|
|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מה קרה שלפתע נתוני הלמ"ס השתנו <br>
|
ההפתעה הגדולה באמת, ששיבשה את תחזיות הלמ"ס מראשית 2020 שדיברו על יציבות מחירים, הייתה הזינוק המשמעותי ביותר מזה מספר שנים במחירי הדיור
|
|
עליה בביקוש [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
זה מכבר טענתי שנתוני הלמ"ס אינם משקפים נכוחה את המצב בשוק הדיור. במשך תקופה ארוכה למדי, בפועל עד לחודשים האחרונים ממש, דיווחו נתונים אלה על יציבות יחסית במחירי הדיור, עם נטייה קלה ביותר כלפי מעלה. יתרה מכך, בחודשים הראשונים של מגיפת הקורונה, הייתה תחושה, שהתבררה בדיעבד כלא נכונה, שאתרי המכירות הריקים יביאו לא רק להרבה פחות מכירות, אלא גם לירידת מחירים.
בפועל, כפי שחששנו, קרה בדיוק ההפך. רוכשי הדירות לא רק שלא ברחו מהשוק, נהפוך הוא, הם הסתערו על שוק הדירות, וחטפו מכל הבא ליד, במיוחד פנטהאוזים ודירות פרימיום עם מרפסות גדולות, שהשרו תחושת ביטחון בימי הסגר הארוכים. העובדה שחלק נכבד מהעסקות בוצעו ב"שלט רחוק" וכמעט ללא ביקור באתרי הבנייה, זאת בניגוד לאינסטינקט הטבעי של עם ישראל "למשש את הסחורה היטב", יצרה מציאות שלא הכרנו קודם לכן.
ההפתעה הגדולה באמת, ששיבשה את תחזיות הלמ"ס מראשית 2020 שדיברו על יציבות מחירים, הייתה הזינוק המשמעותי ביותר מזה מספר שנים במחירי הדיור. כ-4.3 אחוזים במהלך השנה הקלנדרית האחרונה, מתוך זה כ-3 אחוזים במהלך החודשים האחרונים לבדם. על-מנת לסבר את האוזן, אם דירה ממוצעת במדינת ישראל עולה כיום כ-1.6 מיליון שקלים בקירוב, אזי מדובר בעליית מחירים של כ-70 אלף שקלים לדירה בממוצע, מתוך זה כ-50 אלף שקלים במהלך הרבעון האחרון.
כיצד קרה שכל התחזיות השתבשו, ורמות המחירים בשוק הדיור נמצאים על-פי כל הסימנים בדרכם למעלה, בקצב שמזכיר לנו את העשור 2016-2006? ובכן, ההסבר לכך טמון במספר אירועים שקרו בתקופה האחרונה. אירוע ראשון הוא הירידה בהיקף התחלות הבנייה אשר התרחשה דווקא באיזורי הביקוש במרכז הארץ. אירוע נוסף הוא סיומה של תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית יצרה ציפייה בלתי מבוססת שמחירי הדירות ירדו, אולם מדובר במחירים מוזלים לאוכלוסיות ספציפיות ובפרויקטים ייעודים לכך. התוכנית לצערנו לא הוזילה את כלל מחירי הדיור.
ביטול התמ"א
גורם משמעותי חשוב הוא ריבית בנק ישראל הנמוכה מזה תקופה ארוכה ואשר משפיעה באופן ישיר על ריבית המשכנתאות. בריביות נמוכות אנשים לא מהססים לרכוש דירות עם סכומי הלוואה גבוהים ולטווח ארוך. בנוסף החלטת בנק ישראל בסוף 2020 להעלות את סכום המשכנתה שניתן לקחת בריבית פריים משליש לשני שלישים, תדלקה את שוק המשכנתאות. ריבית נמוכה מאוד ושני שלישים בריבית פריים הגדילו את הביקושים. במרץ האחרון, לדוגמה, נשבר שיא של כל הזמנים, כ-8 מיליארד שקל בחודש אחד.
אירוע נוסף אשר יצר בלבול ואי ודאות הוא ביטול תמ"א 38 מבלי שהוכנה תוכנית חלופית, וזאת במקביל למדיניות של הוועדות המקומיות לעצור פרויקטים נקודתיים ולהשקיע בפרויקטים גדולים של פינוי בינוי אשר תקופת הקמתם אורכת שנים רבות. כל זה גרם לירידה בהתחלות הבנייה בלפחות 7,000 דירות לשנה.
גם בגזרת המיסים נעשו צעדים שהשפיעו על עליית הביקושים. הורדת מס הרכישה למשקיעים מ-8 ל-5 אחוזים במהלך הקיץ שעבר, צעד נכון לכשעצמו, הביא לעלייה בביקושים. ואם לא די בכך, אז מגיפת הקורונה במהלך 2020 והיעדר תקציב מדינה, יצרו אי-ודאות, בלבול וחוסר אונים בקרב מקבלי ההחלטות, שבאו לידי ביטוי לדוגמה בשיווק של כ-16 אלף יחידות דיור בלבד על-ידי רשות מקרקעי ישראל בשנת 2020 ועוד כ-16 אלף על סף 2021. מדובר במספר נמוך מאוד של יחידות דיור.
מחד-גיסא האירועים האלו גרמו לעלייה בביקושים ומאידך-גיסא לירידה משמעותית בהיצע. וכמו בכל מוצר בסיסי כאשר קיים מחסור, המחירים עולים ובוודאי במוצר בסיסי כמו דיור. ושאלת השאלות, האם מגמת עליית המחירים תמשך ואם כן, באיזה קצב? נכון להיום, ולאחר פרסום נתוני ינואר-מרס 2021, נראה שהמגמה רק תלך ותגבר.
|
|
הכותבת היא שמאית מקרקעין ומתכננת ערים.
|
|
| תאריך:
|
27/04/2021
|
|
|
עודכן:
|
27/04/2021
|
|
דליה עסיס
|
|
מה קרה שלפתע נתוני הלמ"ס השתנו
|
|
|
ילד הייתי בירושלים. כבן שש שנים הועליתי ארצה על-ידי "עלית הנוער", אותו ארגון מופלא שארגן לו העם היהודי כדי לטפל ביתומיו, ובילדים שניצלו מתופת השואה ושוטטו ברחבי אירופה כגוזלים אבודים, ללא קן וללא כנפי הורים סוככות. כחודש ימים לאחר עלייתי הובאתי למוסד ילדים דתי ברחוב רש"י 60 בירושלים, במבואותיה המערביים דאז של הבירה. המוסד נבנה מאחורי "בית צעירות מזרחי", שנמכר לאחר עשרות שנים לרב יאשיהו פינטו, הוזנח והופקר.
|
|
|
|
|
בשנת 1967 הכריז מוטה גור: "הר-הבית בידנו", מאז, כמעט ולא עובר יום בלי שנחוש שהלב הפועם של העם היהודי, המקום המקודש, מחולל אל מול המציאות שהריבון היהודי מכתיב בהר. הר-הבית לכולם רק לא ליהודים.
|
|
|
|
|
בימים שמנהיג מפלגה בישראל, שבנימין נתניהו עמל רבות כדי שהיא תהיה מיוצגת בכנסת, מכריז ש"הערבים הם אזרחי מדינת ישראל בינתיים" אני מצפה לקול שפוי שינווט את החברה בישראל.
|
|
|
|
|
על פניו, מעולם לא עמדה בראש מפלגת מפא"י על גלגוליה השונים מנהיגה ליברלית ממרב מיכאלי, שבחירתה להנהגת המפלגה עוררה שמחה גדולה בליבה הפמיניסטית בישראל, ובמחנה המרכז-שמאל בכלל. אך דומה שהגיע הזמן להעמיד את הליברליזם של מיכאלי במבחן הביקורת, ראשית כל בנושא המדיני, ובעיקר בעמדותיה הפמיניסטיות (להלן). יש מקום לספק בשיא הליברלי שהביאה מיכאלי למפלגתה, למשל כשמשווים את דמותה לזו של משה שרת, ראש הממשלה מטעם מפא"י בשנים 1955-1954. האחרון התנגד בחריפות למשטר האפרטהייד שהתקיים בין השנים 1966-1948, בו צידד בן-גוריון. למשל, בישיבת סיעה בפברואר 1951, הזהיר שבארץ נעשים נגד ערבים "דברים איומים". עוד הוסיף כי "עד אשר ייתלה יהודי בעד רצח ערבי על לא דבר, בדם קר, אז היהודים לא יבינו שהערבים זה לא כלבים אלא בני אדם". פנחס לבון, שהתנגד גם הוא לממשל הצבאי, התבטא בצורה חריפה אף יותר כשאמר בכנס בבית ברל בשנת 1955, חודשים ספורים לאחר שהתפטר מתפקידו כשר הביטחון: "מדינת ישראל איננה יכולה לפתור את שאלת הערבים שישנם במדינה בדרך נאצית. הנאציזם הוא נאציזם, גם אם הוא נעשה על-ידי יהודים".
|
|
|
|
|
מילדות למדנו בבית הספר שיש עיצורים ויש תנועות. למדנו תמיד שהתנועות עוזרות לנו להגות את העיצורים. בכל מילה משולבות תנועות בין העיצורים, וכך קל לנו להגות את העיצורים וגם להבין את הטקסט שאנו קוראים. הידענים בעברית, ובמיוחד הידענים בניקוד, יודעים מתי בא קמץ ומתי בא פתח, אך דוברי השפה אינם יודעים עוד את ההבדל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
צמיחתו של גאון צבאי: היינץ גודריאן; התרבות הצבאית הפרוסית; פיתוח ה"בליץ קריג" בצבא גרמניה בין שתי מלחמות העולם; חשיבות השילוב בין תיאוריה ופרקטיקה; איך יחיא סינוואר הָמַם את ישראל;...
|
|
|
|
|
חיים רמון
נתניהו, גלנט, גנץ ובכירי המטכ"ל, הוציאו לפועל תוכנית צבאית שהביאה לגירושם של תושבי צפון הרצועה לרפיח. ועכשיו, ברפיח יש ריכוז של יותר ממיליון עקורים, מה שמונע מצה"ל לחסל את גדודי הח...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
במערכות היררכיות דוגמת הצבא, נהוג לייחס משקל עודף לממד פקודות הצבא כאמת מידה ערכית, אף בהינתן צבר של מוניטין שנקשר לדמותו של קצין, בכיר ככל שיהיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
