שלושת בניה של אמילי קלארק לא חזרו ללימודים בספטמבר שעבר, כאשר בתי הספר באנגליה נפתחו לראשונה מאז האביב. היא החליטה להוציאם לחלוטין מן המערכת וללמד אותם בעצמה, ולדבריה – הם מאושרים יותר ולומדים מהר יותר. קלארק אינה היחידה: מספר הילדים האנגלים הלומדים בבתיהם עלה ב-40% והגיע ל-75,000 באוקטובר האחרון. אומנם מדובר בפחות מאחוז מכלל הילדים, אך כפליים מאשר ארבע שנים לפני כן. בארה"ב השיעור מגיע ל-7% לעומת 3% בלבד באביב.

היקפי הלימוד בבית הלכו ועלו זמן רב לפני הקורונה, מציין אקונומיסט. בארה"ב היו אלו בעיקר נוצרים שמרנים, החוששים שבתי הספר הציבוריים ישחיתו את ילדיהם. אבל מאז 2007 נרשמת ירידה במספר ההורים המנמקים את לימודי הבית בסיבות דתיות או מוסריות; יותר הורים מסבירים זאת כעת בסמים ובהשפעות שליליות אחרות בבתי הספר. מי שמתגוררים ליד בתי ספר ציבוריים גרועים ואינם יכולים להרשות לעצמם בתי ספר פרטיים, בוחרים גם הם בחינוך הביתי. בני מיעוטים חוששים מפני גזענות בבתי הספר.

ברחבי העולם גדל היקפו של החינוך הביתי הנובע מטענות לפיהן בתי הספר המקומיים אינם מסוגלים להתמודד עם בעלי מוגבלויות או עם בעיות רגשיות. כיום הורים מגלים פחות סבלנות לתופעות כמו בריונות, שדורות קודמים של ילדים היו אמורים להשלים איתן. במקומות רבים לא מצליח החינוך המיוחד לעמוד בקצב הביקוש, והורים לילדים הזקוקים לו נאלצים ללמדם בבית.

הפיקוח על הלימודים בבית בתקופת הקורונה גרם לחלק מההורים לגלות, כי ילדיהם נמצאים הרחק מאחורי חבריהם לכיתה. אחרים סבורים, כי המשימות שמציב בית הספר קלות בהרבה מיכולתם של ילדיהם. הורים לילדים צעירים במיוחד לא נהנו לראותם נאלצים ללמוד דרך מסכים. יש הסבורים, כי רוב ההורים שהחליטו להמשיך כעת את הלימודים בבית, עשו זאת לא משום שהם חוששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, אלא משום שראו כיצד ילדיהם פורחים בלימוד הביתי. אחרים אומרים, כי רוב ההורים יחזירו את ילדיהם לכיתות כאשר יתאפשר, אך נסיון הקורונה יגרום להם לחשוב ביתר חיוב על לימוד ביתי אם הצורך יתעורר בשל בעיות בבית הספר.

שינויים נוספים שחוללה הקורונה עשויים לעודד מגמה זו, סבור אקונומיסט. אובדן עבודה מגדיל את מספר ההורים הנשארים בבית. מעסיקים רבים כנראה יאפשרו לעובדיהם להמשיך לעבוד מהבית. הסגירה הממושכת של בתי הספר בארה"ב מעודדת הטמעה של שיטות בהן נעשה מזמן שימוש בלימוד הביתי כדי לשפר את הלמידה ולהקל את נטל ההוראה. הורים רבים יוצרים קבוצות המשתתפות בעלויות וילדיהם משחקים יחדיו.

לצד זאת, עלייה בלימוד הביתי תעורר מחדש דאגות ישנות. מחקר בארה"ב מצא, כי בוגרי לימוד ביתי נוטים פחות להשלים תואר ראשון. יש הורים המונעים מילדיהם מידע כמו תורת דרווין. הרשויות בבריטניה חוששות שלימוד ביתי הוא מסווה ללימודים בבתי ספר דתיים נוקשים ובלתי מורשים, שחלקם מסוכנים לילדים גם מבחינה בטיחותית. חשש נוסף הוא שהתרחבות הלימוד הביתי תחתור תחת המאמצים לשפר את בתי הספר.

המחלוקת העזה ביותר נוגעת לחשש מפני התעללות. בשנת 2011 מת ילד בריטי בן שמונה ממחלת הצפדינה; הוריו מעולם לא שלחו אותו לגן או לבית ספר. בשנת 2015 הרעיב למוות אב אמריקני את בנו בן השבע והשליך את גופתו לחזירים. לעומת זאת, קשר הדוק עם מורים מעניק אפשרויות לגלות התעללויות או תת-תזונה. לעיתים הורים מוציאים את ילדיהם מבית הספר כאשר מתברר להם שהרשויות חוקרות חשדות להזנחה.

מדינות רבות מטילות פיקוח הדוק על לימוד ביתי. בגרמניה הוא בלתי חוקי. בצרפת מבוצעים ביקורי בית בידי מפקחים. בניגוד לכך, נשיא ברזיל, חאיר בולסונרו, רוצה להקל על הלימוד הביתי. בבריטניה החוקים הם נוחים למדי: ההורים צריכים להתחייב שילדיהם מקבלים חינוך מלא ומתאים, אך לא ברור מה זה אומר במקרים מסוימים יכולה הממשלה לחייב להחזיר את הילד לבית הספר, אך בפועל לרשויות המקומיות אין מספיק זמן וכוח אדם כדי לפקח על המתרחש. חינוך ביתי הוא חוקי בארה"ב. בניו-יורק יש רשימת חובה של נושאים ועל הילדים להשתתף בבחינות הכלליות. בחלקים אחרים של המדינה נדרשים מההורים כישורים בסיסיים, כמו תעודת בגרות, אך האכיפה קלושה.

הקורונה עשויה לעורר מחדש גם את הדיון בשאלה כמה עזרה צריך הלימוד הביתי לקבל מן הממשלה, צופה אקונומיסט. מועצת החינוך של בדפורד שבאנגליה מממנת ספרייה וכיתה וגישה בשעות אחרי הצהריים למעבדות וכיתות אומנות, אך יוזמות כאלה הן נדירות. באריזונה ובפלורידה יכולים הורים, במיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לקבל תמיכה כספית לחלק מהלימוד הביתי.