|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים

כמה הערות על התחזקות השקל ביחס לדולר ומדיניות בנק ישראל

כאשר בנק מרכזי מנסה להחזיק מטבע בצורה מלאכותית מתחת או מעל לשער בשוק החופשי, אז אפשר לתקוף אותו ולהרוויח אם הוא "יישבר" ראשון במצב כזה לשדר שהוא "קשוח" ולא יוותר, יכול למנוע התקפות על המטבע
21/01/2021  |   עומר מואב   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
בנק ישראל [צילום: איתמר לוין]

למה בנק ישראל רוכש דולרים? - כשסטלי פישר, כשהיה נגיד בנק ישראל, התחיל לקנות דולרים, הטענה שהייתה היא שרצוי להגדיל את הרזרבות. את הגדלת הרזרבות מיצינו מזמן לכן את הסיפור הזה צריך לשים בצד. ואז התחיל הסיפור של רכישת דולרים בשביל "לייצב" את שער החליפין. לא זוכר מתי זה התחיל, אבל בהחלט אני זוכר את הנגידה קרנית פלוג מבהירה שהיא לא מנסה להשפיע על הרמה או המגמה, רק לייצב. כלומר, הבנק המרכזי מזהה סטיות משער שיווי המשקל וקונה דולרים אם השקל חזק מידי (מחיר נמוך מידי של הדולר בשקלים) ומוכר אם השקל חלש מידי. הסיפור הזה לא משכנע (אם להתנסח בעדינות). הבנק בגדול רק רכש דולרים ולא מכר, אין שום בסיס סביר לטענה שכלכלני הבנק יודעים מה השער "הנכון", ובמבחן התוצאה, הבנק לא ידע לקנות כשהדולר זול ולמכור כשהוא יקר. מי שיודע לעשות את זה, הוא משקיע לטווח קצר ("ספקולנט") שמצליח להרוויח. אבל בנק ישראל לא הרוויח מהמסחר בדולרים. ואז עברנו לסיפור של סיוע ליצוא (לדעתי זה היה הסיפור האמיתי לכל אורך הדרך, בניגוד להצהרות הבנק) - רכישת דולרים במטרה להחליש את השקל, ולתרום לרווחיות היצוא. לפני שאסביר למה זו גישה שגויה לדעתי, רק אציין שבסביבת ריבית אפס, ניתן גם לטעון שהבנק רוכש דולרים כחלק ממדיניות העמידה ביעד האינפלציה. לא אעסוק בטיעון הזה, כי זה לא ההסבר שהבנק מספק להצהרה שיגדיל את קצב רכישת הדולרים.

מה רע בזה? - ראשית, יש לזה מחיר. למעשה הציבור בישראל מסבסד את היצוא בצורה עקיפה. לא רק שהצלחה של הבנק בהחלשת השקל מייקרת את סל הקניה של הצרכן, בנק ישראל למעשה לוקח הלוואה שקלית מהציבור ורוכש עם הכסף דולרים. אם הבנק מחזיר הלוואה שקלית + ריבית בערך גבוה יותר מהרווח על הדולרים שהוא מחזיק (בצורה של אג"ח של ממשלות זרות או השקעות אחרות) אז הבנק מפסיד ומישהו מרוויח. והבנק זה אנחנו (בנק ישראל מעביר לממשלה את הרווח שלו מהדפסה בניכוי הפסדים). זו נשמעת טענה מוזרה - הרי הבנק המרכזי יכול להדפיס כמה שקלים שהוא רוצה. אבל הבנק עושה "עיקור" ("סטריליזציה") כשהוא רוכש דולרים. כלומר, סופג חזרה את הכסף מהציבור, על-ידי הלוואה מהציבור. ובכל מקרה, הבנק שולט בכמות הכסף הכלכלה, וכדאי לחשוב על שני הדברים בנפרד. ובכל מקרה, כדאי לזכור שכסף זה סתם נייר או רישום בספרי הבנק - מה שחשוב זה כוח הקנייה של הכסף, ולכן מי שמקבל כסף מהבנק המרכזי, מקבל כוח קנייה על חשבון כלל הציבור. למי שמתקשה עם הטיעון הזה: חשבו שאני טועה, ואז אפשר שכולנו נפסיק לעבוד ונפסיק לשלם מיסים והבנק המרכזי פשוט ידפיס לנו כסף לכל צרכינו... מבטיח לכם שזה לא ייגמר טוב. שנית, המחיר העקיף: במקום שהיצואנים יפעילו לחץ על הממשלה לטפל בבעיה של השקל החזק על-ידי פתיחה לייבוא, היצואנים (ועוד כל מיני אינטרסנטים ו"מומחים") מפנים את הלחץ לבנק ישראל. אם הבנק היה מכריז שהוא פשוט לא עוסק בזה אולי הממשלה הייתה נאלצת לפעול. בסופו של דבר, השקל החזק משקף מציאות כלכלית - יותר יצוא מיבוא. ניסיון "לפתור את הבעיה" על-ידי התערבות בשער החליפין, פשוט מאפשר המשך המצב המזיק של עודף יצוא ביחס ליבוא, ובלימת ההתפתחות הכלכלית של המשק, על-ידי שחרור חסמים.

הספקולנטים - כאשר בנק מרכזי מנסה להחזיק מטבע בצורה מלאכותית מתחת או מעל לשער בשוק החופשי, אז אפשר לתקוף אותו ולהרוויח אם הוא "יישבר" ראשון. במצב כזה לשדר שהוא "קשוח" ולא יוותר, יכול למנוע התקפות על המטבע. אבל אם הוא בכלל לא משחק, ומראש מודיע שלא יתערב, אז פשוט אי-אפשר לשחק נגדו. לצורך הדוגמה, נניח ששער הדולר בשיווי משקל הוא שלושה שקלים: אם הנגיד לא מתערב, אז זה יהיה שער החליפין ואיש לא יכול לשחק נגד הנגיד. אבל נניח, שוב לצורך הדוגמה, שהנגיד מתחיל לקנות דולרים ומצליח להחזיק את השער על שלושה שקלים וחצי. עכשיו הספקולנטים יכולים לשחק נגדו: אתה קונה דולרים, אנחנו מוכרים. הם לוקחים הלוואה דולרית, וקונים שקלים, שלושה וחצי בתמורה לכל דולר. אם הנגיד יישבר, שער הדולר ירד לשער שווי המשקל - שלושה שקלים לדולר. כשזה קורה, הספקולנטים יכולים לקנות חזרה את הדולרים שלהם, ולהרוויח חצי שקל על כל דולר שהם השקיעו בקניית שקלים. ספקולנטים יכולים להמר נגד הבנק המרכזי רק אם הבנק מנסה להשפיע על שער החליפין.

האם באמת השקל התחזק בצורה לא סבירה? - אם בוחנים ביחס לדולר אז יש התחזקות משמעותית של השקל. אבל לאורך שנה, בהשוואה למטבעות רבים אחרים השקל לא התחזק מאוד. כלומר, יש כאן עיקר החלשות של הדולר ביחס למטבעות בעולם. וכן, השקל בהחלט מתחזק - ביחס סל המטבעות הרלוונטי שכולל את הדולר והפאונד הבריטי (שגם נחלש), אבל זה משקף את עודף ההיצע - זה המנגנון שמאפשר למשק לחזור לשיווי משקל.

המומחים - המומחים משוק ההון (כלכלנים מבתי השקעות ובנקים מסחריים) פשוט לא מבינים מקרו כלכלה. לעיתונאי שרוצה לכתוב על הנושא הכי קל לראיין "מומחה" או שניים, ואז אנחנו רואים בכל העיתונים הכלכליים את ערימת טענות ההבל של רובם, עם ההסכמה הרחבה שהבנק חייב להתערב. כוכב יוצא דופן בתחום הוא דודי גרשון. הוא יוצא דופן משום שהוא נהנה מהתואר פרופסור למימון, למרות שהוא לא אקדמאי/חוקר במובן המקובל. מתוך ידיעה ב"כלכליסט" לפני שלוש שנים: "שלוש שנים אחרי שמכר את סופרדריבטיבס שהקים, תמורת 350 מיליון דולר, פונה היזם דודי גרשון לקריירה חדשה. גרשון, פרופ' למימון בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית מקים את מרכז הפינטק בפקולטה למינהל עסקים כדי לקדם ולסייע לחברות ויזמים בתחום הפינטק בארץ. הוא יתרום כ-5 מיליון שקל להקמת המרכז שייקרא על שם הוריו סימה ושלמה גרשון".

אין ספק שגרשון הוא אדם נבון שהצליח בחיים. ההשכלה שלו: דוקטורט בפיזיקה ולימודי מוסמך במנהל עסקים. ההבנה שלו במקרו כלכלה מועטה. וכך הוא טוען אתמול לכלכליסט: "ישנה כאן טעות ניווט קשה של בנק ישראל שתגרום למשק בכלל ולמגזר ההייטק בפרט לנזק עצום ... על בנק ישראל להצהיר שהשקל כרגע נסחר ברמה הרבה יותר גבוהה מרמתו המתאימה בלפחות 10%; להודיע שבנק ישראל לא יאפשר לשקל להמשיך במגמת ההתחזקות; לרכוש דולרים בשוק באופן שהשוק יודע שהבנק מתערב במסחר; להעלות את השער במהירות ללפחות 3.25 בזמן שהמסחר דליל ומאותו רגע לא לתת לו לרדת - פשוט צריך לייאש את הספקולנטים... בעידן זה לא ייגרם נזק משמעותי אם יתרות המטח שלנו יעברו גם את 200 מיליארד הדולרים".

בעיה שכבר מוכרת לנו - אנשים חכמים ומשכילים שלא מבינים היכן הם לא מבינים... לסיכום. אני מקווה שהבנק המרכזי לא יגיב לביקורת נגדו בקנייה מואצת של דולרים.

פורסם בבלוג האישי של עומר מואב
תאריך:  21/01/2021   |   עודכן:  21/01/2021
עומר מואב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כמה הערות על התחזקות השקל ביחס לדולר ומדיניות בנק ישראל
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אם בשנת 1990 אמון הציבור במערכת השפיטה עמד על 89% כבר בשנת 1997 הוא עמד על 67%. ההנחה היא כי הגורם העיקרי לירידה באמון הציבור נבעה מזליגת המערכת השיפוטית לתוך השדה הפוליטי בעקבות "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק ובעקבותיה הצפת מערכת השפיטה בשופטים מקורבים, בני משפחה, (נפוטיזם), קשרים על-רקע מיני, ופועל יוצא, בעלי איכויות ירודות התלויים והמשועבדים לתכתיבי מובילי המערכת (שופטים וסאלים). ההצפה הגדולה באה, בעיקר, מקרב עורכות הדין שגילו דרך לפרוץ לשיפוט מתפקיד "עוזרת משפטית", "רשמת", ללא כל ניסיון מקצועי בעריכת דין, ללא רזומה, וללא הישגים בתחום המשפט. כמו-כן, במהלך העשור האחרון מערכת בתי המשפט מנהלת מעקב אחר אזרחים שביקרו שופטים והם מצויים ב"רשימה שחורה" ותחת "כוכבית". כנגד שופטים המעורבים בפלילים ופעילות מנהלית אסורה קיים טיוח שיטתי המוסתר מהציבור. שופט הנו בעל התפוקה הנמוכה ביותר במגזר הציבורי למרות זאת השתכרותו היא פי 4 משכר הבכירים במגזר זה. בשנת 2010 אמון הציבור במערכת השפיטה ירד ל-61%, כיום האמון במערכת השפיטה המזוהה יחד עם הפרקליטות והתקשורת לא חוצה את רף 32%.
21/01/2021  |  עו"ד משה כהן  |   יומני בלוגרים
רעידת אדמה. לא פחות. זה מה שחוללה המלונית הייחודית לבחורי ישיבות, שמופעלת במלון דן פנורמה בירושלים. כל כך עמוק היה הזעזוע, שבעטיו נתבקשו גדולי הציבור החרדי, לפרסם קריאה להרחקת בחורי הישיבות החרדיות מן המלונית הישיבתית.
21/01/2021  |  מנחם רהט  |   יומני בלוגרים
יש בפי ביקורת על ארגון "בצלם" מאז העומד בראשו חגי אלעד סירב לראות בחמאס ארגון טרור. גם הופעותיו באו"ם ראויות לגינוי בפה מלא. אך מעקבי "בצלם" אחר התנהגות הישראלים בשטחי יהודה ושומרון כלפי האוכלוסייה הפלשתינית לגיטימיים ומשרתים את האינטרס הלאומי הממשי (הראשון שנהג כמו "בצלם" עוד בטרם היות ארגון כזה היה גדול משוררי הדור נתן אלתרמן בשיריו החשובים על החובה להימנע מפגיעה באוכלוסייה הערבית במהלך מלחמת השחרור. דוד בן-גוריון קרא את השיר מעל בימת הכנסת וחילקו לחיילים. אלתרמן גם הגן על זכותו של ח"כ ערבי קומוניסט למעמד שווה במשכן. היה זה תופיק טובי).
21/01/2021  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
לעיתים קרובות אנחנו שומעים על יזמים חסרי ניסיון ש"נפלו" בעסקות הכרוכות בנדל"ן עסקי, קרי נדל"ן לתעשיה, מסחר, תעסוקה ומשרדים. לשם כך עלינו להסביר את ההבדל המהותי, שלא לאמר דרמטי, בין עסקות "רגילות" לנדל"ן למגורים לבין עסקות בנדל"ן עסקי שהינן מורכבות במיוחד ודורשות הרבה יותר בדיקה וידע. על יזם הניגש לקדם עסקה בתחום הנדל"ן למגורים, התחדשות עירונית או נדל"ן עסקי (משרדים, מסחר וכו'), להבין מראש כי מדובר בסוגים שונים לחלוטין של עסקות.
לאחר שהשבוע שוב שגרו הרוצחים מעזה שני טילים לעבר מדינת ישראל הודיעונו גורמים בכירים בצבא שגם הפעם הסיבה לשיגור הם ברקים ורעמים. ובעצם מדוע שלא יודיעונו כך, שהרי הם מודיעים ואנו עוברים על כך לסדר היום. אם חושבים להם בצה"ל שכולנו מטומטמים הרי שהם בוודאי טועים אלא שהתנהגות הציבור הישראלי בהקשר ההפצצות מעזה ראויה לכל הפחות לעיון ובחינה, שלא לדבר על מחקר עמוק ומקיף.
21/01/2021  |  בעז שפירא  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
טובה חוכמת השיח המדיני מהפעלת כלי הקרב, לשם כך יש גם לאמץ הצעת ארה"ב, מדינה ידידותית לישראל
חמאס חותר לשמור על שליטה בפועל [צילום: דובר צה"ל]
פרופ' קובי מיכאל
הרשות הפלשתינית לא תוכל לשלוט ברצועה בשל השחיתות והחולשה שלה, וברור שחמאס איננו אופציה    ישראל תצטרך לשלוט בשטח עד שניתן יהיה להכניס כוח זר בשילוב גורמים מקומיים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il