הפרעה דו-קוטבית

שיחזור ציורים של אדוארד הופר ברשתות החברתיות, חדר התבודדות בקצה המצוק, מעל למכתש רמון, ה"ביחד" של קבוצת הכדורגל של בנות הפועל ירושלים, מגמת ההימנעות מנישואין ומלידת ילדים ביפן ובמקומות נוספים, תחושת ה"לבד" של אוטיסט מאובחן, החיפוש אחר תרבויות ביקום, הדרך שבה המוזיקה מחברת בני-אדם זה לזה, יחסי עבודה והתאגדות עובדים, תחושת הבדידות של אסירים בכלא, ריקודי העם במעגל שיוצרים תחושה של ביחד – ונושאים נוספים, כלולים במהדורה, שבין הכותבים בה אפשר למנות את: אלי אליהו, בן גיתאי, שולמית אפפל, רוני סומק, לואיז גליק, רפי וייכרט, שגיא אזולאי, רחל חלפי, רונית שורק, ערן הדס, גיא און, רמי שלהבת, רות מרקוס, רינת פרימו, מיכל חזון, מרדכי גלילי, נילי דגן, ועוד.

המלחין העכשווי אמיר שפילמן, בוחן את השאלה האם קבוצה מאוד גדולה של אנשים יכולה לפעול יחד, באחידות, תוך שימור העצמיות של כל אחד מחבריה? האם אפשר להנחיל ערכים חברתיים בקנה-מידה גדול באמצעות תהליכים אמנותיים? האם חשיבה מוסיקלית יכולה לעזור לנו להתגבר על אתגרים כאלה?

האדריכל בן גיתאי מספר על פרויקט "חדר נוף" שהקים על מצוקי מכתש רמון. "מדובר בקפסולת התבוננות", הוא אומר. "זהו מבנה סביבתי מינימלי המעוצב על התפר שבין ארכיטקטורה לאובייקט נופי. הוא ממוקם בנקודת התצפית המערבית על שפת המכתש האירוזי הגדול בעולם, מכתש רמון. המבנה הוא סוג של אב טיפוס שחושף את המבקר בו לראייה הטריטוריאלית, הגאולוגית-פיסית של המקום – סלעי הגיר, ומתחת להם אבני החול וכן שכבות אדמה עתיקות יומין. קיים שם גם הנוף הנפשי, המפעיל ומעלה אצל המתבונן זכרונות, מחשבות והרהורים על אירועים שאירעו בעבר – ומחשבות באשר לעתיד. בשעות היום מעניק המבנה לצופה המבקר בו מחסה מקרני השמש היוקדת, בלילה הוא מאפשר תצפית ברקיע זרוע הכוכבים".

הרב דוב ברקוביץ' מסתמך על כתבי הרב קוק ובוחן את הצורך של אדם להיות לבד: "אדם זקוק להתבודד עם עצמו. בשורש החיים האישיים קיימת תביעה של התהוות והתממשות, של מימוש ברכת החיים הסגולית, הנתונה כמציאות מהיסוד. מתוך כך, ה"עדיין לא" מהווה חלק מרכזי בחיים, והאדם תמיד נמצא במצב של מה שעוד לא קיים, אבל יכול להיות. אלא שכוחות בלתי-מודעים ובלתי-נשלטים, של חיפוש אחר כבוד, של צורכי שליטה והנכחת-יתר, כפייתיות יצרית ותשוקה, עלולים לחסום את תנועת ההתהוות והצמיחה. ההיטהרות של עוצמות יצריות השוטפת את הנפש בחיי התבודדות והתכנסות הופכת את ההוויה שבנפש לכלי להוצאת העצמיוּת מהכוח אל הפועל, לגילוי ברכת החיים כשהיא מזוככת ונוקבת".

פרופ' בני גיגר, ראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, מספר על התהליכים שהובילו תאים חיים בודדים ליצור, יחד, אורגניזמים רב-תאיים: "על שלבי המעבר ב"סוציאליזציה התאית" אנחנו יודעים בעיקר הודות לחקר צורות חיים פשוטות יחסית, למשל ספוגים אשר הופיעו כבר בתקופת הקמבריון המאוחר, ושרדו עד ימינו. הספוגים משתייכים למערכת ביולוגית שבה אלפי מינים שונים, כולם שוכני מים. לספוגים אין מבנה גוף מוגדר, ואפשר לתאר אותם כמושבות רב-תאיות המכילות חרירים וחללים פנימיים רבים. בניגוד ליצורים החד-תאיים, שהיו כולם דומים זה לזה בצורתם ובתיפקודם, הספוגים בנויים ממספר לא גדול של סוגי תאים, שלכל אחד מהם מיקום, צורה, ותכונות שונות וייחודיות. למשל, נמצא בהם את תאי המעטפת החיצונית, תאים המרצפים את הנקבוביות ואת החללים הפנימיים של הספוג, תאים האחראים להזרמת מים ומכילים חלקיקי מזון, תאי רבייה, וכן תאי גזע רב-תכליתיים אשר יכולים להתמיין ולהפוך לכל אחד מסוגי התאים האלה, ואף להתחלק וליצור מושבה חדשה".

הצלם דור פזואלו, מספר על מיזם שבו תיעד את תחושות ה"ביחד" וה"לבש" של בנות קבוצת הכדורגל לנערות של הפועל ירושלים: "כשהתחלתי את פרויקט הצילום הדוקומנטרי על שחקניות הנוער של הפועל קטמון ירושלים (שרכשה באחרונה את המותג 'הפועל ירושלים'), נסמכתי על זכרונותי כשחקן נוער ב'קוטב הנגדי', קבוצת בית"ר ירושלים. הרבה מהזיכרונות הם אומנם מקצועיים וקשורים למשחק עצמו, אך צפייה בשחקניות הנוער יצרה אצלי עניין דווקא בהיבטים החברתיים והמגדריים של הקבוצה. ומכאן צפו ועלו הזיכרונות החברתיים שלי כשחקן מאינטראקציות שהיו מהנות ומצחיקות, אך גם מצ׳ואיסטיות וכוחניות. בין היתר, רציתי לבדוק את ה'ביחד' אל מול ה"לבד" של שחקניות הנוער, ולהשוותם לחוויה שלי כשחקן כשהייתי בגילן".

פרופ' דוד הראל, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, תרם לפרויקט אחדים מתצלומיו שהוצגו באחרונה בתערוכת תצלומים בקרריית טבעון.

השנתון "שירת המדע" מנציח את זכרו של עֺפר לידר, מדען ומשורר שעסק במחקר מדעי חלוצי, ובמקביל הביע בשיריו תובנות מזוקקות, פרי התבוננות מדויקת בנפש האדם.

הוא נפתח ביצירותיהם של הזוכים בפרס היצירה הספרותית בין מדענים. השנה זכתה במקום הראשון הסטודנטית לרפואה (אוניברסיטת תל אביב) דניאל כהן, על סיפור קצר "בידוד הגנתי". במקום השני זכה הסטודנט לרפואה (הדסה) נעם גיליס, על סיפור קצר. במקום השלישי זכה פרופ' דורי דרדיקמן (חקר המוח), מהטכניון, על שיריו. בציונים לשבח זכו פרופ' ערן טאובר (מדעי החיים), אוניברסיטת חיפה (שירים); האדריכלית, והדוקטורנטית לאדריכלות, דפנה לוין (הטכניון), על סיפור קצר, וד"ר ורד סער (חינוך), על שירים.