הקשרים הנסתרים של הבוררת ריש-רוטשילד

מבוכה גדולה אירעה בבוררות חסויה אצל השופטת בדימוס חנה ריש-רוטשילד. הצדדים לבוררות: פירמת עורכי הדין היוקרתית גולדפרב זליגמן ושות', שתבעה תשלומי שכר טירחה מלקוחה, כולל "דמי הצלחה", על-אף התוצאות העגומות שהשיאו ללקוחה. זמן קצר לאחר שניתנה החלטת הבוררת הסתבר, כי בתקופת הבוררות התקיימו בין הבוררת לבין בכירים במשרד עורכי הדין קשרים חברתיים.

ריש-רוטשילד, שכיהנה 15 שנה כשופטת בית הדין לענייני משפחה (2013-1998), נתנה פסק דין לטובת פירמת עורכי הדין. אך מסתבר שהיא הסתירה, וממשיכה לא לגלות, את מלוא קשריה לבכירים בגולדפרב זליגמן - למרות שהייתה מחויבת לעשות כך כתנאי לקבלת הסכמת הצדדים.

במחצית שנת 2019 הורה השופט איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, להעביר סכסוך משפטי על שכר טירחה של שני משרדי עורכי הדין - אבנר זינגר ומשרד גולדפרב זליגמן - נגד א"א, אותה ייצגו קודם לכן בסכסוך גירושין עם בעלה לשעבר בבוררות אצל השופטת בדימוס ריש-רוטשילד.

שני המשרדים גבו מהלקוחה 50 אלף דולר, כל אחד, ומראש, ותבעו גם את "דמי ההצלחה" בתיק, למרות שבשורה התחתונה נכשלו - הלקוחה שלהם הפסידה וחויבה בהוצאות. דמי ההצלחה שנקבעו הם 10% לכל אחד משווי הרכוש שיותיר לה הגרוש. הציפייה הייתה שניתן למצוא רכוש רב שמחביא כביכול הגרוש, בן למשפחה עתירת נכסים. בסופו של דבר - ולמרות שידעו שיש להם קשיים ראייתיים להוכיח זאת בבית משפט - המשיכו בניהול התיק.

לאחר ההפסד בערכאה ראשונה, סירבה הלקוחה המיואשת והמרוששת מתשלומי שכר טירחה לעורכי דין לגשת לערעור. ולבסוף הגיעה בעצמה, בפשרה מחוץ לבית המשפט עם הגרוש, להסכמה, שישאיר לה לפחות את בית המגורים לששת ילדיה. כך נעשה. כאמור, שני משרדי עורכי הדין תבעו בבוררות להעביר לכל אחד מהם גם 10% משווי בית המגורים.

בתום הבוררות בתיק, ב-15 בדצמבר 2020, לאחר שגבתה חצי מיליון שקל שכר טירחה, פסקה הבוררת ריש-רוטשילד, שמשרדי עורכי הדין אכן זכאים ל-10% משווי בית המגורים. היא הגדילה לעשות וזיכתה אותם בכספים שכלל לא תבעו, ואף שיבחה את אמינות עורכי הדין מטעם משרד גולדפרב שהופיעו בפניה כעדים.

בימים אלה, ובעקבות פסק הבוררת נגד הלקוחה, מיהרו משרדי עורכי הדין והגישו בקשה להטלת עיקול על בית המגורים עד להסדרת החוב. לפני שנגיע לכך, הבה נחזור לתחילת הבוררות.

תצהיר ניגוד העניינים

עוד בטרם קיבלה לידיה את הסכמת הצדדים לבוררות - וכתנאי לקבלתו - חויבה הבוררת על-ידי בית המשפט למסור תצהיר על ניגוד עניינים אפשרי עם אחד או שני הצדדים (זינגר ומשרד גולדפרב זליגמן) כתנאי לקבלת הבוררות. היא שלחה מכתב ראשוני, שבו התייחסה למשרד זינגר. ריש-רוטשילד ציינה שבהיותה שופטת הופיע עו"ד זינגר בפניה, ולאחר פרישתה "נטל חלק מצומצם" בהליך גישור שהתנהל בפניה, אך מעבר לכך איך לה קשרים עמו.

היא הציעה לקבוע ישיבת קדם-בוררות, ועד אז אמור היה משרד גולדפרב גם לתת הסכמתו לנהל את הבוררות בפניה. בישיבת קדם הבוררות שנערכה ב-26.6.19, ולאחר שמשרד גולדפרב זליגמן נתן את הסכמתו, הופיעו נציגים ממשרד זינגר וגולדפרב זליגמן לדיון.

הבוררת פתחה את ישיבת קדם-הבוררות בגילוי נאות נוסף על משרד עו"ד זינגר, אך סכרה פיה, כך על-פי פרוטוקול הדיון, בכל הקשור לגילוי ניגוד עניינים אפשרי לגבי משרד גולדפרב זליגמן.

לשם חשיבות הפרת הגילוי, נצטט את הגילוי שאמרה לגבי משרד זינגר בלבד:

• "קודם כל, אני רוצה לציין, כפי שציינתי בהודעה שלי לבית המשפט - אני מכירה את עו"ד זינגר ועו"ד קוברסקי (ממשרד זינגר, י.י). את עו"ד זינגר אני מכירה יותר, כי אנחנו מבוגרים יותר. אני מכירה אותו מהתחום כי שנינו עוסקים בתחום של דיני משפחה... לא היה בינינו קשר. אין בינינו קשר חברי מעבר לקשרים המקצועיים. אני רוצה לציין שכרגע לא מתנהל בפני שום גישור בוררות איזשהו שאנחנו מעורבים - המשרד שלו ואני. זה הדבר הראשון שרציתי להבהיר, ואני מניחה שאתם שהודעתם שאתם מסכימים למינוי, כל הצדדים בדקו את הדברים".

עו"ד עדי כהן, פרקליטה דאז של הלקוחה הנתבעת, הבהיר כי הוא מסכים לבוררות על בסיס הצהרת הבוררת (לגבי גילוי זה): "אמרנו שאנחנו מסכימים על בסיס ההצהרה של גברתי".

הבוררת ריש-רוטשילד: "אלה הדברים שהצהרתי. אתה יכול לבדוק. אני במיוחד חוזרת עליהם כרגע".

כהן המשיך והדגיש שהם מסכימים לאור דברים אלו, ולא לגבי דברים אחרים שיתגלו אם יתגלו בעתיד: "אם זה על בסיס הדברים שגברתי אמרה, אנחנו לא נתעורר בעולם אחר אם יתעוררו דברים".

ריש-רוטשילד הוסיפה לגבי עו"ד זינגר בלבד: "היינו יחד בהשתלמויות".

לגבי קשריה עם משרד גולדפרב זליגמן, כאמור, מילאה פיה מים - לא נאמרה מילה ולא גילתה דבר, כך על-פי פרוטוקול הדיון, למרות שהייתה מחויבת בדין לנהוג כך.