כאשר נבחר לסגן הנשיא ב-2008, זימן ג'ו ביידן מפקדי משטרה לפגישה בתקופת המעבר והודיע שיהיה הנציג שלהם בממשל אובמה. 12 שנים מאוחר יותר שוב הזמין צוות המעבר שלו מפקדי משטרה, אך הרקע השתנה מאוד. ארה"ב הזדעזעה מאלימות משטרתית וחוסר צדק גזעי. ביידן דחף לרפורמה במשטרה, בעוד דונלד טראמפ הציג את עצמו כאיש ה"חוק וסדר" וזכה לתמיכה מארגוני שוטרים.

למרות זאת, מדווח וושינגטון פוסט, ביידן זוכה לאמון מצידם של רבים בזרועות האכיפה. גם מי שתמכו בטראמפ, אומרים שהוא מתאים היטב לאחד קבוצות החלוקות בנושאים הנוגעים למשטרה. אבל ביידן יהיה נתון ללחצים משני הצדדים כאשר ינסה לגשר על המחלוקת הלאומית העמוקה. מצד שמאל הוא נתקל בספקנות מצד מי שמזכירים את חוק המלחמה בפשע שקידם ב-1994 ואשר גרם לאפליה קשה של בני מיעוטים. מצד ימין טוענים ארגוני שוטרים שהוא נטש את הברית איתם בתמיכתו ברפורמות, כולל ההצעה ליצור מרשם לאומי של פעולות משטרתיות פסולות.

לאחר רצח ג'ורג' פלויד הביע טראמפ תמיכה בכוחות האכיפה, אמר שיש רק מעט "אנשים רעים" במשטרה ומיקד את ביקורתו באלימותם של המפגינים. ביידן לעומתו דיבר על "חוסר צדק שיטתי באכיפת החוק". במקביל, הוא התנגד להצעות לתקצב מחדש את המשטרה ולהעביר כספים לשירותים חברתיים. ככלל, ביידן מקדם את תדמיתו כמי שיכול לפשר בין יריבים. בעימות הנשיאותי הראשון הוא דיבר על כמה תפוחים רקובים בכוחות האכיפה, והתחייב שיכנס מפקדי משטרה, שוטרים וקבוצות זכויות אזרח "כדי לפתור את זה".

זמן רב נהג ביידן להזכיר את קשריו עם כוחות האכיפה ולציין את עבודתם המשותפת על חוק הפשיעה מ-1994. אך כאשר התמודד לנשיאות, הפנה ביידן את מרכז הכובד של דבריו לנושאים של צדק במשפט הפלילי, ואמר שהוא רוצה להפחית את מספר הכלואים ולבטל את עונש המוות. קבוצות זכויות אזרח קוראות לממשל ביידן לפעול בנושאים משטרתיים, לתמוך באמות מידה לאומיות להפעלת כוח ולחדש את החקירות הפדרליות של המשטרות העירוניות.

למרות שרוב השיטור בארה"ב מנוהל ברמות המדינות והערים, יכולים הנשיא וממשלו להתניע שינויים. ההערכה היא, שהבדל משמעותי בין ממשלי טראמפ וביידן יהיה הטיפול הפדרלי ברפורמות, תוך שימוש ביכולתו של הממשל להתנות מענקים בביצוע שינויים. בחודש יוני קרא ביידן להשקיע 300 מיליון דולר בסיוע פדרלי לשיטור קהילתי, לרכוש מצלמות גוף לשוטרם ולהגביר את הגיוון האתני בשורותיהם.

ממשלו גם צפוי לחדש חקירות פדרליות בחשד להפרות חוקתיות בידי משטרות מקומיות, היכולות להוביל לצעדי אכיפה בחסות בית המשפט – כלי אותו ביטל השר ג'ף סשנס בשבועות הראשונים של ממשל טראמפ. וניטה גופטה, שתהיה האדם מספר שלוש במשרד המשפטים, אמרה כאשר הציג אותה ביידן, כי פקידי משרד המשפטים בכל הרמות ישימו דגש על זכויות האזרח, על רפורמה במשטרה ובעשיית הצדק ועל צדק בתחום האקלים. אנשי צוות המעבר הבהירו למפקדי המשטרה איתם נפגשו אנשיו, כי הממשל מתכנן להקים ועדה לבדיקת רשויות האכיפה, בדומה לאלו שהקימו הן ברק אובמה והן טראמפ. המשמעות היא, שכל המערכת תהיה על השולחן, כל הדעות יישמעו והמטרה תהיה ליצור משטרה שתזכה לאמון הציבור.