בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
עמוס עוז ואורי צבי גרינברג <br>
|
כשם שלא הסתערו חוגי השמאל על יצירות שיריות של אורי צבי גרינברג לנוכח טענות רעייתו על התנכרות בעלה, שהיה מבוגר ממנה בשלושים שנה, ובמחיצתו חשה "תמיד הרגשתי את עצמי בודדה", כן אין הצדקה להסתערות של חוגי הימין על יצירותיו של הסופר עמוס עוז
|
עוז. סופר דגול [צילום: AP Photo/dpa,Christian Charisius]
|
|
|
|
|
אודה, שהיה לי קשה לקרוא את אשר כתבה בתו של סופר אהוב עלי על היחס המתנכר והפוגעני שלו כאבא אל בתו. הסופר הוא עמוס עוז, שיישאר אחד מסופריה הגדולים של הספרות ישראלית, גם כשאני ורבים כמוני כואבים מאוד את אשר עבר על בתו, ועל כך היא נותנת ביטוי בספר שכתבה ויצאה לאור בימים אלו. דמעתי במפגשי עם תיאורים מצמררים בספרה. אודה, שקשה היה לי לקרוא את אשר כתבה רעיית המשורר האהוב עלי על יחס מתנכר ופוגעני שלו כבעל אל רעייתו. המשורר אורי צבי גרינברג יישאר אחד מהמשוררים הגדולים של השירה העברית, גם כשאני ורבים כמוני כואבים את אשר עבר על רעייתו ועל כך היא נותנת ביטוי בשירים שכתבה, ובראיון שנתנה בעיתון הארץ לדליה קפלר. אודה, שאני מקבל את דעותיו הפוליטיות של הסופר עמוס עוז וחולק על רוב דעותיו הפוליטיות של המשורר אורי צבי גרינברג. אני רואה בסופר עמוס עוז אחד מגדולי הסופרים שלנו, ובמשורר אורי צבי גרינברג אחד מגדולי המשוררים שלנו, הגם שאני חולק על חלק הארי של דעותיו הפוליטיות. עמוס עוז ואורי צבי גרינברג הם נכסי צאן ברזל יקרים של התרבות הישראלית, כל אחד מהם בתחומו העניק את תרומה סגולית ויחודית לאוצרות התרבות של עם ישראל בדורנו. לצערי, אנחנו עדים למסע שיסוי קשה, המבקש לעשות עפר ואפר מהאוצר הספרותי שהשאיר אחריו עמוס עוז. ישנה התגייסות מחפירה של חוגי ימין סהרורי נגד כל מה שכתב עמוס עוז עקב דברים כואבים שכתבה בתו על מה שעבר עליה בבית אביה. אני מאמין לבת של עמוס עוז וכואב את כאבה, אך אני דוחה בכעס רב את כל המבקשים להניף יד על האוצר התרבותי, על הנכס התרבותי היקר, שהשאיר לנו עמוס עוז. לא זכורה לי התנפלות גסה ובוטה על שירי המשורר אורי צבי גרינברג אחרי ראיון שנתנה רעייתו המשוררת עליזה טור מלכא (הר – המלך) לדליה קפלר ב-26 ביולי 2005 והופיע בעיתון הארץ לרגל צאת ספרה הרביעי "שובי נפשי לתפלתך", המכנס את מכלול שירתה. בראיון לדליה קפלר מספרת עליזה כיצד הצליחה לשרוד בצלו של המשורר אורי צבי גרינברג, לאחר שהתגרשה מבעלה הסופר מרדכי שלו. והתחתנה עם אדם, שהיה מבוגר ממנה בשלושים שנה, גידלה את חמשת ילדיה אותם ילדה בשנות נישואיה הראשונים. בעמודים 171-173 אנחנו מתוודעים לשיר "במשפט", שכתוב כדרמה שירית ועוסק ביחסיהם של זוג משוררים, הוא מתרחש בבית המשפט ונפתח בטיעון בו היא מאשימה את בעלה האשם לדבריה "שֶׁיִּהְיוּ לִי פָּנִים מְגֻדָּפִים". היא מתלוננת על שמעולם לא הלביש אותה בצבע כחול, בו היא הלבישה אותו. בצבע הכחול היא רואה את צבע אהבת התקווה. בעמוד 191 היא כותבת על רגעים בהם התייחס אליה בחוסר רחמים גמור "....אֲבָל לְעֵת זָעַק לִבִּי.... מַדּוּעַ לֹא שָׁמַעְתָּ"? בעמוד 192 היא כותבת בכאב רב על חוסר הכרת התודה של המשורר להתמסרות הפנימית המלאה שלה, על השטחיות שביחסו אליה, על העינוי שגרמה לה אדישותו – "כְּכָל שֶׁהָיָה הֶעִנּוּי דַּק, קָשֶׁה הָיָה מִנְשׁוֹא". קשה לקרוא את השיר "בָּדָד"' בו זועקות שנות ההשפלה, שעברו על המשוררת במחיצת האיש שעמו קשרה את חייה והייתה אם לחמשת ילדיהם – "מִשּׁוּם שֶׁרוֹךְ לֹא בִּקַּשְׁתָּ – רוֹךְ לֹא הֶעֱנַקְתָּ". שירתה של עליזה טור מלכא, רעיית המשורר אורי צבי גרינברג, היא חגיגית וגבוהה. אוצר המלים והתחביר שלה מתחברים למקורות ספרותיים ובעיקר למקרא. אנחנו פוגשים במשוררת המתארת את האכזבה של אישה מאי ההדדיות באהבה – "לֵב יְדִידוּתִי הִצַּעְתִּי וְלֹא הֶאֱמַנְתָּ, אַתָּה קִנְאָה אֲפֵלָה לְתוֹךְ דַּמְךָ קוֹצִים הָיְתָה זוֹרַעַת... בְּחֶשְׁכָתְךָ עָטוּף הָיִיתָ..." אי אפשר לסיים בלי לחזור לאישה, רעיית אורי צבי גרינברג, שהופיעה בשיר "במשפט", בו טענה את טענותיה בפני השופט, שאינו מבין על מה היא מתלוננת, אינו מבין את אמירתה, שהגבר המשורר לא נתן לה צבע, אינו מבין את כאבה, כי הייתה חסרת התייחסות לה היא ייחלה, תמיד הרגישה עצמה בודדה. כשם שלא הסתערו חוגי השמאל על יצירות שיריות של אורי צבי גרינברג לנוכח טענות רעייתו על התנכרות בעלה, שהיה מבוגר ממנה בשלושים שנה, ובמחיצתו חשה "תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בּוֹדְדָה", כן אין הצדקה להסתערות של חוגי הימין על יצירותיו של הסופר עמוס עוז. מקובלת עליה גישת הפרסומאי, בנם הבכור של אורי צבי גרינברג ורעייתו עליזה, הפרסומאי חיים גרינברג, שהסביר בעיתון הארץ במאמר של דליה קרפל, בו הסביר באופן המשכנע ביותר שחשיפות אישיות מסוג זה אינן רלוונטיות לציבור. מה שרלוונטי זו היצירה הספרותית. אני קד קידה בפני האוצר העשיר, שהשאירו אורי צבי גרינברג ועמוס עוז כל אחד מהם בתחומו. עם הנכס התרבותי, שהשאיר לנו אורי צבי גרינברג, אמשיך להתווכח ואשקוד על שליחותי להעמיד מולה את האמת הפוליטית, שמנחה אותי.
|
תאריך:
|
28/02/2021
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2021
|
|
איתן קלינסקי
|
עמוס עוז ואורי צבי גרינברג
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נו באמת.
|
28/02/21 12:11
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
1/03/21 09:04
|
|
|
|
זעים אלע'אזה
|
1/03/21 17:11
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
2/03/21 09:31
|
|
|
|
מנהלת מעיין הבירה
|
2/03/21 10:14
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
2/03/21 11:39
|
|
|
|
אוילוש, אתה מבריק
|
2/03/21 15:11
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
3/03/21 09:07
|
|
|
|
חחחחחחחחחחחחחחחחח
|
3/03/21 18:19
|
|
|
|
tאני מגיב ותיק
|
1/03/21 18:38
|
|
2
|
|
ב_שמואל
|
28/02/21 16:47
|
|
3
|
|
מידידה
|
28/02/21 16:48
|
|
|
|
סניל
|
1/03/21 12:39
|
|
4
|
|
לא לאלימות
|
28/02/21 17:02
|
|
5
|
|
בז לעמוס עוז
|
28/02/21 17:15
|
|
6
|
|
ועוד הערה
|
28/02/21 17:20
|
|
7
|
|
ב,ל
|
28/02/21 19:42
|
|
|
|
mozer
|
1/03/21 12:24
|
|
|
|
כך מגיב ב.ל
|
2/03/21 09:52
|
|
8
|
|
ידידה החולקת עליך
|
1/03/21 11:07
|
|
9
|
|
גליה אמינה
|
1/03/21 12:19
|
|
10
|
|
סיני
|
1/03/21 14:37
|
|
|
|
אומנים מתעללים
|
1/03/21 18:26
|
|
11
|
|
איתן זמורה
|
1/03/21 15:27
|
|
12
|
|
הירונימוס
|
1/03/21 16:47
|
|
|
|
ממש לא מדוייק
|
1/03/21 18:59
|
|
|
|
להורונימוס
|
2/03/21 09:08
|
|
13
|
|
משה ר
|
1/03/21 21:39
|
|
הדמוקרטים צריכים מישהו לשנוא, בכדי למקד את תשומת הלב באותו גורם במקום בהם, כי אם לא, יתגלו דברים שהם ודאי לא ירצו שהעולם ידע או יראה. כל שצריך הוא להניח אותם לנפשם, כי אז תתגלה האמת במערומיה - הם לא סובלים אפילו את עצמם! ראו לדוגמה את מושל ניו-יורק והצרות שלו עכשיו - האם הוא אכן שלח זקנים חולים-מאומתים בקו-ויד-19 לבתי אבות וגרם על-ידי כך למוות בטוח לכה רבים? מדוע הוא לא השתמש בספינה שהנשיא טראמפ העמיד לרשות ניו-יורק? האם לא היו דרכים אחרות חוץ מאשר להניח לזקנים למות, "כי ממילא הם היו מתים"? האם הוא ניסה להסתיר את המספרים האמיתיים מפני חקירה פדרלית? והאם הוא נישק עובדת זו על השפתיים (שומו שמיים) והציע לאחרת לשחק פוקר-התפשטות?
|
|
|
הדיונים בשאלת ההחלטה בדבר הצטיידות במערכת "כיפת ברזל" נמשכים כבר למעלה מ-10 שנים, וחרף העובדה שישראל הצטיידה כבר בעשרות מערכות ומאות רבות של טילים, היא נמשכת עד עצם ימים אלה. דומני שהסיבה העיקרית לויכוח "האינסופי" הנמשך היא אותה סיבה שבגינה נמשכים אצלנו דיונים על חלוקת הארץ, מהותה של מדינה יהודית, היחס ליורדים או תפקיד הציונות, כבר 100 שנים ויותר. בדמוקרטיה יש רק שתי דרכים להגיע להכרעה חד ערכית המגדירה הצלחה: קונצנזוס מלא, או מבחני אימות.
|
|
|
לסאפון יש צורת כתיבה ייחודית, מותחת, מפותלת ולעתים קצת מסובכת (לטעמי). הספר הזה עוסק בשנות החמישים בברצלונה ומתבסס על מלחמת האזרחים הספרדית בשנות השלושים של המאה הקודמת. הייתי צריך לרענן את הזיכרון ההיסטורי שלי כדי להבין מהם הפציצים הזורעים פצצות, הרס ומוות ברחובות ברצלונה. נדמה לי שמלחמה נוראית זו פסחה על בתי הספר בארץ, "רק" חצי מיליון הרוגים לא "שווים" אזכור.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - נייר לקמוס, חילוץ, התנכלות ובושה "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) פורים שמח! "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח', ט"ז) שבת שלום והרבה בריאות ואושר "משנכנס אדר - מרבין בשמחה" (מסכת תענית)
|
|
|
אמר פעם מישהו שיש לאסור על קצינים בכירים בצה"ל להתראיין כדי שלא תיפגע ההרתעה. על אותו משקל כדאי אולי לאסור גם על שופטים בדימוס להתראיין, כדי לא לפגוע באמון הציבור בבית המשפט העליון. סידרה חדשה בערוץ כאן "שופטים בשר ודם" שיצר נפתלי גליקסברג מספקת הצצה לעולמם הפנימי של העליונים וכבר בפרק הראשון שופטי בית המשפט העליון מתגלים כאנשים בשר ודם ומצדיקים הן את השם שנבחר לסדרה והן את כל הסטיגמות שדבקו בהם. מצד אחד, כולם אנשים משכילים, רהוטים, בטוחים בעצמם ובעלי הופעה מכובדת.
|
|
|
|