|   15:07:40
דלג
  בלפור חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
ילדי בשכונה ירושלמית בשנות החמישים [צילום: ארכיון משפחת חקק]

ילדוּת בירושלים, ספר געגועים

מי שקורא את הספר מגלה עד כמה ירושלים יותר צבעונית וססגונית מתל אביב, עד כמה היא טעונה היסטוריה מחד וחמימות מאידך
08/03/2021  |   בלפור חקק   |   יומני בלוגרים   |   תגובות

כל מי שגדַל בירושלים בשנות החמישים של המאה שעברה, הספר הזה לוחץ לו על בלוטות הנוסטלגיה, על החיישנים הפנימיים של הגעגועים לימי הילדות. כל מי שאוהב את ירושלים החמימה והענייה, חש הכרת תודה למקרא הזיכרונות הללו שנכתבים באהבה.

מאיר שבתאי מזר (המכונה "פֵּפֵּה") פרסם בעבר את הספר "כמי השילוחַ" בהוצאת 'אריאל' (2002) וזכיתי אז לראות סיור בירושלים בעקבות סיפורי ירושלים אלה, סיור שכולו אהבה וגעגועים.

חיים של קהילה

מי שקורא את הספר מגלה עד כמה ירושלים יותר צבעונית וססגונית מתל אביב, עד כמה היא טעונה היסטוריה מחד וחמימות מאידך. מאיר שבתאי מספר סיפורים ירושלמים בטעם של פעם, וכולנו יודעים היום שגם פעם זה לא מה שהיה פעם... הכותב מסרטט במכחול דק את החיים בשכונות הספרדיות-מזרחיות, את המטבח על ריחותיו והניחוחות המיוחדים לו, את השבתות והחגים של המשפחות המסורתיות שידעו לחיות חיים של קהילה. הם חיו את החיים בתוך החצרות: את השמחות וגם את העצב, את החתונות והלידות אך גם את ימי האבל והכאב.

"סוף העולם הצטייר לי אז ככותל עצום שאין לו קצה וראשו בשמיים, ואת הים ראיתי לראשונה ערב כניסתי למצוות. כל שארית הפנאי התפלשתי בכיכר המאובקת סביב בור המים השכונתי, בדילוג ממשחק לשעשוע שחָלקתי עם ילדי השכנים" (5). כל מי שחווה ילדות בירושלים של אז, זוכר את שאיבת המים מן הבור שבחצר, את הכנת השיעורים לאור ה'לַמְפָּה' של אז (היום זו עששית והיא משוכללת יותר), את הרחצה שעשינו בפַּיְילָה (גיגית) ואת המגורים משפחה שלמה בחדר אחד.

מזר מספר על שכונת הילדות של פעם, כשכולם חיו בחצר בתוך חבלי כביסה, ריחות הבישול העולים מכל הבתים, השירים והפיוטים נשמעו מן הבתים, וכולם חיים יומם ולילה בין קודש לחול.

ילדות מעידן אחר

הספר מספר על ילדים מעידן אחר, ללא טלוויזיה וללא רשתות חברתיות ואינטרנט. ירושלים המתוארת בספר היא עיר צנועה וענייה, והאנשים בה היו קרובים זה לזה. הילדים חיו בחצרות, כי הבתים היו קטנים, והם שיחקו במשחקי חצר ולא במשחקי מחשב. מזר מספר על ילדים שמשיטים סירות נייר על מי השלוליות, משחקים בגולות וגם 'פוֹרֵרוֹת' (סביבונים עם חוט משיכה), ולבית הספר הם הולכים בילקוט עור מרופט וטלאים בבגדיהם.

כל מי שקורא בספר אינו יכול שלא להרהר איך אותם ילדי עוני של אז צמחו להיות אזרחים מועילים לחברה, ואיך התקיים בהם הפתגם "היזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה" (נדרים פ"א ע"א).

בר מצווה בצהלולים וסוכריות

מזר מספר על טקס הבר מצווה, והסיפור מטעים אותנו טעמם של ימי הראשית של המדינה: "ביום שני בשבוע שבו חל להיות טקס הנחת התפילין שלי הפתיעה אותי ממשלת הוד מלכותו במחווה מיוחדת, בהכריזה על עוצר כללי. לפיכך נדחה האירוע ליום חמישי, ואני זכיתי בעוד שלושה ימים להשלמת הדרשה... בשבת עליתי לתורה וקראתי את ההפטרה, ובסִיוּמה, הניח אבי את ידו על ראשי, ומעל התיבה, קבל עם ועדה הודיע: ברוך שפטרני מעונשו של זה. בתגובה להצהרת שחרור זו, פרצו כל הנשים בבת אחת בצהלולים מחרישי אוזניים, ומטר סוכריות ניחת על ראשי מִמרום עזרת הנשים..."

כל פרק ופרק בספר לוחץ פעם אחר פעם על בלוטות הגעגועים. הילדים של אז לא שיחקו במשחקים דיגיטליים, ולרוב גם משחקי קופסה היו רק בבתים מעטים. את המשחקים הם יצרו בעצמם וגם את הצעצועים.

הקורקינט עם קוגלגר אמיתי

קורקינט היה הצעצוע הכי מבוקש, וקורקינט קנוי היה יקר מאוד. המחבר מזר מתאר את הדרך הקשה שעברו הילדים עד שבָּנו קורקינט ראוי לשמו, תוך אלתור של חלקים שמצאו במזבלות של המוסכים בירושלים. בעיקר, היה קושי אז למצוא קוגלגר אמִתי, כדי לבנות את הקורקינט. מזר מזכיר לכולנו את הפתגם שרווח אז, שקרא לכולנו לעשות את המעט שאפשר בכוחות עצמנו, ולצַפּות לנס משמים להשלמת המלאכה. הפתגם היה: "מִינַכּ אִל חַארַכֵּה, וּמִן אַלְלָה אִל בַּרַכֵּה".

בעידן החדש, שהעברית הישראלית הולכת ונעשית משותפת וכולנו משתדלים לדבר שפה אחת ודברים אחדים, מזכיר לנו המחבר מזר את ימי מגדל בבל של הגלויות ושל השָׂפות בירושלים. מזר טווה יחד את השפה של אז שהייתה בְּליל של עברית מתובלת ביידיש, בערבית, בפרסית, בכורדית, ברוסית, בטורקית ובקווקזית... ועוד ועוד. כולם יָצקו אז את שפתם ואת הניבים שלהם בתוך העברית של אז, והמפגש התרבותי היה מרתק וגם משעשע!

השׂפה של מגדל בבל

כך מגלים כולנו מחדש את אַבּו-לֵלֵה (מפלצת ירושלמית שיוצאת בלילות להבהיל ילדים), את אַבּוּ עַנְטָר (בריון שכונתי), וַ'חְש (פרא אדם), וַיְיסֵן כֵּסַאלָךְ (מלבּין כּלים), חַמְלֶה מַלָּאן (גרעיני חומוס עטופים בתרמיליהם), טַיָארָה (עפיפון), טַרְמָךְ ( שוטה, אהבָּל), לַמְפָּה (מנורה), נַחְס (מזל רע), סַמָטוֹחָה (אי סדר), עַבָּאיוֹיוֹ (נשׂיאה על הגב), עַכְּרוּת (שובב), פַּיְילָה (גיגית), פַלַקוֹת (מכּות), צִ'ילְבָּה (ברוגז), צַ'פַּצ'וּלָה (אישה מרושלת בבגדיה), קוּלוּלוּש (צהלולים), רַאס חַטָאב (רֹאש קֶרש, קְשה הבנה), שְמַאטֵע (סמרטוט), תַמַרְהִינְדִי (משקה טרופּי).

כל מי ששכח את המשחקים של אז, מזר מפרט ומזכיר נשכחות. משחק 'חמש אבנים' היה נפוץ בילדות (את חטאיי אני מזכיר: אני שומר חמש אבנים מן הילדוּת!), ומזר מפרט את כל המשחקים לסוגיהם של חמש אבנים. שיחקנו אז גם בעַג'וּאִים (רק כשביקרנו בתל אביב, גילינו שהתל אביבים קוראים לזה גוֹגוֹאִים), ומזר זוכר את כל משחקי העַג'וּאִים (חרצנים של משמשים).

משחקי הכדור היו רבים ושונים, והילדים של החצרות שיחקו משחקי כדור כל הזמן. היה "כּדוּר הַקָפָה" והיה משחק "מַחֲנַיים", והיו עוד משחקים (ולא אפרט כאן), אך יקר לכולנו היה משחק ה"סְטַנְגָה": זה היה ממש מִינִי כדורגל בין שתי מדרכות.

לחיצה על בלוטות הנוסטלגיה

לסיום: מזר הולך בעקבות המראות והקולות של ירושלים האחרת, ירושלים הישנה שחלפה לבלי שוב. הפתגם "טוב שָכן קרוב מאח רחוק" היה אמת חיים שחווינו אותה. כל שכונה הייתה חלקת אלוהים קטנה של יושביהָ, וכל אדם היה מזהה עצמו לפי שֵם שכונתו. אנשים חיו חיים של הסתפקות במועט, ולמרות זאת ניחנו בנדיבות לב וביכולת נתינה. הם נתנו גם כשלא היה ממה לתת.

מזר כותב על הכל בגעגועים רבים, וכל מי שחי וחווה אותן החוויות של אז, חש בכל עמוד ועמוד של הספר את הלחיצה על בלוטות הנוסטלגיה.

מאיר שבתאי מזר, ילדות באור הצל, הוצאת אופיר ביכורים, איורים: מישל קישקה, 169 עמ'.
תאריך:  08/03/2021   |   עודכן:  08/03/2021
בלפור חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ילדוּת בירושלים, ספר געגועים
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
א. וינשטיין
8/03/21 14:44
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חייבים לשאול ראש ממשלה את כל השאלות, חייבים להתעקש לקבל תשובות, חייבים להתנגד לשיח מבזה, משפיל, פוגעני, חייבים להתמודד עם אי-דיוקים, עיוותים, יצירת מציאות מדומה, חייבים למנוע תעמולה עם ספינים במקום התייחסויות ענייניות.
מה שהתרחש במועצת עיריית חיפה בשבוע שעבר,- מבחינת חברי "יהדות התורה" (סיעות אגו"י ודגה"ת במועצת עיריית חיפה), על שלושת המנדטים שלהם, היה יותר מאשר בושה וכלימה. יהודים חרדים נשלחים למועצות ערים בפרט ולבחירתם בפוליטיקה בכלל כדי לקדש שם שמים ורק אח"כ לעשות לביתם ולעצמם, או למוסדותיהם. עניין קיומה של משפחה בסיסית ביהדות הוא אמור להיות העיקר אצל יהודים כאלה, ובוודאי שאצל אלה הלובשים מדים שחורים - לבנים, חובשים מגבעות שחורות ואף עטורי זקן ופאות. עיריית חיפה הצטרפה בשבוע שעבר אל גבעתיים ותל אביב, שהעניקו זכויות ל"זוגות" מאותו מין כ"משפחה" לכול דבר.
בהופעה נדירה בפני קהל, באירוע שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב-2019 לרגל הופעת "נער האופניים", הרומאן האוטוביוגרפי של אלי עמיר, הקדיש יובל שמעוני את דבריו לסופרים ששילבו בעלילות ספריהם דמות שלקתה בעיוורון. בין סופרים אלה מנה גם את "העיוורון" הבא של סבו, המשורר דוד שמעוני: "מעיניו נסתרו תופעות שצופן העתיד". קביעה זו נתמכת היטב בפרקי הספר שכתב סבו בשלהי חייו, "פרקי זכרונות" (הוצאת אגודת הסופרים העברים במסגרת הוצאת "דביר", 1953), שבהם דימה ל"עיוורון" את אי-הוודאות שהיא מנת חלקו של האדם במרחב השנים של חייו, השנים שבין הלידה למוות.
08/03/2021  |  יוסף אורן  |   יומני בלוגרים
דווקא בימים אלו ממש ערב בחירות, מצא בית המשפט העליון לפרסם את פסק-דינו בְּעִנְיַן ההכרה בגיור רפורמי שנעשה בישראל כגיור כשר מבחינת החוק האזרחי. אכן בית משפט בחר מועד מוזר להכריע בנושא הממתין להכרעה שנים רבות.
08/03/2021  |  יוסף אליעז  |   יומני בלוגרים
מיד לאחר אירוע גניבת הנשק מיהרו פוליטיקאים להאיר זרקור על אובדן ההרתעה הביטחונית של מדינת ישראל, חלקם הפנו אצבע מאשימה לכיוון הדרג המדיני וחלקם לפיקודי. באופן חריג הוציא מפקד יחידת אגוז סא"ל א' גם הוא הודעה חריפה שבו הדיח, ללא סמכות ותחקיר, את החייל. דובר צה"ל מיהר לגנות את ההודעה, דבר שהוביל לשיגור הודעת הבהרה תקיפה על-ידי הקצין.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
הפינוי הגדול בתולדות המדינה [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
אריאל היימן, אלון ברקמן
פינוי מאות אלפי תושבים מגבולות הדרום והצפון מאפשר להפיק מספר לקחים למקרה הבא - בין אם הסיבה תהיה ביטחונית ובין אם היא תהיה בשל אסון טבע
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
את תבונתו של קהלת יש להפעיל באלו הימים, כשאנחנו מנהלים את המלחמה הצודקת נגד החמאס הרצחני והאכזרי, שרצח ביום שבת בתשרי תשפ"ד 1,400 יהודים, אנשי עמל ובני נוער שחגגו, ושכל "חטאם" בעינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il