התייצבות הליכוד על ממוצע של 27-28 מנדטים בסקרי 8-10 השבועות האחרונים, איננה עובדה שבהכרח תתממש גם ביום הבחירות, אבל היא מסמנת מגמה יציבה למדי ומכאן גם סבירות גבוהה שתתקיים אלא אם אירוע משמעותי ובלתי צפוי ישנה מגמה זו. אירוע מסוג זה, כפי שהוכח בעבר, קשור בדרך כלל בניסיונות לקדם את הדחת נתניהו באמצעים אנטי-דמוקרטיים, דוגמת המשפט ואבני הדרך העיקריות בו או אירוע מדיני-ביטחוני משמעותי. הערכתי היא שרוב בציבור, לרבות אלה שאינם רואים בו כיום את פאר המנהיגות הישראלית הרצויה, אינו מוכן להדחה בהליכים שאינם עוברים הוגנים ומתבצעים דרך קלפי הבחירות.
מספר המצביעים במערכות הבחירות האחרונות נע בין כ-69% ל-71% מקולות בעלי זכות הבחירה. סביר שגם הפעם, חרף העייפות הציבורית, אך בזכות חשיבות ההליך הדמוקרטי, יהיה המספר דומה. שינוי בשיעור של 2%, יהיה הרה-משמעות עבור הרשימות הקטנות, בגלל גידול במדד-הקולות למנדט מצד אחד ואחוז החסימה הגבוה (3.25%) מצד שני.
"הליכוד" ומרבית המפלגות האחרות מגלות סימני יציבות בסקרים. יציבות רופפת יחסית מאפיינת דווקא את הרשימות הקטנות - 7 מנדטים ומטה. ברשימות אלה כל מנדט עשוי לשנות, בתנאים מסוימים, את גודלו של הגוש שעליו תצטרך להתבסס אחרי הבחירות הקמת הקואליציה והממשלה.
בדיקת תוצאות הסקרים בשבועות האחרונים, ממקדות את המבט בשני גושים גדולים יחסית בימין וגוש אחד בשמאל: "הליכוד" עם 28 מנדטים, "ימינה" (12) ו"תקווה חדשה" (14) - סה"כ כ-26 מנדטים; ובסה"כ כ-54 מנדטים. אם מצרפים אליהם את "הציונות הדתית" (5), מגיעים לכ-59 מנדטים. תוספת של מפלגת ימין אחת כ"ש"ס" (8 מנדטים), מאפשרת הקמת קואליציה ימנית של 67 מנדטים! המבוססת על חמש מפלגות שכולן ימניות.
1 רמת הסבירות של התייצבות המערכת סביב נתונים אלה בבחירות הקרובות גבוהה, וממשלה שתקום על בסיס זה, תהיה מצויינת לישראל אחרי האנדרלמוסיה של ממשלת החירום. על בסיס הגרעין היסודי של הקואליציה, ניתן לצרף אליה מפלגות נוספות דוגמת "יהדות התורה" (7) ו"ישראל ביתנו" (7); ובסה"כ תוכל הקואליציה לעמוד על כ-80 - 81 ח"כים!
היה ולא תושג הבנה עם "תקווה חדשה", עדיין ניתן לבסס קואליציה על "ישראל ביתנו" ו"יהדות התורה" ולהציג קואליציית ימין יציבה על יסוד 67 מנדטים. מבחינתה של ישראל, זו העדיפות הבאב בתור.
לכאורה, מצביעות המגמות היסודיות והיציבות של הזמן האחרון על סיכוי להקים ממשלה אחרי הבחירות הקרובות, ובאופן פרדוקסלי סיכוי זה גדל ככל ש"הליכוד" נחלש ו"ימינה" מתחזקת.
תכנון פוליטי שאינו מושתת על תוצאה ודאית של בחירות, הוא הימור שעשוי להתבדות, בין אם בשל התוצאות המספריות ובין אם משום שיצירת שותפות מחייבת התגברות של שיקולי "אגו" קרדינליים, הסכמה על סדר-יום לאומי ועל זהות האדם או האנשים שיעמדו בראש הגוש הפרלמנטרי החדש.
פתרון זה טוב לישראל, משום שהוא מניח יסוד לאפשרות שגוש פרלמנטרי שהוקם כמסגרת אד-הוק, יתאחד, אם לא כולו אזי רובו, לאחר תקופת כהונה משותפת מוצלחת, למפלגת ימין חדשה ואקטואלית, שתמשיך להוביל את המדינה בדרך הימין תקופה ארוכה.
גוש ימין מובהק, יוכל להסכים בנקל על סדר יום לאומי, הכולל כבסיס לתוכנית העבודה את 5 הנושאים הבאים: מאבק בקורונה, שיקום הכלכלה והעסקים, חוץ וביטחון (פנים וחוץ), שיקום המערכת המשפטית ושיקום השירות הציבורי. מכאן אנו מגיעים לשאלת "הפיל שבחדר", כלומר: מי יהיה ראש הממשלה במערך המשותף החדש.
במבט ראשון שאלה זו עשויה להפיל על הסף את הרעיון כולו; וסכנה כזו אומנם קיימת. המפתח נמצא במענה לשתי שאלות: האם ניתן לאלץ או לשכנע את נתניהו לקבל הסדר כזה, ובאילו תנאים? האם יוכל נתניהו לטרפד מהלך כזה באחת משתי דרכים: הקמת קואליציה אחרת או כפיה על "הליכוד" להימנע משותפות זו, אם הוא אינו זה שיעמוד בראשה ללא תנאי ולכל הקדנציה.
תנאי הכרחי לקידום מהלך מעין זה הוא שהימין הלא חרדי ילך יחד לכל קואליציה שתעמוד על הפרק, ובזכות הליכה זו יכפה את רצונו על המערך הפוליטי כולו. למרבה האירוניה, גם כאן הסבירות להצלחת המהלך תגדל, אם "הליכוד" יחלש ו"ימינה" תתחזק, וכן ש"הציונות הדתית" (5) ו"ימינה" (12) ימצאו בקשרי התחייבות הדדית מוצקים לכול חלופה שתעלה על סדר היום.
"המשחק" מניח שגם במחנה היריב (שמאל-מרכז) קיימים קווים אדומים שהמחנה לא יחצה אותם, כגון: הקמת ממשלה מעורבת שבראשה יעמוד נתניהו. ברור שללא "הליכוד" אין ממשלת ימין מובהקת, כשם שללא הגוש הימני העיקרי השני, אין ממשלה כזו. כשלון האופציה לממשלת ימין מובהקת, יוביל קרוב לוודאי שוב לממשלת "קונגלומרט" מוכה קשות בניגודי השקפות, אינטרסים ובמאבק כוחות אדיר ומתמשך על התוויית הדרך הלאומית. סיטואציה כזו, כפי שראינו בממשלת החירום הפריטטית, היא אסון למדינה כמסגרת, לציבור ולכל הנושאים החשובים שעל סדר היום.
בגילוף מערכת התהליכים שיובילו לממשלת ימין קוהרנטית, הבעיה הקריטית היא נתניהו ומחיר נכונותו לוותר זמנית (קדנציה אחת) ללא מאבק פוליטי על ראשות הממשלה, בתמורה להסדר אישי הוגן במשפט (ראה להלן), שלא ימנע שובו לפוליטיקה אחרי קדנציה של שלוש שנים לפחות.
בפורמט זה, נתניהו איננו ר' הממשלה (מה שיאפשר לבנט ולסער לכהן בממשלה) אבל יוכל לכהן בה ולהמשיך בניהול משפטו במקביל לכך.
שיבוץ נתניהו והתנאים הנלווים לכך, הוא המוקש הגדול ביותר בכל פתרון "ימני" מובהק. לפיכך ללא פתרון הולם לסוגיה זו, ישאר פתרון כזה כאבן שאין לה הופכין, למגינת ליבם של אנשי הימין המובהקים בכל המפלגות. אומנם ניתן בכוחות משותפים ובתאום עמדות עקבי והחלטי של כל השותפים בימין, לכופף את ידו ולאלצו לקבל פתרון זה, אולם על-רקע אירועי "תפירת תיקי האישום" "ומסע הצלב" האישי, התדמיתי והמשפחתי שספג במיוחד בשלוש השנים האחרונות, לא הייתי ממליץ להשתמש בכוח במקום שניתן להגיע להבנות.
המוקד הפוליטי-ציבורי כיום צריך להיות תיקון הלקונות היסודיות במדינה בהובלת ממשלת ימין הומוגנית, שנתניהו איננו עומד בראשה, לפחות לקדנציה אחת; ואם זאת איננו ניזוק מכך.
ללא הליכוד, תצטרך ממשלת ה"הקונגלומרט" לכלול את "יש עתיד" במקום הליכוד (19 מנדטים במקום 28) והקואליציה תראה בקירוב כך:
רשימה / מס מנדטים זהות / נטייה הערות
תקווה חדשה - / 14 / ימין
ימינה - 12 / ימין
הציונות הדתית - 5 / ימין / עם בן-גביר
יש עתיד - 19 / שמאל-מרכז
ליברמן - 7 / ימין
העבודה - 6 / שמאל
גנץ - 5 / שמאל
מרצ - 4 שמאל / אם תעבור את אחוז החסימה
סה"כ: 72
מדובר אפוא בממשלה עם 68 עד 72 מנדטים, מהם 38 ימין, 11 עד 15 שמאל ועד 19 בלתי מוגדרים למעשה, כאשר לפחות במחצית מנושאי המפתח ברשימת 5 המטלות הלאומיות דלעיל, עמדתם היא עמדת הבלתי מוגדרים היא של שמאל מובהק, למשל: בנושאי מערכת המשפט והחלת החוק הישראלי באיו"ש. צרוף מפלגות מגוש החרדיות, יגדיל אומנם את מספר ח"כי הקואליציה בעוד 8 (ש"ס) - 15 ח"כים, אבל יעורר סוגיות מחלוקת אחרות בין לפיד וליברמן לרשימות הימין ויסבך עוד יותר את תהליכי העבודה בממשלה מפוצלת ומסוכסכת.
סוגיית זהות רה"מ מסתבכת גם היא בקונסטלציה זו, משום שסביר כי הימין ברובו יתייצב כגוש אחד של לפחות 31 מנדטים ויתבע את ראשות הממשלה (קרוב לוודאי שברוטציה בין בנט לסער) ולפיד יוכל שוב להתעלות ולהישאר מחוץ למעגל "המשפיעים הגדולים"? - מסופקני.
ניסיון הליכה ללא הליכוד, מקרב באופן ברור את אפשרות הכשלון להקים קואליציה יציבה לקדנציה שלימה, והברירה חוזרת לממשלת ימין מובהקת או בחירות חמישיות?!