|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מנהיגות בנגב - עשור לפטירתו של ז'אק אמיר

עיצובם של "חוק ערי הפיתוח" "וחוק הנגב" במהלך מאבקו למען ערי הפיתוח הוא מנע את הכללת ערי יהודה ושומרון כערי פיתוח
22/04/2021  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
ז'אק אמיר [צילום: יעקב סער/לע"מ]


פתיח

למרות שתולדות עשייתו הציבורית של ח"כ ז'אק אמיר רשומים בנאומיו בכנסת, בחוקים שהייה שותף בעיצובם ובעשייתו הציבורית, בחרנו להציג את הדמות באמצעות ראיון שניתן בשנת 1988 לארכיון טוביהו ובו "סיפורים על מאחורי הקלעים" על הישגיו. דמותו מצטיירת כאיש הנגב, כבן מתבגר לעולים חדשים ממרוקו, שעבר את מה שכינו בזמנו "כור ההיתוך", כלומר שירת בצה"ל, חי בקיבוץ והיה חבר כנסת.

בכנסת העשירית והאחד עשר הוכיח את נאמנותו לעיירות הפיתוח וההתיישבות בנגב והיה שותף מרכזי בעיצוב "חוק הנגב". עובדת השתייכותו "לאחדות העבודה" נתנה לו עמדת זינוק טובה בגופים הציבוריים בשנות השמונים והלאה אך גם עצרה אותו מלהגיע לשיאים נוספים עקב המחסומים האידאולוגיים שהניחו אנשי מפא"י בדרכו.

תחנות דרך בחייו
המצב הביטחוני החמיר ואמיר נתבקש לנהל את תנועת "דרור" תחת שם בדוי משום שהשליחים מהארץ לא יכלו להיכנס למרוקו
▪ ▪ ▪

אמיר נולד בשנת 1933 במוגדור שבמרוקו בשם יצחק-חיים אמזלג. בקזבלנקה למד בבית הספר התיכון המקצועי אורט והיה פעיל בתנועת הנוער החלוצית "דרור" ומטעם ארגון "ההגנה". בינואר 1952 עלה לישראל. עוד לפני עלייתו הסתבכו הוא וחבריו בפעילות חשאית עד כדי כך שהשלטונות במרוקו האשימוהו באהדה "לאיסתיקלל", תנועת שחרור מרוקאית שפעלה כנגד המלך.

המצב הביטחוני החמיר ואמיר נתבקש לנהל את תנועת "דרור" תחת שם בדוי משום שהשליחים מהארץ לא יכלו להיכנס למרוקו. למרות פעילותו הבלתי חוקית זכה בפרס - סטיפנדיה ללימודי הנדסה בשוויץ. לטענתו, היהודים תחת מלך מרוקו ובמיוחד חסן השני, זכו מצד אחד להגנה אך עם זאת נחשבו לאזרחים במעמד נחות וכל מוסלמי יכול היה לקללם או להרים עליהם יד.

עלייה ארצה
במליאת הכנסת [צילום: חנניה הרמן, לע"מ]

ועדות שונות
כהונתו בכנסת נמשכה ברציפות עד שנת 1988. במהלך תקופה זו שירת בוועדות שונות, בהן ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים.

בשנת 1974, נכנס אמיר לכנסת השמינית מטעם המערך, במקומה של ראש הממשלה המתפטרת גולדה מאיר
▪ ▪ ▪

שמו שונה ליעקב בשל שגיאה של פקיד בנמל חיפה שהמיר את הכינוי "ז'אק" בשם 'יעקב'. לאחר עלייתו ביחד עם גרעין הנח"ל "בנתיב", התיישב אמיר בקיבוץ עין גב, בו חי כשלוש שנים. באותה תקופה הצטרף למפלגת "אחדות העבודה". אחרי הפילוג בתנועה הקיבוצית עבר לחיות בקיבוץ גינוסר, שם הכיר את אורה צורף, לה נישא. את הקיבוץ עזב בשנת 1958 לדימונה. שם, כחמש עשרה שנים היה פועל במפעלי ים המלח ושימש כמנהל עבודה בכיר בענף המתכת.

אמיר נבחר ליו"ר ועד העובדים (1974-1959) של המפעל ובשנים 1964-1959 כיהן כחבר מועצת הפועלים של דימונה. בשנת 1965 נבחר לוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. בפעילותו המפלגתית-פוליטית כיהן שנים רבות כחבר מועצת העיר דימונה. בשנים 1968-1965 ושוב בין 1976-1973 היה סגן ראש העירייה הממונה על החינוך והתרבות בעירייה. בשנת 1978 נבחר לראש העיר ובתפקיד זה כיהן כהונה יחידה.

קודם לכן, בשנת 1974, נכנס אמיר לכנסת השמינית מטעם המערך, במקומה של ראש הממשלה המתפטרת גולדה מאיר. כהונתו בכנסת נמשכה ברציפות עד שנת 1988. במהלך תקופה זו שירת בוועדות שונות, בהן ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים. כמו-כן עמד בראש מספר ועדות, בהן ועדה משותפת לעניין שכרם של שוטרים וסוהרים, והופקד במהלך השנים על הטיפול בדרוזים, בדואים ועניינים הקשורים בנגב והפעיל לשכה פרלמנטרית בדימונה. היה משקיף מטעם הכנסת בדיוני מועצת אירופה.

לצד פעילותו בכנסת היה אמיר חבר הנשיאות של הפדרציה הספרדית העולמית ונמנה עם חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1985 נבחר לכהן כיו"ר האגודה למניעת אלכוהוליזם. לאחר תום כהונתו שימש יו"ר ועדת הבחירות למוסדות ההסתדרות. בשנים 1993-1990 יצא אמיר לבריסל לייצג את הסתדרות העובדים הכללית בקונפדרציה הבינלאומית של ארגוני העובדים. בשנת 2011 נפטר בבת חפר, שם התגורר.

מדבריו בראיון משנת 1988
אביו לא הסכים לחיות בקיבוץ חילוני ללא בית כנסת ואמיר כעס על כך שהקיבוץ לא מוכן לתת עבור משפחתו סכום ראשוני להיקלט בנתניה
▪ ▪ ▪

אמיר הגיע לקיבוץ עין גב שהיה שרוי במאבקים פוליטיים פנימיים ועמד על סף פילוג. הוא הגיע בינואר 1952 שעה שבקיבוץ כבר התגבשה קבוצה גדולה שעמדה לעזוב ולהצטרף לקיבוץ גינוסר. הקיבוץ התיר לאמיר לסיים את לימודיו בהתכתבות עם המכונים הבריטיים במקצועות ההנדסה ובאותו זמן נקלט במסגריית הקיבוץ בעיקר בעבודות במחרטה ובריתוך חשמלי. בתחילת 1954 התלהט הוויכוח בקרב חברי הגרעין "בנתיב" (שמנה אז 77 חברים) לאן ייעדו את פניהם.

אמיר היה בעד הליכה לבית ג'וברין שם כבר שהתה קבוצה מיוצאי צפון אפריקה. בסופו של דבר החליט הקיבוץ המאוחד לשלחם להשלים את קיבוץ גינוסר. אמיר נישא לאורה בת קיבוץ עין-גב, והתחבר ליגאל אלון. בשנת 1955 הביא את הוריו ומשפחתו הרחבה לגינוסר, עובדה שעוררה סערה. אביו לא הסכים לחיות בקיבוץ חילוני ללא בית כנסת ואמיר כעס על כך שהקיבוץ לא מוכן לתת עבור משפחתו סכום ראשוני להיקלט בנתניה. שיחת הקיבוץ סירבה לבקשתו ואמיר ומשפחתו עזבו את הקיבוץ בשנת 1958. אשתו ובתו נשארו בקיבוץ.

מפעלי ים-המלח בסדום
עם מנחם בגין [צילום: חנניה הרמן/לע"מ]

כל הפועלים
אמיר נבחר למועצת העובדים שכללה את כל הפועלים החל מאחרון פועלי הניקיון בדימונה ועד למנכ"ל ים הלח וכן נתמנה לראש "מועצת היצור" המשותפת להנהלה ולעובדים.

אמיר ראה באיחוד הוועדים במפעל מטרה עליונה ואכן, בשנת 1959, הקים יחד עם עוזבי קיבוצים אחרים, את "מועצת העובדים הראשונה" שקמה במדינת ישראל
▪ ▪ ▪

כישוריו כמסגר מעולה סייעו לו להיקלט כעובד מן המניין ביוני 1958 במפעלי ים-המלח שם עבד כ-16 שעות ביממה והגיע לשכר פי ארבעה מהשכר הממוצע במשק. באותה שנה כיהן גדעון בן-ישראל איש מפא"י כיו"ר מועצת הפועלים בבאר שבע והוא ואנשיו הפעילו לחץ ואף איימו על אמיר (שהיה איש "אחדות העבודה") שעליו לעבור למפא"י אם ברצונו למלא תפקידי ועד בים-המלח.

אמיר לא נכנע והמשיך לתמרן בין הוועדים השונים בים-המלח ולקבל הוראות ממרכז "אחדות העבודה" בתל אביב. עקב השסע בין הוועדים נפגעו פועלים ורבים מהם היו במצוקה שהובילה למעשים בלתי אחראיים. אמיר ראה באיחוד הוועדים במפעל מטרה עליונה ואכן, בשנת 1959, הקים יחד עם עוזבי קיבוצים אחרים, את "מועצת העובדים הראשונה" שקמה במדינת ישראל. אמיר נבחר למועצת העובדים שכללה את כל הפועלים החל מאחרון פועלי הניקיון בדימונה ועד למנכ"ל ים הלח וכן נתמנה לראש "מועצת היצור" המשותפת להנהלה ולעובדים.

הוועדה תרמה רבות לייעול המפעל ולהגברת התפוקה בתקופה בה המפעל שרוי היה בהפסדים. מאבקו הראשון בהנהלה היה על מתן "תוספת ערבה" לשלושים פועלים שהגיעו ישירות מנמל חיפה לדימונה ומשם לעבודה יום-יומית בסדום. תחילה התגורר אמיר במחנה הפועלים בסדום ואחר עבר לדימונה למגורים בצריף עם שותפים, והמתין לאשתו ובתו שיצטרפו אליו.

מאבק נגד בכירים
אמיר נחשב לאישיות הבאה "מהשטח" ויגאל אלון קידם אותו ברשימת המועמדים
▪ ▪ ▪

דרישתו של אמיר לשלם ל-33 פועלי סדום רטרואקטיבית, יצרה עימות חריף בינו לבין המנכ"ל רב אלוף במילואים מרדכי מקלף. מקלף איים אישית על אמיר והזהירו כי יחזירו לגינוסר. אמיר התגרה בו וסיפר לחברה שמקלף בניגוד לו, לא יוכל לחזור לחברת החשמל משום המשבר שיצר שם והעובדה שהוא נאלץ להתפטר. למקלף לא נותרה ברירה והוא הזמין את אמיר לשיחה אישית שהובילה להתפייסות ולשיתוף פעולה רב שנים. בהמשך נבחר אמיר ליו"ר מועצת העובדים ובהמשך, מעמדו התחזק, והוא קיבל את התפקיד במשרה מלאה.

אמיר המשיך בתפקיד זה עד היבחרו לכנסת השמינית. במקביל שימש בדימונה חבר מזכירות מועצת הפועלים כנציג אחדות העבודה עד שנת 1959. הוא הפך למועמד לכנסת מטעם "אחדות העבודה". אמיר נחשב לאישיות הבאה "מהשטח" ויגאל אלון קידם אותו ברשימת המועמדים. כנציג מפלגתו, שימש אמיר כחבר במליאת הוועד הפועל של ההסתדרות שם נשא נאומים בנושאי העובדים, בנושאי חקיקה הקשורה למקום העבודה ולשכר. בין השנים 1972 - 1973 בלט מאוד בגוף זה.

ראש ועד הוועדים בארץ
ז'אק אמיר, ראש עירית דימונה [צילום: יעקב סער/לע"מ]

לאחר שגולדה התפטרה במאי 1974 נכנס אמיר לכנסת בהיותו כבר תושב קבע בדימונה ומאחוריו שירות של 4 שנים במועצת העיר שם הקים את מערך התרבות והחינוך בעיר
▪ ▪ ▪

כשנבחר לעמוד בראש ועד הוועדים (שייצג אז 600 אלף עובדים בארץ) החל אמיר להתערב ביחסי משק ומדינה וזכה לגיבוי של מזכיר ההסתדרות דאז - יצחק בן אהרון. הוא נשלח לארה"ב כאורח משרד העבודה שם פגש את ג'ורג' מיני, מומחים וסנטורים.

בשנת 1973 נבחר למקום השמיני של "אחדות העבודה" לכנסת מיקום שנחשב אז לראלי. לאחר שגולדה התפטרה במאי 1974 נכנס אמיר לכנסת בהיותו כבר תושב קבע בדימונה ומאחוריו שירות של 4 שנים במועצת העיר שם הקים את מערך התרבות והחינוך בעיר.

אשתו אורה עזבה את גינוסר הצטרפה אליו והם גרו בצריף קליפורני בשטח של 36 מ"ר עם בתם הקטנה. בכנסת שימש כשנתיים מצליף סיעת המערך (שהייתה באופוזיציה). בנובמבר 1978 נבחר בפעם הראשונה בבחירות אישיות לראשות העיר דימונה עם 60 אחוז תמיכה. נוצר אם כן מצב של כפל תפקידים: אמיר היה חבר כנסת וראש עיר במשך 5 שנים וניצל מצב זה לטובת הנגב.

הנגב בראש דאגותיו
טקס ככר ז'בוטינסקי [צילום: חנניה הרמן/לע"מ]

חוק הנגב
אמיר התגאה בהצלחתו הגדולה: העברת חוק "ערי הפיתוח" והעברת "חוק הנגב". בחוק ערי הפיתוח נכלל תיקון של אמיר שקבע כי יש לתת 30% הנחה במס הכנסה וכן אפשרות לקבלת 150% מגובה המשכנתה המקובלת.

מיר היה שותף להקמת הערוץ השני כחבר בוועדה פרלמנטרית לעניין וכן בהבאת "קול אמריקה" לנגב
▪ ▪ ▪

תחילה קידם את פתרון שאלת "השחורים העבריים" בדימונה תוך שהוא מעלה את הנושא מעל בימת הכנסת ובעת היותו יו"ר ועדת הפנים בכנסת התשיעית. בתקופת כהונתו לא נוצר "לובי של ערי הפיתוח" אבל כל חבר כנסת שהגיע משם, מהצפון ומהדרום ראה חובה לקדם אותן. אמיר התגאה בהצלחתו הגדולה: העברת חוק "ערי הפיתוח" והעברת "חוק הנגב". בחוק ערי הפיתוח נכלל תיקון של אמיר שקבע כי יש לתת 30% הנחה במס הכנסה וכן אפשרות לקבלת 150% מגובה המשכנתה המקובלת.

במהלך מאבקו למען ערי הפיתוח הוא מנע את הכללת ערי יהודה ושומרון כערי פיתוח. החוק נתן לעירי הפיתוח בנגב הטבות מפליגות, למשל בחינוך. ילד שהלך לגן טרום חובה, לפעוטון, המדינה שילמה בעבורו ולא ההורים. כך גם הושגו הנחות גדולות בשכר הלימוד לאוניברסיטה עבור בני הערים הללו. באשר לחוק הנגב הסביר עמיר כי הוא מיוסד על שלושה בסיסים: החוק הבסיסי, תיקון מס.1; ותיקון מס.2.

בחוק הבסיסי נקבע שתוקם מועצת הנגב המורכבת מכל ראשי הרשויות המקומיות, ראשי הערים, ראשי המועצות האזוריות, וחברי הכנסת ואזרחי הנגב חברים במועצה באופן אוטומטי. כן נבחרו 3 נציגים מאוניברסיטת בן-גוריון ונציגים מהמגזר הבדואי. ד"ר אבו רביע מונה לחבר המועצה מטעם הציבור. ניתן לומר שבחוק הנגב ניתנה עדיפות לאזור בדומה לעדיפות שניתנה "בחוק ירושלים". נקבע צוות לאיוש הוראות החוק שהורכב מנציגי המשרדים של המסחר והעשייה ושר הכלכלה והתכנון. כך גם מונתה מזכירה ונפתח משרד בבאר-שבע.

הישגיה הבולטים של "מועצת הנגב" היו: הקמת תעשיה מודרנית, השגת מעמד של אזור פיתוח א' לבאר-שבע, פיתוח אילת ויצירת אזור הסחר החופשי שם. אמיר דחף את השגת ההטבות במס הכנסה עבור מצפה רמון, במשיכת מקורות תעסוקה לירוחם ועוד. אמיר היה שותף להקמת הערוץ השני כחבר בוועדה פרלמנטרית לעניין וכן בהבאת "קול אמריקה" לנגב.

אמיר דאג שבמצע המערך ייכתב כי הממשלה תקצה מדי שנה בשנה סכומים הנדרשים להעברת תעשיה הצבאית מרמת השרון לרמת בקע - בסך של 150 מילון דולר לשנה. בעת הראיון בשנת 1988 טען אמיר כי "חוק הנגב" התקבל רק בכנסת העשירית בקריאה ראשונה. במשך שנה וחצי לחץ על-מנת להחיל עליו את הרציפות והחוק התקבל רק בכנסת ה-11. לטענת אמיר העובדה שהנגב מפוצל בין יותר מדי גופים מייצגים מחלישה אותו ויש למצוא דרך להתאחד.

ועדת שרים לפיתוח הנגב
אמיר היה שלא כראשי הערים האחרות, תומך נלהב של העיר באר שבע והאמין כי חיזוקה של באר-שבע פירושו חיזוק הפריפריה
▪ ▪ ▪

כתוצאה מקבלת "חוק הנגב" קמה ועדת שרים לפיתוח הנגב בראשותו של שמעון פרס. הוחלטו החלטות יפות אך לא כולן ישימות. ביניהן העברת מי הקולחים במרכז הארץ לנגב. הקו מתוכן להזרים 100 מיליון קוב לנגב. עלותו של הקו תגיע ל-250 מיליון דולר. כל ההשקעות הגדולות בתעשיה הכימית בסדום ומפעלי הפוספטים עברו לטיפול לוועדת השרים.
המטרה הגדולה נותרה הקמת מועצת הנגב הסטטוטורית שתאחד את כל הגופים ואחד את היוזמות. יושבי הראש של המועצה הסטטוטורית נקבעו שני שרים ואמיר היה לממלא מקומם. תפקידו העיקרי היה הפעלת הגוף וריכוז היוזמות הבאות מהשטח. בעת הראיון עלה עניין היחסים של אמיר עם ראש העיר דוד טוביהו. אמיר היה שלא כראשי הערים האחרות, תומך נלהב של העיר באר שבע והאמין כי חיזוקה של באר-שבע פירושו חיזוק הפריפריה.

המצב בנגב ב-1988
דאג לדור הצעיר [צילום: יעקב סער/לע"מ]

תעלת הימים
יש להקים לדעתו מפעלים חדשים וכן לבצע את פרויקט תעלת הימים שייתן 800 מגאווט נוספים לאזור וכן שני אגמים גדולים שמסביבם ניתן לבנות תיירות פורחת.

אמיר השלים 15 שנה בכנסת ובתקופה זו (החל ב-1988) פעיל בהתנדבות במגזר הבדואי ובהסתדרות בנגב
▪ ▪ ▪

אמיר הצטער על כך כי בשנים האחרונות נרשמה הגירה שלילית בנגב למעט אילת. אמיר מנה את מחדלי השלטון בנגב על-אף החוק שהתקבל. ראשית, לא הוכנו מקומות עבודה מתאימים לדור הצעיר שלמד באוניברסיטאות ובמכללות ורוצה לשוב הביתה, לנגב ולהתפרנס בכבוד. לא נמצא פתרון למקומות העבודה של עובדי ים המלח הפורשים מוקדם (בני 58) משום שמקומותיהם נתפסים כולם בידי מקורבים ואין אפשרות להרחיב את מעגל העובדים.

תופעה נוספת - ההורים הולכים מהנגב למרכז הארץ בעקבות הילדים שמצאו שם פרנסה מתאימה. יש להקים לדעתו מפעלים חדשים וכן לבצע את פרויקט תעלת הימים שייתן 800 מגאווט נוספים לאזור וכן שני אגמים גדולים שמסביבם ניתן לבנות תיירות פורחת. אמיר נבחר לעמוד בראש הוועדה המשותפת למעמדם ומצבם של הדרוזים. הממשלה קיבלה חלק מהמלצות הוועדה באשר להשוואת מעמדם בתחום הפיתוח למגזר היהודי. הוא עמד בראש ועדה שדנה במצב הבדואים בנגב על-רקע פינוי תל מלחתה ובניית שדה התעופה שם.

עוד דובר על צעדים לעודדם להתגייס לצה"ל, להשתלב בעבודות ציבוריות וקידום פרויקטים לאומיים בשטחיהם. הוועדה עבדה שנה וכינסה לצורך זה את האקדמאים והשיח'ים של כל השבטים בנגב. אמיר השלים 15 שנה בכנסת ובתקופה זו (החל ב-1988) פעיל בהתנדבות במגזר הבדואי ובהסתדרות בנגב. במסגרת זו מתכוון לקדם את נושאי הנגב, ובכוונתו להמשיך ולהתגורר בנגב. עדיין לא הוחלט במשפחתו האם זה יהיה בבאר-שבע או בדימונה.

סיכום
להישגיו הגיע בכוחות עצמו בנחישות ובעמידה נועזת בצמתים החשובים בחייו
▪ ▪ ▪

ז'אק אמיר היה מאלה שהצמיחה המנהיגות של עיירות הפיתוח ושזכה להשכלה וערכים גם במגזרים אחרים באוכלוסייה. בראיון שנתן לארכיון ע"ש טוביהו חשים את המתח שבין שני הצירים המרכזיים בחייו: האחד, תחושתו ורצונו לייצג בגאווה את תושבי הנגב ואת תרבות ארץ המוצא ממנה הגיע והשני, לשמור על מעורבות פוליטית-חברתית מלאה של המדינה כולה בדרך למדינה סוציאל-דמוקרטית.

אמת, במהלך עשייתו הוא נהנה מתמיכת יגאל אלון, מרכז מפלגת "אחדות העבודה" ומאישים מרכזיים בוועד הפועל של ההסתדקות אולם, להישגיו הגיע בכוחות עצמו בנחישות ובעמידה נועזת בצמתים החשובים בחייו על עמדתו הפוליטית. כך במפלגה, כך בהסתדרות, כך בעירית דימונה, כך בוועדות השונות כח"כ מהנגב, כך בטיפולו "בשאלת הבדואים" וכך בתפקידיו הציבוריים הרבים.

לעיון נוסף

ראיון עם ח"כ ז'אק אמיר, 0846 - 06, ארכיון ע"טוביהו, אוניברסיטת בן-גוריון, 6 בנובמבר 1988.

דרומי א', "מחויב לפועלים", כתבה במדור אחרי מות, הארץ, 15 באפריל 2011.

יעקב ז'אק אמיר, באתר "כנסת פתוחה".

יעקב אמיר, באתר "עיריית דימונה".
תאריך:  22/04/2021   |   עודכן:  22/04/2021
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מנהיגות בנגב - עשור לפטירתו של ז'אק אמיר
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ראש הממשלה איננו מסתפק במערכת ההסתה שהפכה את השמאל, שהקים את המדינה, לשם נרדף לבוגדים. הוא מכנה את ממשלת בנט-לפיד ממשלת שמאל כדי להבאיש את ריחה. אין שקר גדול מזה. זאת תהיה ממשלה של מפלגות מהימין, מהמרכז ומהשמאל - ממשלת אחדות לאומית להבראת המדינה מהנזקים שנתניהו גרם לה מתוך מאבק למען אינטרסים אישיים.
טרם אתייחס לחברת "עמידר" אני מוצא לנכון להתייחס לדברים, שהשמיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ערב יום השואה. דבריו הופנו לכתובתו של ח"כ ד"ר אחמד טיבי.
לאחר שהתבשרנו על כי ה-SEC תתחיל לבחון כיצד חברות וקרנות הון מנהלות סיכוני אקלים, פרסמה ועדת באזל לפיקוח על הבנקים, ניירות מנחים בנושא סיכוני אקלים. ועדה זו, המורכבת מנגידי בנקים ורגולטורים בכירים ממדינות ה-20G, הנה גוף מאסדר המוציא הנחיות לגופים פיננסיים כגון בנקים וחברות אשראי. עד כה הוציאה הוועדה שלוש הנחיות מרכזיות: בזאל I העוסקת בהלימות הון (1988), באזל II העוסקת בניהול סיכונים (2006) ובזאל III העוסקת בחיזוק איתנות פיננסית (2010).
22/04/2021  |  אלון קוחלני  |   יומני בלוגרים
אייבי ישראל בעולם הערבי וגם רוב ראשי הציבור הערבי בישראל, טוענים ללא הרף שהערבים בישראל מופלים לרעה, מדוכאים, משוללי זכויות ושוויון וסובלים ממדיניות של אפרטהייד. והנה קורה בישראל משהו שהופך את הקערה על פיה, משנה את המצב ויוצר פערים וניגודים.
22/04/2021  |  שאול מנשה  |   יומני בלוגרים
המתיחות האחרונה ביחסי ישראל ירדן עדיין לא שככה ועל-פי גורמים מדיניים בכירים בירושלים, ישראל עשתה בשבועיים אחרונים מחווה של רצון טוב כלפי ירדן כדי להביא להפחתת המתיחות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את בקשת ירדן לקבל תוספת מים מישראל של 8 מיליון קוב נוספים, מעבר למכסת המים שישראל מספקת לירדן במסגרת הסכם השלום "ואדי ערבה" משנת 1994. כמו-כן, ישראל הסכימה לספק לירדן ציוד רפואי כדי לסייע לה להיאבק ביעילות גדולה יותר במגיפת הקורונה שמשתוללת בממלכה ההאשמית.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il