בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
למיטב ידיעתנו, ונכון לרגע זה בלבד, אסון הנפט בחופי ישראל נגרם כתוצאה מתאונה, מצערת ככל שהיא, לא מדובר באירוע ביטחוני אלא מדיני ● אותו כנ"ל לגבי האזרחית שהושבה לישראל מסוריה
|
לא אירוע ביטחוני [צילום: המשרד להגנת הסביבה]
|
|
|
|
|
מתוך ויקיפדיה: צֶנְזוּרָה (מלטינית: censere להעריך) היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; היא מוטלת לרוב על-ידי גופי ממשל. לא צריך להיות סטודנט או בוגר לחוגי תקשורת כדי להבין שהשימוש הנרחב במונח 'צנזורה' בשני נושאים נפרדים לחלוטין בשבוע האחרון אינם עושים חסד עם הכלי יקר הערך. הצנזורה, שמטרתה היא קודם כל לשמור על ביטחון אזרחי ישראל, עברה תהליך שגורם לכך שהמונח מתרוקן מתוכן במהירות. למיטב ידיעתנו, ונכון לרגע זה בלבד, אסון הנפט בחופי ישראל נגרם כתוצאה מתאונה. מצערת ככל שהיא, לא מדובר באירוע ביטחוני אלא מדיני. אותו כנ"ל לגבי האזרחית שהושבה לישראל מסוריה. לצד המשמעות האבודה של המונח, יש עניין לבחון את יעילות הצנזורה בעידן בו המידע מופץ במהירות וללא שליטה בין אם מופעלת או לא. 'על-פי פרסומים זרים' הפך לקוד קבוע להפרת הצנזורה מבלי להפר אותה על-פי החוק, פשטני ומגוחך ככל שיהיה. לאחר רצח אורי אנסבכר הי"ד ובמקרים נוספים, מפאת גרוטסקיות החומרים בשטח, הוחלט גם כן להפעיל צנזורה. את המקרים האלו ניתן להחריג מכיוון שכחלק מהשיקולים להפעלתו מוכנס גורם הנקמה הפוטנציאלית. נראה שהפחד מנקמה גובר על הצורך לזעזע את העולם בתור כלי אפקטיבי להסברה הישראלית. ולבסוף, מניעת מרי אזרחי היא שיקול ביטחוני. נראה, אגב, שהצנזורה הצבאית מרגישה בנוח להתערב בלא מעט ידיעות מבלי שכותביהם יתערבו בעניין. כך נמשך הכרסום ביעילותה. במקום לשמור על ביטחון המידע בישיבות הקבינט, הציבור לעיתים ממודר מפרטים שאין צורך שיהיו חסויים. הצנזורה לא אמורה להגן מפני מבוכה אלא מפני איום, ולכן נראה על פניו שההחלטה להטיל צנזורה על עצם קיום הישיבה בנוגע לאזרחית בסוריה, דבר שגרם לעניין ציבורי מוגבר, הייתה לא נכונה. ייתכן שהיא תולדה של שר ביטחון ששירת יותר מדי שנים כפוף להוראות הצנזור הצבאי. על-מנת למנוע מקרים דומים בעתיד, על הדרג המדיני להפעיל שיקול דעת מעמיק טרם הטלת הצנזורה מכמה סיבות: הראשונה כדי לא לייצר עניין ציבורי במקום שיכול להיות חף ממנו והשני על-מנת לא להביא לזלזול בערך הכלי. רק כך נוכל להמשיך לפעול לפי הוראות הצנזורה מבלי להגחיך את העניין באמצעות השערות מופרכות וסאטירה בפריים טיים.
|
תאריך:
|
23/02/2021
|
|
|
עודכן:
|
24/02/2021
|
|
עקיבא שפיגלמן
|
|
פרשת "תְּצַוֶּה" פותחת בצווי "לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כ"ז, פס' כ'), עם הוראה לקחת "שֶׁמֶן זָךְ כָּתִית לְמָאוֹר". זאת כדי להעלות את נר התמיד שמקומו "בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת" ומדובר ב"חֻקַַַּת עוֹלָם", שנר התמיד דולק.
|
|
|
חודש אדר, שאנו נמצאות בעיצומו, הוא ראש השנה לשמחה וגם לצניעות. מניין לי? בס"ד מצאתי שאדר וראשי תיבות של ראש השנה שניהם עולים לאותו סכום - 205. משמע שאדר הוא ראש השנה.
|
|
|
על-פי גורמים בפתח, בשבועיים האחרונים קם ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס יריב פוליטי חדש מתוך תנועת פתח, בנוסף לשני יריביו המרים מוחמד דחלאן ומרוואן ברגותי, יו"ר הרש"פ, שחושש כי השניים האלה פועלים להפיל את שלטונו, רואה ביריב החדש איום לא פחות מסוכן על שלטונו שיש לנטרלו מייד. מדובר בד"ר נאצר אלקידווה, חבר הוועדה המרכזית של פתח ואחיינו של יו"ר הרש"פ לשעבר יאסר ערפאת.
|
|
|
עסקנו רבות, אולי במידה דיספרופורציונית, בהיבטים הרפואיים, הטכניים והניהוליים של משבר הקורונה, אבל בדרך כלל נמנענו או דילגנו על עיסוק משמעותי לא פחות בהיבט המוסרי של המשבר. כאשר מדובר בהיבט המוסרי, פונה התודעה לשני שיקולים עיקריים: האחריות האנושית-הומנית והאחריות ההדדית החברתית; לצורך בחינת הנושא, בשתיהן אנו נדרשים לקריטריוני השוואה ומבחינתי אין טבעי יותר מהמוסר היהודי ולא האוניברסלי, כיסוד לבחינת שאלות אלה.
|
|
|
להלן הדברים שפירסמתי באותם ימים: עמוס עוז בגרמנית
|
|
|
|