פקידים ברשויות האכיפה הפדרליות מנהלים דיונים בלתי רשמיים בשאלה האם להעמיד לדין את כל מי שנטלו חלק בהסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר – מדווח (24.1.21) וושינגטון פוסט. אפשרות זו טעונה מאוד מבחינה פוליטית, אך נובעת מן החשש המעשי של הצפת בתי המשפט בוושינגטון במאות תיקים; בשנת 2019 הם דנו ב-430 תיקים בלבד.

השיחות הפנימיות מצויות בשלבים ראשוניים ולא התקבלו כל החלטות. אנשי משרד המשפטים הבטיחו שייעשה מאמץ בלתי פוסק לזהות ולעצור את כל המעורבים, אך במקביל מתקיימים דיונים בשאלה האם יש להעמיד לדין את כולם. כל זאת – כאשר אנשי המשרד מגלים רגישות מיוחדת לכך שאמינותו ואמינות הבולשת הפדרלית (הכפופה לו) מונחות על כף המאזניים, לאור הכשלים המודיעיניים והמבצעיים שקדמו להסתערות והתגלו במהלכה.

פקידים פדרליים מעריכים שמספר המסתערים היה 900-700 – החל ממי שהיו לבושים בבגדי הסוואה והתקדמו בצורה מאורגנת, עבור במי שהשחיתו רכוש וכלה במי שרק צעדו לתוך הבניין. בשל מגוון רחב זה של התנהגויות טוענים חלק מן הפקידים, כי אין להעמיד לדין את מי שרק נכנסו לבניין שלא כחוק ולא היו מעורבים באלימות או בוונדליזם. סוכני בולשת ופרקליטים מתנגדים לעמדה זו, וטוענים שיש חשיבות בהעברת מסר מרתיע רב-עוצמה ולפיו התנהגות כזו חייבת להיענש. בדיונים עולים נימוקים רבים נוספים – לא מהתחום הפוליטי, אלא מהתחום המעשי של חקירות וכתבי אישום.

משרד המשפטים כבר הגיש כתבי אישום נגד קרוב ל-140 איש, ורבים אחרים יוגשו בימים ובשבועות הקרובים. עד אמצע ינואר קיבל ה-FBI למעלה מ-200,000 פריטי מידע מן הציבור, וזאת בנוסף לצילומי עיתונות ועדויות של שוטרים. דובר המשרד אמר לפוסט, כי יש בו "נחישות מוחלטת לבוא חשבון עם כל מי שנטל חלק במזיד במעשים הפליליים בקפיטול. אמרנו כל העת שנלך בעקבות העובדות והראיות ונגיש כתבי אישום בהתאם. אנחנו בטוחים שבית המשפט המחוזי בוושינגטון יכול לטפל בכל התיקים".

המטרה המרכזית של הרשויות היא לקבוע מי – אם בכלל – תכנן, ארגן או הכווין את האלימות. הבולשת כבר מצאה קשרים מדאיגים בין קבוצות קיצוניות כמו Proud Boys, Oath Keepers
ו-Three Percenters והיא בודקת האם הן תיאמו ביניהן את ההסתערות. הפרקליטות כבר רמזה, כי אם יימצאו מארגנים כאלו – הם יואשמו בקשירת קשר נגד הממשלה, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 20 שנות מאסר.

אולם, בשיחות פרטיות מודים אנשי המשרד, כי הנחושים והמסוכנים שבין אותם מארגנים פעלו בתוך ההמון שפרץ את דלתות הקונגרס ולא עשה הרבה יותר מכך, ולכן יהיה צורך להחליט האם כל אותם מאות עבריינים קלים יותר יועמדו לדין גם הם. הפקידים מדגישים, כי אין עליהם לחץ כלשהו בנוגע לעיתוי ההחלטה העקרונית כיצד לטפל בפורעים לסוגיהם – ולו רק משום שהחקירה נמצאת בעיצומה. הסוכנים גם משערים שחלק מן הנאשמים ישתפו פעולה וימסרו ראיות נגד אחרים.

עם זאת, חלק מאנשי רשויות האכיפה חוששים, שהעמדה לדין רק על הסגת גבול בלא ראיות למעשי אלימות, עשויה להסתיים בחלק מן המקרים בזיכוי. "אם אדם זקן אומר שהוא נכנס ואיש לא ניסה לעצור אותו והוא יצא ואיש לא ניסה לעצור אותו, וזה כל מה שאנחנו יודעים עליו, זה תיק שאנחנו עלולים להפסיד בו", אמר אחד הפקידים.

במקביל, מדווח הפוסט, חלק מהסניגורים נוקטים ב"הגנת טראמפ" – לפיה הנשיא או בעל סמכות אחר נתן להם רשות או הזמין אותם לעשות מעשה, שבנסיבות אחרות היה מהווה פשע. הגנה כזאת לא תמנע הרשעה, אך יכולה להוביל להקלה בעונש. גם משפטו של דונלד טראמפ בסנאט (שייפתח ב-9 בפברואר) יפנה את תשומת הלב למעשיו ויעלה שאלות בנוגע להשפעה של המידע הכוזב שמסרו הוא והסובבים אותו על התנהגות הנאשמים מן השורה.

לתביעה יש עוד אפשרויות. בנוגע לפורעים נעדרי עבר פלילי ושהתנהגותם בקפיטול לא הייתה אלימה או משחיתת רכוש, ניתן להגיע להסדרים מותנים לפיהם האישומים יימחקו אם לא יבצעו עבירות נוספות בתוך פרק זמן מוגדר. הסדרים כאלו הופעלו בכמה מקרים של אנשים מעורערים נפשית שקפצו מעל גדר הבית הלבן.