|
|
קלמן ליבסקינד. עשה את תפקידו [צילום: ניסים לב]
|
|
|
|
|
אינני נמנה על חסידי התנועה, בה היה חבר אהוביה סנדק זכרונו לברכה. יתרה מזאת, אני מתנגד התנגדות נחרצת ונמרצת לכל פעולותיה של תנועתו הפוליטית. אני סבור, שהתנועה בה אהוביה היה חבר עלולה להביא אסון למדינת ישראל. <
גם כשאני מתנגד פוליטית באופן נחרץ לתנועתו של אהוביה סנדק, אני כואב את מותו של הנער בן 16. נער שיש לי מחלוקת פוליטית עמוקה עם כל מה שהוא האמין. אך יש לי הערכה רבה לעולם ערכים אנושי, שמילא את כל הווייתו כאדם. ברור לי, שניקיון לב וטוהר מידות מלאו תפקיד מרכזי והיו גולת כותרת בעולמו הרוחני של אהוביה סנדק.
אני כותב מילות הערכה לנער שנהרג, כשאני זועם על תנועה פוליטית בה היה חבר. אני רואה בתנועתו אחראית למעשים זדוניים בשנה האחרונה כמו כריתת מאות עצי זית של פלשתינים. כשם שאני מוקיע את רוצחיה של אם יהודייה לששה ילדים בחורשה סמוך לביתה, כך אני מוקיע את עוקרי מאות עצי הזית של הפלשתינים .
מה שכואב בכל הפרשה הזו מתייחס להתנהלותה של משטרת ישראל, ובמיוחד התנהלותה הלא מכובדת של ראש מח"ש, קרן בר מנחם. אני חוזר ומדגיש, שבמשטרה שכחו מה התפקיד של משטרה. והתפקיד המרכזי הוא קדושת החיים. בתפקיד הזה נכשלה המשטרה, כשחייו של הנער אהוביה בן ה-16 קופחו בעימות עם המשטרה.
לא ניתן להבין את סירובה של קרן בר מנחם לחקור את החשד, ששוטרים פגעו במכוון ברכב שאהוביה וארבע מחבריו נסעו בו. לא מובן, מדוע קרן בר מנחם אסרה על חוקרי המחלקה, שהיא עומדת בראשה, להזמין שוטרים שהיו מעורבים בפרשה לחקירה. מצער, שרק לאחר סערה ציבורית והפגנות סוערות ברחובות הערים בחלוף יותר מדי ימים זומנו לחקירה ארבעה שוטרים, שהיו מעורבים במרדף, בו מצא את מותו אהוביה סנדק.
אינני שייך למחנה, שמבקש לערער על מוסדות המשפט תוך התרסה כלפי המערכת באופן בוטה ומבחיל. גם כשאני מסתייג משלל ההתבטאויות המעוררות סלידה של חוגי הימין נגד מערכת המשפט, אינני יכול שלא להתריס נגד העובדה, שרק אחרי מחאה ציבורית הוזמנו השוטרים לחקירה.
אסור למשטרה לנהל חקירותיה בהתאם למדד של כמויות המחאה הציבורית ברחוב ולפי עוצמות המחאות. חקירות חייבות להתנהל רק על-פי מדדים משפטיים, וזה לא היה במקרה של חקירת נסיבות מותו של נער בן 16, כשהמשטרה רדפה אחריו. קרן בר מנחם פעלה על-פי מדד עוצמות המחאה ובזה כישלונה. זה כישלונה של משטרה ששכחה את תפקידיה של משטרה.
תמוהה התנהגות המשטרה לפגוע בחופש העיתונות. אינני מתומכי גישתו הפוליטית של העיתונאי קלמן ליבסקינד. אך במקרה הנדון הוא עשה עבודה עיתונאית ראויה להערכה, ואילו משטרת ישראל בצעד חריג החליטה לחקור שוטר בחשד לשיבוש חקירה, כי היא נענה לבקשת עיתונאי וענה על שאלות, כשהוא מבהיר לעיתונאי את עמדתו. טוב שלציבור יש נגישות לגרסתו של השוטר ומולו יקבל את גרסת כתב האשמה ההולך ונקם.
גרסת השוטר פורסמה על-ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד בעיתון מעריב. תמוהה החלטת קרן בר מנחם לעצור את השוטר למשך לילה אחד, כל זאת משום שדיבר עם עיתונאי ונתן לו את גרסתו. תמוהה ההחלטה של מח"ש למנוע מהשוטר להיוועץ עם הסניגור שלו, מחשש שהסניגור היה מעורב בשיחה עם העיתונאי.
טוב עשה היועץ המשפטי, שביטל את הזימון, שמח"ש ביקש להוציא לעיתונאי קלמן ליבסקינד. טוב עשה היועץ המשפטי, כשמנע ממח"ש יכולת לפגוע בחופש הפעולה של עיתונאים ולפגוע בזכות הציבור לדעת. ואולי זאת נקודת האור היחידה בימים שהמשטרה שכחה את תפקידיה של משטרה.
