החלטת שרת התחבורה מירי רגב וסגנה אורי מקלב להפריד בין ציבור הנוסעים שומרי החוק לנוער השוליים הפרוע בבני ברק נכונה, וכך גם ההחלטה ליידע מראש את נוסעי התחבורה הציבורית לפני שינויים.

אלא שלהכרזה זו קדמה הוראה מפורשת מצד נעה אבירם, הממונה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, שהורתה על השבתתה הבוקר של התחבורה הציבורית בבני ברק והסטת קווים מן העיר. השינויים נעשו ללא כל התראה לנוסעים, מ-09:30 עד 12:00. מפעילי התחבורה הציבורית החלו להודיע על כך לנוסעים רק בסביבות השעה 10:00, באופן שלא איפשר להם לכלכל את צעדיהם. אין מדובר בנוסעים רגילים אלא בנוסעים העובדים בעבודות חיוניות, והשבתת השירות פגעה לא רק בהם אלא גם בציבור הנזקק לשירותיהם, לרבות אנשים חסרי ישע.

אבירם לא פעלה על דעת עצמה. היא נסמכת על הוראה של מ"מ ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, רן שדמי, שמתירה פגיעה בנוסעים תמימים, וזאת במקום לאבטח את האוטובוסים. החלטה דרקונית שכזו לא נעלמה מעיניהם של רגב ומקלב, שלא פעלו לסיכולה. כאשר מקלב מלין על כך שהמשטרה נוקטת ענישה קולקטיבית כלפי תושבי בני ברק, כדאי שיביט פנימה ויווכח כי משרדו מתנהג אותו הדבר.

איזו תכלית בדיוק משרתת השבתת השירות? האם השבתת השירות הצילה נהג כלשהו מפגיעה או מנעה גרימת נזק לאוטובוס, או שכמו בנזיפה לתלמידים שהגיעו על חבריהם שלא הגיעו לכיתה, מענישים אנשים על לא עוול בכפם. כאשר ההתנהלות המעוולת הזו מגיעה מרשות שלטונית, היא חמורה שבעתיים, ויש בה כדי להעיד על הנתק שבין ממשלת ישראל לאזרחי המדינה.

אין זו הפעם הראשונה שבה משרד התחבורה מגלה אטימות למצוקת נוסעי התחבורה הציבורית, שבהעדר רכב פרטי נאלצים לשבור את הראש כיצד להגיע ליעדם (כידוע, לרבים מן התושבים אין רכב פרטי ומשרד התחבורה לוקח מהם את ה"רגליים"). זה אותו משרד התחבורה שביד אחת מגביל את תפוסת הנוסעים כדי לצמצם את התחלואה, אך ביד השנייה מתיר תחבורה ציבורית לצרכים לא חיוניים בסופי-שבוע ולא שולל רשיונות מחברות הסעים שמסיעות תלמידים לתלמודי תורה חרדיים בניגוד לחוק.

בהעדר ישועה ממשרד התחבורה, לו אני תושב בני ברק או כל עיר אחרת שבה נפגע שירות התחבורה הציבורית בנימוק של עונש קולקטיבי על אלימות, הייתי פונה לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ומתלונן על ההנחיה הלא-סבירה של משרד התחבורה. ממליץ לקוראים לנהוג כמותי.