|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
את הבלבול של סוף הגלות קל לזהות. גם את חוסר הרצון עד כדי חוסר יכולת להיפרד מקבעונות חשיבתיים. מה שיותר קשה זה לזהות את המסרים שאנחנו מקבלים מלמעלה
|
|
[באדיבות גלריית יד לבנים, רעננה]
|
|
|
|
|
בני ישראל משועבדים במצרים בעבודת פרך אבל הגרוע מכל הוא השעבוד התודעתי שלהם, שעל כן כאשר משה מבשר להם על-אודות הגאולה הקרובה: ...וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. ומהצד השני פרעה מצוי באותו שעבוד ממש, שעל כן (שמות ו): [יג] וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר ה'. וכצפוי, גם למשה היו ספקות אם הוא מתאים לדבר עם פרעה ואם יצליח לגאול את בני ישראל. אז איך יוצאים מהמלכוד? אומר ה' למשה שזה לא יקרה בבת אחת אבל זה יקרה: [ד] וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. עשר מכות יחטפו המצרים לפני שישחררו את בני ישראל ואת השלוש הראשונות ירגישו גם בני ישראל.
ומעניין שבאותן שלוש מכות לא משה מנחית את המכה אלא מצטווה לומר לאהרון לעשות זאת. במכת דם (פרק ז): [יט] וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם--וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. במכת צפרדע (פרק ח): [א] ...אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן נְטֵה אֶת-יָדְךָ בְּמַטֶּךָ, עַל-הַנְּהָרֹת עַל-הַיְאֹרִים וְעַל-הָאֲגַמִּים; וְהַעַל אֶת-הַצְפַרְדְּעִים, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וגם במכת הכנים: [יב] ...אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן, נְטֵה אֶת-מַטְּךָ וְהַךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. מה מיוחד במכות אלו שניתנו ביד אהרון? מסביר רש"י: לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על-ידי אהרן.
ונימוק דומה בעניין הכנים: לא היה העפר כדאי ללקות על-ידי משה לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי "ויטמנהו בחול" ו(לכן)לקה על-ידי אהרן. נימוק מעניין; משה חייב תודה למים ולחול שבהם נעזר בשעת מצוקה ועל כן לא ראוי שהוא יכה אותם. אם זה היחס הנכון לדומם שאין לו רגשות, מה ביחס לאדם שהיטיב עמנו, עד כמה צריך להכיר לו תודה? יש לנו לאן לשאוף וזה שונה מאוד ממה שרואים ושומעים בפוליטיקה. כאמור, מפשט הכתובים עולה שבשלוש מכות אלו לקו גם ישראל, חלקית לפחות. כי רק במכה הרביעית נאמר: [יח] וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם, עָרֹב... שלוש המכות הראשונות היוו הקדמה שהבהירה לפרעה מי בעל הבית של העולם.
להשתחרר, לעשות טוב
אם הדם והצפרדעים לא יכו בארץ גושן, יחשוב פרעה כי רק עד שם מגיע כוחו של ה', שהרי היאור מגיע לשם והוא לא הפך לדם וגם לא עלו ממנו צפרדעים. והכנים הניעו את החרטומים להודות: [טו] וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִוא... והרי צריך שיהיה ברור לפרעה כי האצבע הזאת שולטת בכל מקום. אבל מכאן ואילך כוחו של ה' ושליטתו בעולם מתבטאים דוקא באפליה, שבעוד המצרים מוכים שוב ושוב, שום מכה אינה פוגעת בבני ישראל. ועדיין צריך להבין, מדוע היה צורך בעשר מכות ולא די במכה אחת ניצחת שתאלץ את פרעה לשחררם מיד? וגם מדוע בשלוש המכות הראשונות היו צריכים לסבול גם בני ישראל? התשובה היא שמדובר בתהליך חינוכי.
לא פשוט לצאת מגלות לגאולה. קשה להשתחרר מתודעה גלותית, מקבעונות חשיבתיים, ולעבור לפתיחות מחשבתית מלאה. או כמו שמנסח זאת אדמו"ר הזקן בספר התניא: דלכאורה הוא תמוה, למה הייתה כזאת? וכי אילו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא היה מוכרח לשלחם? אלא מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו. מצד אחד שיחרור מהרע הזה אינו יכול להיעשות בשיטת 'זבנג וגמרנו', מתחייב פה תהליך להפנמת החשיבה החדשה. מצד שני, ההתחלה חייבת להיות בפריצה נחושה קדימה, שעל כן ביציאת מצרים, אחרי כל המכות כתוב "כי ברח העם". קלטו עד כמה מצבם גרוע וברחו מהרע, רק אחר כך התחיל תהליך חינוך לטוב. וזה גם התהליך שבעיצומו אנחנו מצויים.
הרי כתוב (מיכה ז): [טו] כִּימֵי צֵאתְךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ, נִפְלָאוֹת. גלות וגאולת מצרים הם המודל לכל הגלויות וגם לגאולה האמיתית והשלמה שכיום היא קרובה מתמיד. את הבלבול של סוף הגלות קל לזהות. גם את חוסר הרצון עד כדי חוסר יכולת להיפרד מקבעונות חשיבתיים. מה שיותר קשה זה לזהות את המסרים שאנחנו מקבלים מלמעלה. במצרים זה היה קל, משה הודיע מראש שה' יעשה כך וכך וכשעשה ידעו כולם שזו יד ה'. לנו אין כרגע מי שיודיע מראש וגם לא כל כך מוצאים מי שיפרש לנו את המאורעות מזווית ראיה של תהליך הגאולה. מה שנשאר לנו זה לחתור לבד; לברוח מהחשיבה הגלותית, להתנער משיח השנאה, להתמיד בחיפוש אחר הטוב, לחשוב טוב ולהרבות בעשיית טוב.
|
| תאריך:
|
15/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
15/01/2021
|
|
נסים ישעיהו
|
|
סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן... (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". זוהי טענת הגנה מן הצדק.
|
|
|
|
|
לפני שעליתי ארצה בגיל 27, עבדתי כעורך דין במשרד גדול בוול סטריט. אם אצטרך להגדיר במה התבטאה אצלי שמירת המצוות במהלך יום העבודה באותה תקופה, התשובה תהיה קצרה למדי - יציאה מוקדמת ממקום העבודה בערבי שבתות וחגים, חיפוש אחר אוכל כשר ומציאת מניין לתפילת מנחה. בזה מסתכמת חוויית שמירת המצוות במשרד עורכי דין בארה"ב.
|
|
|
|
|
את ספר בראשית סיימנו בסיפור האחים שחששו מפני נקמת יוסף ומבקשים ממנו שימחל להם על מה שעוללו לו בשנאתם אותו. התגובה של יוסף מפתיעה: וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו. ולכאורה, מדוע הוא בכה? מה גרם לו להתרגש כל כך? כנראה יוסף חש אכזבה מסוימת מצורת החשיבה של אחיו, מהחשש שלהם שישיב להם בשנאה על שנאתם. הוא לא מייפה את הדברים, לא אומר שזה שטויות, קורה, טועים. אדרבה, הוא אומר נכון שעשיתם מעשה חמור, שהרי (בראשית נ): [כ] וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה... אבל כיום ברור גם לכם שהכל בהשגחה פרטית והראיה, התוצאות: ...אֱלֹקִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. ואם אשיב לכם בשנאה, זה יעזור לי או למישהו אחר? ברור שלא.
|
|
|
|
|
סדרי הדין בנוגע לפתיחה בחקירת משטרה כנגד ראש ממשלה מכהן מוסדרים בחוק יסוד הממשלה, הקובע: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". בפועל, מהדיווחים על-אודות התנהלות הפרקליטות סביב עניין אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו, אנו למדים, כי בתחילה הפרקליטות טענה שאין צורך באישור בכתב מצידו של היועץ המשפטי. בהמשך, תוך רצון לבצע מקצה שיפורים, היא הגישה מזכר מטעמו של מנדלבליט תוך אזכור רטרואקטיבי להסכמתו המקורית - הגם שלא נעשתה כנדרש וכמצופה.
|
|
|
|
|
הערת אזהרה נרשמת במרשם המקרקעין, ומעידה על קיומה של התחייבות בכתב של בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, לעשות במקרקעין עסקה או להימנע מכך. כל עוד היא רשומה, לאחר לא תירשם הערה סותרת, אף אם הוטל עיקול על המקרקעין או שניתן צו פירוק נגד בעל המקרקעין או נתמנה כונס נכסים לרכושו. כל עוד ההערה קיימת, לא ניתן לפגוע בזכויות הזכאי אלא במקרים חריגים מאוד, שהם לפי צו בית משפט או שקיימת טענה לביטול העסקה מחמת פשיטת רגל או פירוק, אשר הייתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה והיא תעמוד גם נגד התחייבות זו. אך האם החריג עולה על הכלל?
|
|
|
|
|
