|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בית המשפט העליון בישראל היום הוא האנטי דמוקרטי ביותר
|
שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, טוען שבית המשפט העליון היום שבראשו עומדת השופטת אסתר חיות הוא אנטי דמוקרטי יותר מכל בתי המשפט לפניו ומתערב בחוקי היסוד ובתקנות הכנסת כלאחר יד
|
חלק שני בשיחה ראשונה עם חיים רמון, שר המשפטים לשעבר בממשלת אהוד אולמרט, הטוען שבשנתיים האחרונות בית המשפט העליון של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הוא הכי אקטיביסטי (אנטי דמוקרטי) מכל בתי המשפט שהיו עד היום, כולל זה של אהרן ברק. בית המשפט של אסתר חיות דן בחוק יסוד הלאום בלי שום סמכות והמהלך הזה הוא מעשה שוד אנטי דמוקרטי. הבעיה לפי רמון, שהפוליטיקאים נשמעים לשופטי בית המשפט העליון ולא מתקוממים. אסתר חיות ושופטיה התערבו בשאלה איך מנהלים את הכנסת ונכנסו לתקנון הכנסת בפרשת יושב הראש יולי אדלשטיין והחליטו באיזו שעה תתכנס הכנסת. ושיא השיאים, לדברי רמון, היה בדצמבר 2019: חיות וחבריה קבעו שהשאלה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לצאת לבחירות עם כתבי אישום הוא שפיט, אך הם ידונו בו רק אחרי הבחירות, וכך האזרח אינו יודע אם להצביע בעד נתניהו או לא. וזה בניגוד לחוק יסוד מ-2019, שבכנסת היה דיון רציני בנושא והם התעלמו ממנו. טיעונים אלה של חיים רמון מתבהרים באמצעות תורת הביטחון שפיתחתי וניסחתי בספרִי "עקרון השרידות". כל מי שמעוניין לרכוש את הספר, יפנה להוצאת שרידות: survuval1940@gmail.net.il |
| תאריך:
|
18/04/2021
|
|
|
עודכן:
|
18/04/2021
|
|
אורי מילשטיין
|
|
בית המשפט העליון בישראל היום הוא האנטי דמוקרטי ביותר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סניל
|
19/04/21 06:41
|
|
|
|
2
|
|
שמעון מהצפון
|
24/04/21 03:39
|
|
חלק שני משיחה שניה שלי עם סא"ל בדימוס גיא רפאלי, ששימש בתפקיד בכיר במחלקת הביקורות בצה"ל והתמחה בנושא הפקת לקחים. בחלק זה טוען גיא שאת אסון שייטת 13 בספטמבר 1997, שבו נהרגו שנים-עשר לוחמי הקומנדו הימי של צה"ל, ניתן היה למנוע אם היו מפיקים כהלכה לקחים מאירועים קודמים דומים שבהם לא הושלמה המשימה, מה שאמור היה ללמד את מקבלי ההחלטות הבכירים בצה"ל שהסיכוי להשלים את המשימה נמוך לעומת הסיכון הגבוה מאוד בחיי אדם. לדבריו, רק אחרי האסון חדלו הפעילויות מסוג זה. זה מחיר גבוה מדי בשל אי-הפקת לקחים נכונה בצה"ל.
|
|
|
|
|
חלק ראשון משיחה שלי עם אנליסט התקשורת, החברות והארגונים, נועם טפר, על הסיבות לאחד מגדולי המחדלים של "המוסד" הישראלי: הרצח השגוי של המלצר אחמד בושיקי בעיר הקיט הנורבגית לילהאמר. נקודת המוצא לכישלון הקולוסאלי הזה הייתה טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדה במינכן שבגרמניה. בחלק זה של השיחה דנתי עם נועם טפר בהחלטה של ראש ממשלת ישראל דאז, גולדה מאיר, לחסל את כל אנשי "ספטמבר השחור" שהיו קשורים ישירות לטבח. עד אז, הפעילות לניטרול הטרור הפלשתיני נגד ישראל בחוץ לארץ הייתה שולית. בפעילות "המוסד" לאחר הטבח במינכן התקדם נושא טרור חו"ל נגד ישראל לראש סדר העדיפות של "המוסד".
|
|
|
|
|
חלק שני בשיחתי עם ד"ר רמי רום שחקר לעומק את תפקידו של שר החוץ האמריקני ד"ר הנרי קיסינג'ר, שלמרות היותו יהודי הוא אנטי-ישראלי מובהק. בחלק זה דנו בשאלה מדוע נשיא מצרים אנואר סאדאת יצא למלחמה ב-6 באוקטובר 1973 כשהיה יכול לקבל את חצי האי סיני ללא מלחמה אחרי הבחירות בישראל שנועדו לסוף החודש.
|
|
|
|
|
חלק ראשון בשיחה ראשונה עם חיים רמון, שר המשפטים לשעבר בממשלת אהוד אולמרט, הטוען שקו פרשת המים של הדמוקרטיה הישראלית איננו משפטו הנוכחי של ראש הממשלה בנימין נתניהו אלא מהלכים שביצע חבר בית המשפט העליון ונשיאו לאחר זמן לא רב, אהרן ברק, ב-1993. מהפכה זאת לא רק שלא נבלמה אלא היא הולכת ומתעצמת. לדבריו, "מצחיק אותי שמערכת המשפט בישראל מתלוננת שפוליטיקאים תוקפים אותה. שהרי היא תוקפת במשך שלושים שנה את המערכת הפוליטית ללא הרף". את טיעוניו אלה פרסם חיים רמון בהרחבה בספרו החדש "נגד הרוח", ואיש ממגיני המערכת המשפטית לא קרא תיגר על מה שפרסם ולא הפריך שום טיעון, לא בתחום הרעיוני ולא בתחום האישי. לדבריו, אנשים במערכת אף ביצעו עברות פליליות והוא לא נתבע על הוצאת דיבה. אהרן ברק, לדבריו, הוא "פיראט משפטי" וכל המערכת המשפטית הישראלית הוא פיראטית. היא שדדה לדבריו את הריבונות ואת הדמוקרטיה מידי העם.
|
|
|
|
|
שיחה ראשונה מסדרת שיחות עם ד"ר מיכאל ברונשטיין, מתמטיקאי והיסטוריון, החוקר מזה שנים אחדות את כל מה שהתפרסם על משפט דרייפוס בצרפת בסוף המאה ה-19, משפט שבו נאשם קצין יהודי בריגול לטובת גרמניה על לא עוול בכפו ונשלח למאסר לאי השדים. באינטגרציה ביקורתית ובאינטלקטואליזציה מעמיקה של כל הכמות העצומה של המחקרים על הפרשה, הגיע ד"ר ברונשטיין למסקנה שאותו משפט השפיע בצורה קריטית על המאה העשרים וממילא גם עלינו בישראל, כאן ועכשיו. אם אנחנו רוצים להבין את תחלואי המערב היום, שאנחנו חלק ממנו, ראוי לחזור למשפט דרייפוס ולתובנות המפתיעות של ד"ר ברונשטיין.
|
|
|
|
|
