יועבר יום העצמאות ל-ו' באייר

את המסמך ההיסטורי המופיע בראש העמוד, מצא עמיתי איתמר לוין, ממש במקרה במהלך נבירה בארכיון הבריטי. על-פי המסמך, פקע המנדט הבריטי על פלשתינה ב-15, שעת חצות שבין יום שישי לשבת. בתרגום לתאריך עברי, מדובר ב-ו' באייר ולא ב-ה' באייר.

נכון, ההכרזה על המדינה בישיבת מועצת העם באולם מוזאון תל אביב, שבאותה עת שכן בבית דיזנגוף, הייתה ביום שישי, ה' באייר. אולם ההכרזה, שהייתה בשעה ארבע אחרי הצהריים, מעט לפני כניסת השבת, נקבעה לתאריך זה רק בשל הרצון שלא לחלל את השבת.

יתרה מכך, במגילה העצמאות עצמה הובהר כי התוקף להקמת המדינה לא יהיה מים ההכרזה, אלא כמה שעות אחר כך, וכך אכן נכתב: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל".

חודשים ספורים לפני יום המדינה הראשון, הוא יום העצמאות, התכנסה ממשלת ישראל הראשונה להכריע מתי לקבוע את החג. בפרוטוקול הישיבה, שפרסמתי כאן לראשונה בשנת 2015 [ראו משמאל] נקבע שיום המדינה יהיה ב-ה' באייר. אך עיון בדברי הדוברים בישיבה לא נותן נימוק מדוע יחול ב-ה' באייר ולא ב-ו' בחודש. למיטב הבנתי, לא הבחינו הנוכחים בישיבה את הטעות, אולי בשל ההרגל להשתמש בתאריכים לועזיים או מחוסר תשומת לב.

אגב, גולדה מאיר טענה באותה ישיבה כי האנגלים הקדימו להתפנות. אולם אפילו דוד בן-גוריון עצמו העיד: "באותו יום שישי בשעה ארבע הכרזנו שהמדינה תקום בשעה 12 בלילה".

על ממשלת ישראל, בשיתוף הרבנות הראשית לישראל שאמונה על דברי חז"ל כי "אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה", לתקן את הטעות ההיסטורית הזו. קביעת יום העצמאות ב-ו' באייר תחסוך הרבה כאב ראש, ותאפשר ברוב השנים חגיגה שלו במועד.

תאריך ה' באייר לעולם לא יחול בימים ראשון, שלישי וחמישי. אולם תאריך ו' באייר לעולם לא יחול בימים שני, רביעי ושישי. משמעות השינוי מבחינת הלוח היא:

• יהיו פחות הקדמות או דחיות של יום העצמאות;

• יותר ימי עצמאות יהיו ביום חמישי, מה שיאפשר לעובדים לעשות "גשר" שלא יפגע ברצף העבודה.