימין נתניהו: אני שמח לראות שסיימנו באווירה טובה. ועכשיו - כולם לשיר ביחד: "על החיסונים ועל הבלבולים, אשר חוללו לנו השרים". חנוכה שמח, Marry Christmas!
יעקב ליצמן: טפו, טפו, טפו.
