הסנאטור הרפובליקני רון ג'ונסון אמר שיש לו הרבה שאלות בשימוע על מחדלי האבטחה בקפיטול ב-6 בינואר, כאשר הממונים עליה התייצבו לשימוע בסנאט (23.2.21). אלא שאת כל זמנו הוא ייחד לחזרה על תיאור כוזב של הסתערות נאמני דונלד טראמפ, שהתפרסם באתר ימני קיצוני. הטענה המרכזית: רבים מן הפורעים בכלל לא היו תומכי טראמפ. אין זו הפעם הראשונה בה ג'ונסון עושה זאת ומטרתו ברורה, טוען וושינגטון פוסט: לשכתב את ההיסטוריה.

האמת ידועה וברורה: קהל של תומכי טראמפ, כולל גזענים לבנים ואנשי ימין קיצוני אחרים, פרץ לקפיטול במטרה לשבש את אשרור בחירתו של ג'ו ביידן, לאחר ששוכנע בידי טראמפ שהתוצאות הן תוצאה של מרמה. העדויות באותו שימוע לימדו, כי חלקם תכננו מראש את המתקפה, ואחרים הגיעו לוושינגטון בכוונה ברורה לפעול באלימות. הדבר עלה בידם בשל האבטחה הלקויה בקפיטול.

האמת הזאת מהווה גינוי לרבים בימין, לטראמפ ולתומכיו. לכן, מנסה ג'ונסון להפריד בין החלקים הרעים של האירוע לבין אלו שעליהם הוא מנסה להגן, במיוחד על טראמפ ועל תומכיו שלא נטלו חלק באלימות. והוא לא היחיד. טאקר קרלסון, מגיש בכיר ברשת פוקס ניוז, מנסה להעלים את חלקם של הגזענים הלבנים באירוע. התיוג של "עליונות לבנה" רגיש מבחינתו: כמה מאנשי צוותו השתמשו במינוחים של קבוצות אלו, וגם התבטאויות שלו עצמו על הגירה וגזע ספגו ביקורת עזה. "אין כל הוכחה שאנשי עליונות לבנה היו אחראים למה שהתרחש ב-6 בינואר; זהו שקר", טען קרלסון בתחילת השבוע.

אלא שזוהי האמת. הסנאטורית איימי קלובכר שאלה בשימוע את אנשי הביטחון, האם הם מסכימים שבהסתערות היו מעורבים אנשי עליונות לבנה וקיצוניים אחרים. כולם השיבו חד-משמעית: כן. יש המנסים להבחין בין "היו מעורבים" לבין "היו אחראים"; אין ספק שהם היו מעורבים; אי-אפשר לומר שהם היו הסיבה המרכזית לאירוע, אומר הפוסט. הטענה לפיה הגזענים הלבנים היו האחראים המרכזיים, או שכל תומך של טראמפ נטל חלק בהתפרעות, נוצרה כדי לבלבל את דעת הקהל ולרכך את ההשלכות מבחינת טראמפ ותומכיו.

טראמפ ניסה במשך שש שנים לשכתב ולגמד אירועים וחקירות הנובעים אליו, ובכך נעזר בבעלי ברית כמו ג'ונסון ופוקס. אירועי 6 בינואר הציבו אתגר קשה במיוחד, מאחר שהוא חתר בהתמדה תחת הלגיטימיות של הבחירות ואמר לאנשיו היכן ומתי למחות. לכן, יש כעת מאמץ אחר: לעצב מחדש את ההבנה של מה שהתרחש, על-ידי מתן לגיטימציה לטענותיו הכוזבות בדבר תרמית בבחירות.

כמה מאנשיו מעמידים פנים כאילו הוא יצא נגד החוקתיות של חוקי המדינות שאפשרו הצבעה בדואר. אחרים מעמידים פנים כאילו בתי המשפט לא דחו את עשרות התביעות שלו ושל אנשיו. אחד מהם, מאט שלאפ, התראיין השבוע ברשת CNN וטען שבתי המשפט התעלמו מן הראיות. המראיין, כריס קומו, הזכיר לו שכל הטענות לא הוכחו בצורה כלשהי בבתי המשפט. "אתה צודק. הם נכשלו", השיב שלאפ. "אבל מה? אתה יודע את זה, אתה עורך דין טוב. העובדה שנכשלת בבית המשפט איננה אומרת שלא היה לך טיעון טוב. היא אומרת שהפסדת בבית המשפט".

הפוסט מזכיר מה אמרו בתי המשפט. "הטענות של התובעים נסתרות חזיתית בידי הממונה לשעבר על הבחירות במדינה, כריסטופר תומס, הזוכה לכבוד רב. הוא בילה שעות על גבי שעות במרכז ספירת הקולות, הסביר את ההליך לתובעים ופתר חילוקי דעות", כתב נשיא בית המשפט המחוזי במישיגן, טימותי קני. שופט בית המשפט העליון בוויסקונסין, בריאן הייגדורן, ציין: "הראיות נסמכות לחלוטין על עדות שלא-בשבועה של עובד לשעבר בקמפיין, המציע הערכות סטטיסטיות המבוססות על דגימה ממוקד שירות ומחקר במדיה החברתית".

השופטת המחוזית באריזונה, דיאן הומטווה, הדגישה, כי "טענות הזוכות לאהדה במישור הרכילותי, אינן יכולות להוות תחליף להליך רציני בבית משפט פדרלי". טימותי באטן, שופט מחוזי בג'ורג'יה, כתב: "למרות שהתובעים מעלים טענות חובקות עולם בנוגע למכונות ההצבעה של חברת דומיניון, הטענות הללו נתמכות בכמות קטנה עד להדהים של ראיות". השופט המחוזי בפנסילבניה, מתיו בראן, פסק: לבית המשפט "הוגשו טיעונים משפטיים חסרי יסוד והאשמות ספקולטיביות, שאינן נתמכות בראיות".

כלומר: בתי המשפט לא התעלמו מן הראיות. הבעיה הייתה, שבמקרים רבים תומכי טראמפ לא הציגו ראיות. אפשר לטעון שחור קטן באדמה הוא הוכחה לקיומו של "ביגפוט", אבל זה לא מחייב את בית המשפט להתייחס ברצינות לטענה הזאת. מה שקורה כעת, טוען הפוסט, הוא ניסיון גם לרכך את אחריותו של טראמפ וגם ניסיון להכשיר את הקרקע להטלת מגבלות משמעותיות על הגישה לזכות ההצבעה – הליך הפועל לרעת הדמוקרטים. מה שנותר לגלות לגבי 6 בינואר הוא הבנה מלאה של האחראים לאירועים. העובדה שיש שאלות מאפשרת לג'ונסון ודומיו לנסות לשכתב את המציאות לצרכיהם הפוליטיים.